בנגקוק | אקלים | פתרון לעיר השוקעת במים

בנגקוק מכונה “ונציה של המזרח” בשל רשת התעלות הפועמת בה ומשמשת נתיב תחבורה.

תעלות שיט היו נתיבי התחבורה המקובלים בממלכה, עוד לפני הימים בהם מלך תאילנד החמישי הנערץ ייבא מאנגליה את טכנולוגיית הכרכרות והסוסים (בתאילנד נוהגים עד היום בצד שמאל כמו באנגליה).

הרחבת סלילת הדרכים, הפכה בעת המודרנית לרשת כבישים המשמשת נתיב התחבורה העיקרי בתאילנד של ימינו, בנוסף למערכת הרכבות, התעופה, והשיט הימי

אלא שבנגקוק לא רק משופעת בתעלות

העיר בנגקוק שוקעת 2 סנטימטר מדי שנה

העיר, במיוחד החלקים העתיקים בה,  לא מותאמים מספיק לשינויי האקלים המגבירים את השטפונות והצפות המים בעונה הגשומה

אחר הארכיטקטיות בתאילנד הגתה ויזמה פתרון המסייע להתאמת העיר ל”חיים אמפיביים”

רגע לפני הפתרון, נצלול למקום אחר בממלכה: אזור קאולאק

החוף היבשתי הסמוך לאי פוקט, נפגע קשה בצונאמי ב2004, והציף לקוראי העולם את קיומם של צועני ים אנדמן התאילנדים. שבטים החיים על המים

https://www.masa.co.il/article/%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%9E%D7%9F/

גם באזורים אחרים בממלכה דוגמת קנצ’נבורי, יש אזורים הבנויים על המים, כולל בתי מלון צפים

The FloatHouse River Kwai Resort โฟลทเฮ้าส์ ริเวอร์เเคว รีสอร์ท กาญจนบุรี

ובחזרה לבנגקוק

קוטצ’קון וורקום Kotchakorn Voraakhom ארכיטקטית גנים בוגרת הארוורד, התמקדה במציאת פתרון לעירה השוקעת במים – בנגקוק

File:Kotchakorn Voraakhom (sq cropped).jpg
תצלום: באדיבות וויקיפדיה

“השטפונות (ב2011) שינו את חיי. אז נהרגו מאות ומיליונים נעקרו מבתיהם. מתוך 76 מחוזות בתאילנד, 65 הוכרזו כאזורי אסון בעקבות השטפונות שפגעו גם בתעשייה העולמים. לדוגמא, חוסר בכונני מחשבים מסוגים המיוצרים במפעלים בתאילנד

” עבורנו, שינויי האקלים מתגלמים פעמים רבות במשבר מים. עמנו חש את השפעת שינויי האקלים באופן יומיומי. השטפונות מתגברים משנה לשנה, פני הים עולים, ואיתם מתגלעים קשיים”

העיר בנגקוק שוקעת 2 סנטימטר מדי שנה

בנגקוק רבתי, המונה כ 12 מיליון תושבים, פגיעה מאוד לשטפונות בשל מיקומה של העיר – בשפך נהר הדז’או פרייה הנשפך אל מפרץ תאילנד. העיר, הבנויה בדלתא, מצויה בגובה כ 1.5 מטר מעל פני הים

תחזיות שונות, צופות סכנה להצפה של כ40% מעיר הבירה של תאילנד עד שנת 2030 , עקב התרבות גשמים

“בערים שוקעות רבות, כמו בנגקוק, התשתית במיוחד הישנה, מקשה על התמודדת עם השקיעה המתמדת במים”

” אני רוצה לחדש את מערכת היחסים שלנו (כעיר) עם המים ”

הפארק שואב המים

פרויקטים שעיצבה יכולים לאצור כ3 עד 4 מיליון ליטר מעוקבים של מים
ביניהם, “שמי סיאם הירוקים” Siam Green Sky  – חווה על גג, מהגדולות באסיה.
וכן פרויקט בו ומסלול הליכה העובר מעל פארק-תעלה בלב העיר
לדברי קוטצ’קון וורקום, הגבהת הסכרים שננקטה, לא פותרת את בעיית עליית מפלס המים
המוטיב המנחה בעיצוב ותכנון הפרויקטים עליהם היא אמונה הוא:

“חיים עם המים ללא פחד”

הפארק שעיצבה בלב בנגקוק – Centenary Park הבנוי בקמפוס של אוניברסיטת ג’ולה Chulalongkorn University , אוצר מי גשמים ובכך מסייע למניעת הצפות ברחובות הסמוכים לו

הפארק שבקמפוס, יכול לאצור קרוב לארבעה מיליון ליטרים מעוקבים, באדמה, מבנים בתוך הגן וכן מיכל תת קרקעי שנבנה בתוכו.

מבנה הטראסות מאפשר ספיגה של מי הגשם בערוגות הגידולים

The architect helping sinking cities fight flooding | CNN

When floods devastated Bangkok more than a decade ago, Thai landscape architect Kotchakorn Voraakhom became determined to help her hometown tackle this climate threat.

שטח עירוני ירוק לתושב

קוטצ’קון ווראקום מוסיפה כי
” בשיטות העתיקות אוכלוסיות חיו לצד מים. אחד הנושאים בבנייה עירונית מודרנית הוא תכנון והרחבת השטח הירוק בממוצע לאדם, אשר קטן בבנגקוק ביחס לסינגפור וניו יורק”
בבנגקוק כ 3.5 מ”ר שטח ירוק פר תושב. לצורך השוואה : בניו יורק 24.8 מ”ר, בסינגפור 71 מ”ר, בתל אביב 25 מ”ר, רחובות 12 מ”ר, הרצליה 10 מ”ר. הנתונים בישראל – לפי כתבת קבוצת ידיעות אחרונות מ2008

מבנגקוק לעולם

הפרויקטים של ווראקום, נלמדים גם מחוץ לתאילנד.
וואראקום, מלמדת על עיצוביה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שום היא חוקרת פגיעות ערים לשטפונות. היא גם עובדת הקהילה, במטרה להציל משקיעה את “גורג’ טאון” במלזיה, אתר המוכר על ידי אונסקו
ווראקום מדגישה, כי הפרויקטים שלה חורגים מהצורך להתמודד עם שקיעת העיר ועודפי המים. פרויקטים המכוונים ליצירת ריאות ירוקות לרווחת תושבי העיר. הפחתת זיהום אוויר, המוריד את אחוז המחלות הפוגעות בתושבים

דווח/י על תוכן

צפון תאילנד | חתול מתעופף מעל מי שטפון בתאילנד …בשביל טונה

תאילנד | האזינו: שירי לוי קרטונג