…בהמשך:
“כחילוני, אני מתלבט האם לקרוא את הפרשה? האם לנסות להפיק לקחים כנהוג?

אבל קודם כל : על מה מדובר? מה יקראו השבת בבתי הכנסת בכל העולם (כולל בתאילנד). 

טומאה וטהרה

פרשת תזריע מצורע, עוסקת בעיקר בדיני טומאה. בפרשה מוזכרת צרעת, וטומאות גוף כמו נידה. לפי פרשנים אורטודוכסים הצרעת עליה מדובר בפרשה, היא נגע רוחני ולא המחלה שאנו מכירים בשם זה היום – מחלת הנסן/לפרה. בנוסף מופיעים דיני נידה, וכן טומאה של יולדת. טומאה באורך שונה בלידת בת ובלידת בן.

בשנה מעוברת מפרידים את הפרשה לשתיים, כדי להתאים את מספר פרשיות התורה למספר השבועות בשנה. בשנה מעוברת יש חודש נוסף: אדר א’ ואדר ב’ – אז צריך יותר פרשות שבוע. שנה מעוברת נועדה להתאים בין לוח שנה ירחי ללוח שנה שמשי.

הפטרה וסיפור אלישע

ההפטרה עוסקת במקרים של צרעת בתקופת הנביאים. (זו ההפטרה המקובלת ברוב העדות. גם הפטרה זו משתנה כשהפרשות מחוברות או נפרדות – בשנה מעוברת).

מלך ארם לקה בצרעת. משרתת יהודיה ששבה, הציעה שילך לאלישע הנביא לטיפול. מלך ישראל נכנס ללחץ וחושב שזה טריק. אלישע הנביא פחות מודאג. כשפמליית מלך ארם מגיעה לפתחו, אלישע שולח שליח שמוסר למלך ארם כי עליו  לטבול שבע פעמים בנהר הירדן. המלך הארמי מתעצבן ששולחים אותו לנהר זניח מבחינתו. לבסוף הוא מתרצה וטובל, ומחלים מהצרעת. חוזר לאלישע ומודה לו.

לאחר מכן מובא סיפור בו צבא ארם מגיע לתקוף את ישראל, אולם הארמים בורחים בבהלה כשחושבים שצבא ישראל מסתער עליהם.  שלושה מצורעים מגיעים למחנה ארם, נהנים מהאספקה שנשארה מאחור, ולבסוף מחליטים להגיע למחנה ישראל ולעדכן שהארמים ברחו.

האם צריך להפיק לקח?

כחילוני, אני מתלבט האם לקרוא את הפרשה ולציין אותה? …האם לנסות להפיק ממנה לקחים לימינו? כמו שנהוג בקהילות אורטודוכסיות ואצל פרשנים שונים.

כל המודלים שגויים, חלקם שימושיים
All models are wrong. Some are useful

ג’ורג בוקס – סטטיסטיקאי בריטי אמריקאי.

אלה השורשים שלנו. ולכן לדעתי חשוב לזכור אותם. אולם, בפרופורציות המתאימות, ולא להפוך את הסמל למהות.

התנ”ך והפרשנים לדורותיהם, מציגים בעיני את קשת ההתמודדויות שלנו עם ניגודים וסתירות. ברוב המקרים בוחרים כיוון פרשני, ומנסים לתרץ את הסתירות. …ותמיד יש סתירות, כי כל הסבר מכסה רק חלק מהתמונה.

זן ונחום איש גמזו

סיפור זן ידוע מדגים את הנושא לגבי הגדרת הטוב והרע (סיפורים דומים קיימים גם ביהדות):

איכר שהסוס שלו ברח, אמרו לו אנשי הכפר: ביש מזל. ענה להם אולי
בנו יצא לחפש את הסוס וחזר עם שניים שמצא – אמרו אנשי הכפר: מזל. ענה האיכר – אולי.
הבן רכב על אחד הסוסים ושבר את רגלו – אמרו אנשי הכפר: ביש מזל, ענה האיכר – אולי.
באו אנשי הצבא לגייס את הבן, ששוחרר כי רגלו שבורה. אמרו אנשי הכפר – מזל, ענה האיכר אולי….

ביהדות מוכרת גישת התנא נחום איש גמזו, שהיה ידוע במנהגו לומר על כל דבר: גם זו לטובה…

טומאה וטהרה ?

אפשר לראות ביהדות כמה גישות לגבי הגוף והדחפים שלנו.

יצר הרע

הגישה היהודית – נוצרית, המסתכלת על הגוף כדבר שיש בו טומאה ויצר הרע. ומייצרת דדכים להתמודד עם היצר כדי להגיע לעולם המואר והרוחני.

פגיעה באיבר המין – הרמב”ם ומפרשים נוספים, קובעים שאחת הסיבות העיקריות לברית מילה היא פגיעה באיבר המין כדי לעזור להילחם ביצר הרע.

הפרדה – חסידים כורכים רצועה סביב המותניים במהלך התפילה, כדי להפריד את החלק התחתון של הגוף מהחלק העליון.

טומאת אישה – בהלכה מייחסים טומאה למחזור של האישה וכן ללידה.

הלכות חוברו להגדיר מה מותר ומה אסור ביחסי מין.

חשיבות היצר

במקביל, פרשנויות רבות מציגות את החשיבות של הגוף והיצר (גם כשהוא נקרא “יצר הרע”) לבניין העולם והתפתחותו.  

איזון ?

ספר התניא מתאר נפש אלוהית ונפש בהמית, המרכיבות את האדם. הכיוון המוצע על ידי המחבר הוא שלטון השכל על הלב – כך שהשכל יכוון את האדם.

ביצה ותרנגלות

אלא שבדיקה של השכל וההיגיון, מראות שגם הם מושפעים על ידי רגש. בין השאר הרגש שלנו ביחס לאמונה ומסורת, צרכים של קהילה ושלנו ועוד. בכל מחלוקת אפשר לראות שלכל צד יש הסבר שכלי, מנומק והגיוני, המוביל לדרך שלו.

באיזו דרך ללכת?

השיטה האורטודוכסית רבנית – מציעה להתיישר לפי מסורת והנחיה של מנהיגים רוחניים (רבנים אדמורים וכדומה).

שיטות אחרות מציעות עצמאות והחלטה אישית.

אברהם אבינו לדוגמא, כפר במסורת אבותיו. ליתר דיוק, הוא נתן פרשנות חדשה ואימץ חלק מהמנהגים של תרבותו עם שינוי.

בדרך כלל הדרך היא תמהיל של שתי הגישות. שילוב בין יציבות לשינוי. 

הדרך הבודהיסטית עוסקת בניסיון לשחרר מהסבל הפסיכולוגי. סביב הרעיון התפתחה דת שיש בה אלמנטים נוספים.

תרגול מדיטציה בודהיסטית – עוסק בהקשבה לדחפים, והרגעת מכונת המחשבות המייצרת פרשנויות.

יוגה – מייצרת חיבור אחר בין גוף לנפש. החלק המוכר במערב מתמקד בתרגול גופני. כל אחד מכיר את ההשפעה של ריצה או אימון גופני על מצב הרוח, גם באופן מיידי וגם לאורך זמן.

התנזרות – בבודהיזם וגם בנצרות וביהדות, יש דרכים המתמקדות בהתנזרות מדחפים. קהילה שבה יש קבוצת  נזירים. בנוסף יש התנזרות חלקית של קבוצות נוספות בקהילה (צום לתקופות קצובות, הימנעות מאכילת בעלי חיים מסויימים, צמחונות כמו במדרשיו של הרב קוק, ועוד)

סדר

הפסיכולוג אברהם מאסלו, ניסה לסדר היררכיה לדחפים וצרכים המניעים אותנו, למרות שהם פועלים במקביל:

להניח את הדעת

השאיפה שלי לכוון למקום מניח את הדעת. לקבל את הדחפים שלי, וגם לנתב אותם.

במילים אחרות: פחות יסורי מצפון והלקאה עצמית. פחות התייחסות לדברים כטמאים וטהורים. יותר התכוונות לשילוב בין הדחפים בתוכי:

איך עושים את זה?

שאלה טובה. יש הרבה שיטות (לכל אחת יתרונות שהם גם חסרונות). אפשר לאמץ אחת, לעשות מיקס אישי, או לרענן ולהחליף ביניהן מפעם לפעם. עניין של העדפה.

הסבל כנראה הולך להישאר איתנו בינתיים. חלק ממנו, מתחושת הטומאה והטהרה שאנחנו מפרשים לעצמנו. אלא שעץ הדעת – טוב ורע. תלוי איך מסתכלים.

שבת שלום.