שני פיינר 
תביעה תקדימית ראשונה בתאילנד כנגד הממשל התאיי וכנגד קבוצת NSO, על פריצה למכשירי טלפון של לפחות 30 אקטיביסטים בתאילנד כולל נערים וילדים בשנים 2020 ו2021.
עוה”ד, מקבוצת iLaw ארגון ללא מטרות רווח, המנהלים את התביעה, מקווים שהמקרה התקדימי יסייע להעלות מודעות בקרב אזרחים למעקב אחריהם.
התביעה הוגשה בבית המשפט לעניינים מנהליים בממלכה, שדן בתיקים המעורבים סוכנויות ממשלתיות או פקידים, במקהיל לתביעה אזרחית נפרדת המוגשת נגד קבוצת NSO.
“זה מקרה קשה, מכיוון שאין לנו ראיות מי קנה את התוכנה ומי פרס אותה”, אמר לכתבי רויטרס אקטיביסט בן 36, שהטלפון שלו נדבק ונפרץ 10 פעמים באמצעות תוכנת פגסוס.
“אנחנו גם לא בטוחים במערכת המשפט, אבל זה כל מה שיש לנו. גם אם נקבל פסק דין שאומר שהזכויות שלנו נפגעו, זה יהיה מאוד משמעותי”, אמר
מן הממשל התאיי לא נמסרה תגובה.
חברת NSO הגיבה באופן כללי כי הטכנולוגיה שפותחה בחברה נועדה לעזור לתפוס עבריינים בהם פדופילים וטרוריסטים, והיא נמכרת ללקוחות ממשלתיים “בדוקים ולגיטימיים”.
ממשלות, כולל במדינות מזרח אסיה, מפתחות את המעקב ברשת כולל ניסיון לחסום פרסומים ברשתות חברתיות המוגדרים “פייק ניוז”, תוך הגברת המעקב באמצעות זיהוי פנים וטכנולוגיות אחרות.
השאלה היא מי מגדיר מהו “פייק ניוז” ומה טווח המעקב אחרי אקטיביסטים הפועלים לשנות מדיניות ממשלתית.
בחודש נובמבר 2021 שלחה חברת אפל התראה באימייל לעשרות אזרחים תאיים בה הזהירה כי “תוקפים בחסות המדינה” מטרגרטים את הטלפונים הניידים שלהם.
אפל לא ציינה בהודעה את סוג התוכנה בה נעשה שימוש.
אולם החברה הגישה תביעה נגד קבוצת NSO וחברת האם שלה בגין מעקב לכאורה ומיקוד על משתמשי אפל בארה”ב באמצעות תוכנות ריגול של פגסוס.
פגסוס הוא בין הטכנולוגיות הפולשניות ביותר של תוכנות הריגול. התוכנה הופכת את הטלפון הנייד למכשיר מעקב כולל שימוש במיקרופון ובמצלמות, ייצוא הודעות, תמונות ומיילים ועוד. כל זאת ללא ידיעת המשתמש.
נכלאו בשל השתתפות בהפגנות
רבים מהקורבנות בתאילנד נעצרו לתקופות שונות, מספר פעמים, בשל פעילותם הפוליטית, או בשל השתתפותם בהפגנות פרו-דמוקרטיות בשנים 2020-21.
אפשר לבדוק רק במכשירי אייפון
מעקב של קבוצת DigitalReach ו Citizen Lab מטורנטו, מעלה כי מספר הקורבנות בפועל, גבוה בהרבה ממה שהתגלה. זאת כיוון שניתן לבדוק רק מכשירי אייפון, ולא כל קורבן בדק את הטלפון שלו
יולי 2021 רוגלה מתגלה בטלפונים של אקטיביסטים, כולל ילדים
ממשלת תאילנד מודה ואז מכחישה
שר תאיי הודה בפרלמנט שהמדינה משתמשת בתוכנת מעקב אחר אנשים, במקרים הקשורים לביטחון לאומי או לסמים.
לאחר מכן הוכחש כי נעשה שימוש בטכנולוגיה כזו.
מלבד תאילנד, דווח כי גם באינדונזיה ובהודו בוצע מעקב אחר עיתונאים ועורכי דין.
בשנת 2021, בית המשפט העליון של הודו הורה על חקירה עצמאית לאחר שהממשלה אמרה שלא ניתן להשיב אם היא משתמשת בתוכנות ריגול, מכיוון שהדבר יפגע ב”ביטחון הלאומי”.
באירופה, ועדה חוקרת את השימוש בפגסוס וטכנולוגיות מעקב אחרות, בעוד חברי הקונגרס האמריקאי קראו למנוע שימוש לרעה בתוכנות הריגול.
שימוש בתוכנת פגסוס ב2014 בתאילנד
Citizen Lab זיהתה את השימוש בפגסוס בתאילנד עוד במאי 2014 כאשר הצבא התאיי תפס את השלטון בהפיכה.
הרשויות בתאילנד לא הגיבו על הדיווחים הללו.
תאילנד העבירה חוק הגנת מידע אישי בשנת 2019, אך יש בו הקלות ופטור לסוכנויות ממשלתיות.
שימוש נגד מפגינים פרו דמוקרטיים 2020-21
iLaw ו DigitalReach טוענים כי השימוש בפגסוס נגד פעילים במהלך הפגנות פרו-דמוקרטיות בשנים 2020-2021 נועד לנטר את הפעילויות המקוונות שלהם, לעקוב אחר ההפגנות, ולקבל מידע על מקורות המימון שלהם.
תביעה שהגישה iLaw בנובמבר נגד NSO בשם שמונה מתוך 30 קורבנות הפריצה, נדחתה על ידי בית המשפט האזרחי בבנגקוק בטענה שלא ניתן לשלב את התיקים.
עתה מתכוננים הקורבנות להגיש תביעות נפרדות.
סיכויי הצלחה קלושים לתביעה
גולדה בנג’מין, מקבוצת הזכויות הדיגיטליות Access Now אומרת שסיכויי התביעה קלושים.
מטרת התביעה והארגון לקדם חקיקה ופיקוח על המדינה מפני מעקב אחר אזרחיה.
“פנייה לבית משפט אינה בשימוש נפוץ באסיה. אבל זו גם דרך לחנך את הציבור, ואפילו ניצחון קטנטן שווה ניסיון”.
הנגועים בפגסוס
פאנוסאיה סיטהיג’ירוואטנאקול, מנהיגת מחאת סטודנטים תאילנדית, שהטלפון שלה נפרץ לפחות ארבע פעמים, אמרה שלמדה לחיות עם הסיכון המתמיד של מעקב.
פאנוסאיה, בת 24, עומדת לדין על עבירות של פגיעה בבית המלוכה במהלך מאבקה לשינויים בתאילנד. העונש המקסימלי אם תורשע הוא מאסר עולם.
ההתראה מחברת אפל נשלחה אליה בזמן שהייתה במאסר.
היא עדיין משתמשת באותו טלפון ומשתדלת להשאיר אותו בבית כשהיא יוצאת לפגישות או מחאה.
איך עובדת רוגלת פגסוס, מבט מבפנים
“אחרי שבוע של מעקב (באמצעות תוכנת פגסוס, ש.פ) מתכנס צוות החוקרים לישיבה. דוח נתונים מודפס ומופץ לנוכחים כולל פרופיל היעד (הנעקב, ש.פ) עם נקודות חולשה ומנופי לחץ שזוהו, כמו גבר נשוי שנפגש עם גברים אחרים. לא משנה מה יוחלט, כמעט תמיד המידע הזה יישמר בארון משטרתי כלשהו. כך נראים מאחורי הקלעים של העבודה במשטרה עם תוכנת הריגול פגסוס של NSO הישראלית”….
חשיפה: כך נראית הפעלת תוכנת פגסוס – מבט מבפנים | כלכליסט
“כלכליסט” חושף איך יחידת הסיגינט של משטרת ישראל השתמשה בפגסוס – החל מדרך הנגשת והצגת המידע למפעילים, נוהלי העבודה היום-יומיים והשימוש שנעשה במידע ועד האופן שבו הוא מולבן בסופו של התהליך
השלב הבא בדיסאינפורמציה – מודיעין אקטיבי
פורצים ושולחים הודעות מטלפונים של משפיענים, כולל בכירים בתפקידי ממשל
נכנסים ושולחים הודעה מהאדם שהטלפון שלו נפרץ. בלי פגסוס ובלי כלום.
מייצרים ראיות כוזבות. מניעים תהליכים חברתיים.
איך לשבש בחירות (או לבצע הונאה אחרת)
מפעילים את הטלפון של הקורבן שהמכשיר שלו נפרץ.
שולחים הודעות מהטלפון הפרוץ של משפיעים. פותחים אתרי אינטרנט בשמם הטוענים לזיוף הבחירות, ועוד.
כך מייצרים למעשה תנועה חברתית רחבה לביטול או שינוי תוצאות בחירות לגיטימיות.
1. יוצרים אמינות למקור, ואז מפיצים דרכו מידע משובש 2. יוצרים קמפיניים שקריים המבוססים על גרעין אמת
שותלים בתוך מידע שקרי, 10% של אמת.
מהי אמת? אינפורמציה המקובלת כנכונה על ידי שכבה רחבה באוכלוסיה.
מפיצים את “חבילת המידע המשובש” דרך טלפונים פרוצים של משפיענים בתפקידי מפתח.
מקימים אתרי אינטרנט שמפיצים מידע אמיתי, ומייצרים אמינות.
אח”כ מפיצים דרך אתרים אלה מידע שגוי או מנופח.
את השאר, אנחנו הגולשים עושים לעצמנו.
AI
כבר לא צריך טרולים אנושיים שייצרו תוכן.
יש AI – ארטיפישל אינטליג’נס – שמייצרת באופן אוטומטי פוסטים וקמפיינים מתוזמנים.
מקלידים מאפיינים ונושא, והתוכנה עושה את השאר.
פעם זה היה רק בסדרות טלוויזיה בדיוניות
הבשורה הטובה
חלק מחושפי הסיפור, הם ישראלים. עיתונאים חוקרים.
2 תגובות