“פראיוט” Prayuth Chan-ocha הוא גנרל תאיי בדימוס שמונה לראש ממשלת תאילנד במהלך הפיכה צבאית ב2014. מאז הוא בשלטון.

שמונה שנים חלפו מאז. במהלכן נערכו בחירות מוגבלות בהן זכה.

למרות הפגנות וארבע הצבעות אי אמון, הוא עדיין בשלטון.

בית המשפט משעה זמנית את ראש הממשלה

בחודש אוגוסט האחרון (2022) פראיוט הושעה באופן זמני מתפקידו בראש ממשלה עד להכרעת בית המשפט לחוקה בעתירה שהוגשה ובה דרישה להעבירו מתפקידו.

האם ראש הממשלה יוכל להמשיך לכהן?

מפלגות האופוזיציה עתרו לבית המשפט התאיי לחוקה, בטענה טכנית דיונית שנועדה לסיים את שלטונו.

לפי החוקה התאיית, שתוקנה בשנת 2017, ראש ממשלה יכול לכהן ברציפות עד 8 שנים.

השאלה האם מונים את התקופה מיום שמונה לתפקיד ב2014, או מיום תיקון החוקה ב2017.

ההכרעה תקבע האם ראש הממשלה חייב לפרוש כבר השנה בתום 2022, או יוכל להמשיך לכהן.

זו השאלה שהונחה לפתחו של בית המשפט לחוקה.

שאלה נפיצה פוליטית, הנוגעת לזהות ראש המדינה והרכב הממשלה.

מזכיר במשהו, את הוויכוח המתנהל בישראל. שאלת סמכות בית המשפט להתערב במינויים והחלטות ממשלה. 

הבעיה הפוליטית – פילוג

המחלוקת בתאילנד בין מרכזי כוח שלטוני ופלגים בחברה, כבר הביאה בעבר לפריצת מהומות שיצאו משליטה וגבו מחיר דמים. (בחירות חוזרות שוב ושוב בישראל ללא הכרעה, אמרנו?)

מהומות האיכרים ב1970 במהלך הדמוקרטיזציה של תאילנד. איכרים הפגינו בדרישה להפחתת חובותיהם ושמירה על מחיר האורז שיצורו מפרנס חקלאים רבים בתאילנד עד היום.

1973 ההתקוממות העממית מהומות על רקע חברתי של סטודנטים בעלי תפיסה שמאלנית, סמוך ולאחר סיום דיקטטורה צבאית של מנהיג אנטי קומוניסטי.   

טבח 6 אוקטובר 1976 בו נרצחו סטודנטים מפגינים מהפלג הפוליטי השמאלי, במהלך פשיטה משטרתית על המפגינים אליה הצטרפו חברי פרלמנט ימנים והמון שביצע לינץ’ במפגינים.

מאי השחור 1992 בו דיכאו השלטונות בכוח הפגנות המונים נגד השלטון הצבאי. באחת הצעדות נכחו לפי הערכות כ200,000 מפגינים. חלק ממשתתפי ההפגנות, נעדרים עד היום.

המשבר הפוליטי 2005-6 הפגנות שפרצו בהתנגדות לשלטונו של טקסין צ’ינוואט. ראש ממשלה תאיי שהודח בהפיכה צבאית. טקסין נתמך בעיקר על ידי בני המעמד הנמוך באזורים כפריים. טקסין הואשם בשחיתות, מינוי מקורבים, התחמקות מתשלום מס של חברות בשליטתו ועוד.

הפיכה צבאית ב2006 בה הודח רוה”מ דאז טקסין

המשבר הפוליטי ב2008 התנגשויות ברחובות בין האדומים לצהובים. האדומים תומכי רוה”מ טקסין צ’ינוואט ממפלגת  Thai Rak Thai (TRT) “תאיים אוהבים תאיים”. הצהובים, תומכי פא”ד  People’s Alliance for Democracy (PAD.

המשבר הפוליטי ב2009 הפגנות בעיקר בפאטיה ובנגקוק כנגד ראש הממשלה המכהן דאז אביסיט Abhisit Vejjajiva ממפלגת הצהובים. ההפגנה הגדולה ביותר בלב בנגקוק מנתה כ100,000 מפגינים.

הפגנות ופיכה צבאית ב2010  בעקבות הפגנות של “האדומים” United Front for Democracy Against  Dictatorship (UDD) שדרשו את העברת ראש הממשלה אביסיט מתפקידו, והעברת השלטון ל”אדומים” המייצגים את רוב העם. ההפיכה הגיעה אחרי חודשים רבים בהם תומכי האדומים חסמו את מרכזי העיר בנגקוק במתרסים מאחוריהם מחנות מגורים שהוקמו על הרחוב.

הפגנות 2013-14 כנגד ראשת הממשלה ינגלוק צ’ינוואטרה, בתו של רה”מ המודח טקסין צ’ינוואט, מנהיגת מחנה האדומים שמפלגתה הקימה את הממשלה. הדמות הבולטת בארגון ההפגנות היה פוליטקיאי וחבר פרלמנט לשעבר במפלגה הדמוקרטית Suthep Thaugsuban. בסופן של ההפגנות, הואשמה ינגלוק בכמה אישומים, עזבה את תפקידה וטסה אל מחוץ לתאילנד.

תקרית 2017 באוניברסיטת ג’ולהלונגון במהלך טקס חניכה של סטודנטים יצאה קבוצה לחלוק כבוד למלך העבר גו’להלונגון שהקים את האוניבריסטה. טקס שבוטל על ידי אותו מלך בחייו. הקבוצה הצדיעה והמשיכה, אולם אחד המרצים חנק את אחד המשתתפים וקרא קריאת גנאי ” מי החיה” (חיה, הוא כינוי גנאי בסלנג התאיי). האירוע עורר את המחלוקת ברחבי הממלכה בנוגע למבנה השלטוני והפוליטי.

ศาลรัฐธรรมนูญ סאן ראטטמנון
הבג”ץ של תאילנד | בית המשפט החוקתי

בית המשפט החוקתי התאיי הוקם מכוח חוקת תאילנד משנת 1997. בסמכותו לדון בנושאים חוקתיים, בחוקי פרלמנט, הצעות חוק ועוד. בנוסף, בסמכותו לדון בחוקיות מפלגות פוליטיות וכן במינויים שלטונים והדחות פקידי שלטון.

ב2006 הוחלפה החוקה ובית המשפט בהפיכה צבאית.

הרכב ביהמ”ש החוקתי כולל חמישה חברים. שבעה מהמערכת השיפוטית ושמונה נבחרים על ידי פאנל מיוחד. הפאנגל החוקתי כלל תשעה חברים כולל מהמערכת השיפוטים.

בחוקת 2007 מונה שוב הרכב דומה.

בית המשפט החוקתי התאיי מעורר ויכוח ציבורי עמוק לגבי היקף סמכות בית המשפט, דרך מינוי השופטים, וכן מבנה ההרכב השיפוטי. בנוסף. מובעת ביקורת רחבה על השפעת המערכת השיפוטית על הרכב בית המשפט החוקתי ופעולתו. 

החלטות בית המשפט החוקתי סופיות ואינן ניתנות לערעור ומחייבות את כל רשויות המדינה.

תקציב בית המשפט החוקתי 223.7 מיליון באהט לשנה.

החלטות בית המשפט החוקתי התאיי, שזכו לתהודה ציבורית:  

1999 פסיקה שאיפשרה לשר החקלאות לחזור ולזכות במושבו בפרלמנט לאחר שהורשע בפלילים וריצה עונש מאסר.

2001 זיכוי ראש הממשלה דאז טקסין צי’וונוואט מאישום של דיווח חלקיעל נכסיו ברשות למניעת שחיתות.

2003 החלטה על בטלות מינוי מבקר מדינה.

2007 פירוק מפלגת “תאיים אוהבים תאיים” Thai Rak Thai אשר יצגה את מחנה “האדומים”.

2014 הדחת ראשת הממשלה ינגלוק צ’ינוואט מתפקידה. בתו של טקסין צ’יוונואט ראש הממשלה הגולה.

2019 פירוק מפלגת “תאיים דואגים למדינה”  Thai Raksa Chart Party לפני הבחירות ב2019.

2020 פירוק “מפלגת קדימה” התאיית  Future Forward Party.

מה פסק בית המשפט התאי בנוגע לרוה”מ?

בית המשפט החוקתי פסק, כי יש למנות את תקופת 8 השנים מתיקון החוקה ב2017. החלטת בית המשפט החוקתי מאפשרת לראש הממשלה פראיוט לכהן עד שנת 2025. 

הפגנות נגד בית המשפט החוקתי

רבים הפגינו נגד החלטת בית המשפט החוקתי שהכשירה את המשך כהונתו של ראש הממשלה פראיוט.

בשנת 2020-21 שטף את תאילנד גל הפגנות כנגד שלטונו של ראש הממשלה פראיוט. בהמשך הועלו דרישות גם לרפורמה שלטונית ושינוי במעמדו של בית המלוכה. ההפגנות התפרצו גם על רקע שינוי החוקה ב2017 ופירוק מפלגת Future Forward Party (FFP) . המפלגה פורקה בהחלטה של בית המשפט לחוקה ב2020. מצעה של המפלגה שפורקה, דרש הפחתת כוחו השלטוני של הצבא, ביזור סמכויות שלטוניות ועוד.

מה קשור? יצאנו לרחוב לשאול תיירים ישראלים

דנה כהן, תיירת, רחוב הקאוסאן בבנגקוק,

אמא לשניים (שאכלו המבורגר בזמן שענתה). רואת חשבון.

“אני רואה בהיסטוריה התאיית שהצגתם לי, תמרור אזהרה בשבילנו הישראלים. המימשל פה בתאילנד נראה לי כתיירת יציב, אבל ההפגנות גבו מחיר של מוות של אנשים”.

“לדעתי צריך רפורמות במערכת המשפטית בישראל. אבל נראה לי שיריב לווין והממשלה מעוניינים לחזק את כוח הממשלה ולמנוע ביקורת עליה, יותר מאשר לתקן את מערכת המשפט”.

“ומי יבקר את הממשלה? אם הצבעה רגילה תכשיר חוק שנפסל בביהמ”ש ברוב זעום של 61 חברי כנסת בנוסף לכך שלממשלה יהיה גם רוב מכריע במינוי שופטים”.

בן הזוג שלי זר, לא ישראלי. הגענו פעם אחת לבית הדין להגירה שאת הדיינים שלו ממנה שר המשפטים. בתיק שלנו, בית הדין התנהג כמו המשך של משרד הפנים ולא כמו ערכאה שיפוטית שבאה להגן על האזרח.

“יתכן והתוכנית שהציג יריב לוין היא יריית פתיחה למשא ומתן שנועד להגיע למשהו באמצע. אני לא בטוחה שזה המצב.

לא הוזכרה בתקשורת תוכנית של הממשלה להקמה של מנגנון ביקורת שיעניש פרקליטים בפרקליטות ויעניש שופטים שסרחו. משהו שממשלת נתניהו ניסתה בעבר לעשות ונכשלה.

שופטת שזייפה פרוטוקול, יצאה לפנסיה וממשיכה למלא תפקידים ציבוריים.

נראה שמענישים רק שופטים חדשים, וגם זה בעונש של הדחה בלבד, בלי שום סנקציה פלילית נוספת.

גם פרקליטים שלא הציגו ראיות להגנה, לא נענשים. הם ממשיכים בתפקידם ומנהגיהם”.

אלון אליהו , פטונג פוקט , עצמאי בטיול

“הגיע הזמן שהרוב ישלוט. גם אם המיעוט שלנו הוא כמעט חצי מהעם.

דמוקרטיה זה בעיקר החלטת הרוב. הגנה על זכויות המיעוט חשובה, אבל מי שנפגע מהחלטות ממשלה – שיצביע בפעם הבאה לממשלה אחרת.

אם זה לא יעזור לאיש שנפגע, זה באמת חבל.

ידעתי שהדמוקרטיה התאילנדית יחסית צעירה, אבל לא ידעתי על כל המאבקים.

מקווה שזה לא יקרה אצלנו, למרות שלפעמים מאבקים זה דבר הכרחי.

“צריך לטלטל את המערכת. גם אם זה יגרור מלחמת אחים. אחרת המצב לא ישתנה”.

אתה יודע שהמהפכה הצרפתית הייתה תקופה עקובה מדם?

אז לא מלחמת אחים. משהו יותר רגוע. אבל טלטול רציני בכל השחיתות שיש אצלנו בישראל.

פה בתאילנד השחיתות לפעמים יותר עממית. בישראל זה רק קליקות. לא רק קליקות ישנות. עסקנים מימין ומשמאל. יד רוחצת יד”.

לא ייתכן שהממשלה רוצה ליישם מדיניות ולא יכולה, בגלל יועץ משפטי או שופט שעוצרים אותה. גם אם הם מנסים להיות גורם מאזן. על הממשלה יש מנגנון פיקוח, קוראים לזה בחירות. ננסה ונראה. אם יתברר שזה לא עובד ולא מספיק, הממשלה הבאה תנסה משהו אחר.

הבג”ץ התאילנדי תומך בראש הממשלה | איזון ותיקון בין רשויות, ומה זה אומר על ישראל