פוקט | סבתא באה

brown wooden road sign during daytime

לא יעלו אותי על טיסה

אני פנסיונרית. שונאת לטוס. אבל מה לעשות שבני, כלתי, ושני נכדיי גרים בפוקט?

התגברתי ונסעתי אליהם.
הגעתי לארץ טרופית עם שמש חמה זוהרת.

גשם בשמש

את החום מפיג מטר חזק וקצר שרוחץ הכל, מרענן וצובע בירוק עז את הצמחייה העשירה המנוקדת בפרחים צבעוניים.
הבטתי על עץ גבוה בגינה, ופתאום קלטתי סנאי!
במהירות קיפץ וטיפס על עץ גבוה. ניתר במפתיע לעץ שכן, ונעלם אי שם למעלה.
כל זה ממש מולי בגינת הבית.
נסענו מספר דקות והגענו לים.
הים כאן כחול ומושך.
מים קרירים יחסית לחמימות שבחוף מחוץ למים.
היה כיף.
עכשיו רעבים.
אחרי הבילוי – נכנסנו למסעדה מקומית.
אוכל טרי וטעים. מוגש בטוב טעם.
המחיר? זניח בשבילי כישראלית כי יחידת כסף ישראלית – שווה פי 10 ממקבילה תאילנדית!

קר

אח”כ נסענו למרכז קניות סמוך.
הכל נוצץ. ממוזג.
נהיה לי קר.
הייתי צריכה להתעטף.
הכל מסודר בטוב טעם.
וכאמור – הכל זול בשבילי כשמחשבת את המחיר.
מבחינת שפה – מסתדרת עם אנגלית.

הביתה

זהו

אחרי שהשבעתי את הגעגוע – חזרתי בשמחה הבייתה לישראל.
עד הביקור הבא.

“סטורי”

חשבתם שאני הקרבתי? פגשתי סבתא עם נכדה מכורה לסלפי…

דווח/י על תוכן

2004 רן רזין נעלם בבנגקוק

“גואיי טיאו” ก๋วยเตี๋ยว | מירשם וכתובת