“זיכרון בסלון”  הוא מיזם שהחל ב2011 על ידי עדי אלטשולר ונדב אמבון. מפגש לא פורמלי עם ניצול שואה ודיון בין המשתתפים. בשנים שחלפו השתתפו מיליונים ב”זיכרון בסלון”. מפגשים התקיימו בארץ וברחבי העולם, כולל בדובאי, אירופה, ארצות הברית, ואפילו בחלל.

זכרון השואה הוא דינאמי, והעיסוק בה בימינו לובש פנים חדשות, על כך בהמשך הכתבה.

שגרירות ישראל בתאילנד מקיימת אירוע של: זיכרון בסלון בתאילנד, לקהל המורכב ברובו מאנשי חינוך תאילנדים. אלה מעבירים את המסר ההיסטורי לתלמידיהם בבתי הספר, ולסטונדטים שהם מלמדים באקדמיה. 

איך הגיבו התאילנדים?

בזמן השואה באירופה, רצח במזרח הרחוק

בתאילנד, ומדינות אחרות במזרח הרחוק, נושא השואה מוכר הרבה פחות. כפי שלנו הישראלים, פחות מוכר הסבל של עמים במזרח אסיה במהלך מלחמת העולם השניה.

דרום קוריאה, סין, ופיליפינים, סבלו מהרג המוני של אזרחיהן על ידי הצבא היפני. יפן הייתה אז אחת משלוש מדינות הציר (גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית, והאמימפריה היפנית).

זונות לחיילים

The Brutal History of Japan’s ‘Comfort Women’ | HISTORY

Between 1932 and 1945, Japan forced women from Korea, China and other occupied countries to become military sex slaves.

ניסויים בבני אדם

סינים רבים נרצחו במהלך ניסוים בנשק ביולוגי וכימי שביצע עליהם צבא האימפריה היפנית במלחמת העולם השנייה, בבסיס שהוקם באזור חרבין בצפון סין.

יחידה 731 בצבא האימפריה היפנית ביצעה ניסויים שונים על בני אדם. בדיקה של כוויות קור, הדבקה במחלות, ניסויים בנשק ועוד. מנתחים יפנים התאמנו בניתוחים על בני אדם, וכן הדביקו סינים במחלות שונות, והשתמשו בגופם כתרבית לחיידקים וזיהומים.

חוסר מודעות בתאילנד: מוכרים סמלים נאצים

בתאילנד אפשר למצוא בשווקים חנויות בהן נמכרים מוצרי אופנה “רטרו נאצים”. רבים מהמוכרים התאילנדים כלל לא מודעים למשמעותם, ולא מכירים את ההיסטוריה של השלטון הנאצי.

יש לציין כי צלב הקרס הוא למעשה סמל בודהיסטי עתיק שהמפלגה הנאצית עשתה בו שימוש.

תאילנדים מכירים רצח המוני מאירועים בקמבודיה השכנה תחת שלטון הקמר רוז‘ בראשות פול פוט. רצח של שכבת המשכילים ורבים מהבוגרים במדינה, כולל מיעוטים שחיו בה. סך כל ההרוגים בקמבודיה הגיע לפי הערכות לכמיליון ושבע מאות אלף קורבנות.

אולם את השואה שביצע השלטון הנאצי באירופה, רבים בתאילנד לא מכירים. לא יודעים כי היטלר והמפלגה הנאצית רצחו מיליונים בצורה שיטתית מתוך אידאולוגיה גזענית.

We Visited a Shop in Bangkok Still Selling Nazi Items in 2021

While sellers are a little more cautious, the morbid trade in Nazi memorabilia continues in Thailand despite past controversies.

טרנד אופנה פשיסטי-נאצי

הביקוש למוצרי אופנה עם סמלים נאצים, מגיע מתאילנדים רבים המכירים את היטלר מיוטיוב, כדיקטטור אופנתי. סמל כוח. הם אינם מכירים את ההיסטוריה של היטלר כרודן שהביא איתו רצח המונים ושואת יהודים. נושא השלטון הנאצי, נלמד בתאילנד כחלק מהיסטוריה צבאית ודיפלומטית. אין דגש על ההרס והשואה שהביא השלטון הנאצי מאידאולוגיה גזענית.

זיכרון בסלון, לקהל מחנכים תאילנדי

“חשוב לנו כשגרירות ישראל לתת השכלה וחינוך בנושא השואה. לקחים שרלוונטים היום יותר מתמיד, המשליכים על נושאים של שנאה ואפליה”.

שגרירות ישראל מקיימת אירועים ביום השואה הבינלאומי, וגם ביום השואה הישראלי.

אירוע “זיכרון בסלון” בתאילנד, נערך השנה בעיקר לקהל של אנשי חינוך תאילנדים, המעבירים את המסר לתלמידיהם בבתי הספר ובאקדמיה.

בשנה שעברה, התקיים המפגש בבית השגרירה.

רבים רצו להשתתף, והשנה נשכר אולם אליו הוזמנו כ50 אורחים.

בלוגרית תאילנדית ובן לניצולי שואה

בן לניצולי שואה סיפר על משפחתו, ועל השבי של אביו ובריחתו והצטרפותו לצבא הרוסי שנלחם בגרמנים.

พื้นที่ให้เล่า “לספר על” | The Human Side Of History

טוי, המפרסמת בלוג העוסק בהיסטוריה, פרסמה בשנה שעברה כתבות בנושא שואת היהודים במלחמת העולם השנייה. כן כתבה השנה על השתתפותה באירוע “זיכרון בסלון” שערכה שגרירות ישראל בתאילנד.

לעמוד הבלוג ההיסטורי בפייסבוק מעל 160,000 עוקבים.

https://ouropenspace.co

גלובליזציה, לאומיות, ולאומנות

שגריר האיחוד האירופי בתאילנד, השתתף באירוע.

הטראומה של מלחמת העולם השנייה, בתוכה שואת היהודים, הובילה בין השאר לגלובליזציה. אחד משיאיה באירופה היתה הקמת האיחוד האירופי. לפניכן, נכרתו בריתות ואמנות שנועדו ליצור הגנה ומנוע מלחמה עולמית נוספת ולמנוע פשעי מלחמה.

כיום ניכרות מגמות של חזרה ללאומיות מקומית, ותמיכה במנהיג חזק. בנוסף, מדינות רבות עוברות שינויים שלטוניים כולל דמוקרטיות באירופה, בישראל ובתאילנד.  על כך בכתבה אחרת באיסט 34.  התומכים וגם המתנגדים לשינויים, מדברים בשם רצון העם וטובתו. לכל שינוי יתרונות וחסרונות ולא תמיד קל לחזות, מה הכיוון שייטיב בטווח הארוך לרוב ולמיעוטים במדינה.

בישראל וגם בעולם, רבים מסרבים להשוות את המצב העכשווי למלחמת העולם השניה ושלטון הנאצים. אולם באותה נשימה, משווים לנאצים כל הזמן כמעט כמטבע לשון.

במזרח הרחוק הדימויים הפוליטיים אחרים. אך המאבק דומה. פלגים בעם מחפשים ביטוי ומשמעות. מנהיגים, בעלי חוזקות וחולשות, מובילים את תומכיהם אך גם מובלים על ידם.

יאיר, לפניך! | הבת של טקסין הגולה, רצה בהיריון לראשות הממשלה. אחותה כבר כיהנה

מה חשו התאילנדים מול זכרון השואה

זכרון בסלון של שגרירות ישראל בתאילנד, התקיים ביום השואה הבינלאומי ב27 בינואר 2022.

אחת המשתתפות, תיארה ביקור שערכה במוזיאון השואה בוושינגטון.

רבים הגיעו אל הדוברים בסיום המפגש, לשאול שאלות.

אחד הפרופסורים סיפר כי השתתף באירוע בשנה שעברה, והעביר שיעור בנושא השואה לסטודנטים בקורסים שהוא מעביר באוניברסיטה.

מנהל בית ספר תיכון התעניין בהעברת הנושא לתלמידיו.

באירוע השתתפו גם מועמדים פוליטים בבחירות המתקרבות בתאילנד.

ברשת החברתית

טוי הבלוגרית תיארה את המפגש בפוסט בפייסבוק , והסבירה כי האירוע מאפשר לניצולים לקבל בברכה את הדור הבא. לשמוע על העבר לשם העתיד.

עוקבים מגיבים

אינטרה פוג’רין

כתבה איך נזכרה בסרט “רשימת שינדלר” וחשה הזדהות עם סבל היהודים. כותבת הפוסט סיפרה שצפתה בו עם אביה, אולי עוד בDVD.

אנג’לאוט ווטיפרהסיטיפון: 

“בתחילה נראה שגזע ודת הם המקור לסכסוכים רבים. שואה, מסעות צלב, מאבק בין קתולים לפרוטסטנטים. אבל האמת היא שהגורם הוא אנשים בעמדת כוח עם אובססיה (נגד) השונה. השמדת אנשים השונים מהם. שוכחים שעם כל השינויים, אנחנו דומים זה לזה. פול צפה באנשים עם בגדי הפסים ( פיג’מות האסיר) והגיב בצורה כל כך חזקה, שלא צפינו בתכנים מסוג זה שוב.

רט סריפרסטינג:

“ביקרנו במחנה אושוויץ. התמונות תקועות בראשי. ישנתי בתוך סיוט לילה. כמה אכזריות יכולים אנשים לעשות”.

“והנה מאידנק. מחנה אחר, בו שוכנו אסירים פוליטים ושימש להשמדת יהודים. מחנה ענק עם גדרות חשמליות ומגדלי שמירה ו7 מתקנים להשמדה בגז. המחנה פעל בין 1941 ל 1944. מפחיד”.

גי’אב ברוטיפרדה:

“יהודים נענשו בגלל שהם יהודים. ראיתי סרטים. חשה צער והזדהות איתם”.

ג’ום פהנומקון:

“מרגיש הזדהות עם היהודים בעבר. בכל פעם שאני קורא ורואה תצלומים מתקופת השואה. ואיך העולם היה אינדיפרנטי לסבל שלהם.

גם בסכסוך הישראלי פלסטיני, אני מנסה להבין את הסיבות לפעולות של ישראל.

אבל, אחרי המלחמה באוקראינה, התחלתי לחוש קצת פחות חיובי כלפי ישראל. ציפיתי שישראל תהיה המדינה הראשונה להבין ולעזור לאוקראינה. אבל נראה שהם בחרו להתעלם, כמו שאחרים התעלמו מהיהודים בגרמניה”.

המשך לזיכרון, מחוץ לסלון

שגרירת ישראל אורנה שגיב, הגיעה להעביר הרצאה פתוחה לסטודנטים באוניברסיטת ג’ולה לונגון בבנגקוק על השואה והשלכותיה. בנוסף, פירסמה מאמרי דעה בעיתונות המקומית:

Warsaw Uprising a lesson for all

January 27 was designated by the UN as International Holocaust Remembrance Day, a day to commemorate the six million Jews that were murdered in the Holocaust.

ศูนย์ฝึกอบรมอาเซียนด้านสังคมสงเคราะห์และสวัสดิการสังคม ได้รับเชิญเข้าร่วมงานรำลึก Holocaust Martyrs’ and Heroes’ Remembrance Day | ThaiPR.NET

คุณวรรณา สุขศรีบูรณ์อำไพ ผู้อำนวยการศูนย์ฝึกอบรมอาเซียนด้านสังคมสงเคราะห์และสวัสดิการสังคม ได้รับเชิญเข้าร่วมงานรำลึก Holocaust Martyrs’ and Heroes’ Remembrance Day (เหยื่อสังหารหมู่ถึงเหตุการณ์การฆ่าล้างเผ่าพันธุ์ชาวยิว) ที่ตรงกับที่ (27 มกราคม ของทุกปี) โดยเอกอัครราชทูตอิสราเอลประจำประเทศไทย นางออร์นา ซากิฟ และ นายฮันส์-อูลริคซ์ ซืดเบ็ก อัครราชทูตที่ปรึกษาอุปทูต ผู้สังเกตการณ์ถาวรประจำ ESCAP สถานเอกอัครราชทูตเยอรมนี ประจำประเทศไทย ได้จุดเทียนเพื่อรำลึกถึงเหยื่อหกล้านคนที่ถูกสังหารในเหตุการณ์โฮโลคอสต์ และสำหรับปีนี้ สถานเอกอัครราชทูตอิสราเอลได้รับเกียรติจากนายเมนาเฮม โฟเกล อดีตโฆษกของยาด วาเชม มาเล่าประสบการณ์และเรื่องราวในฐานะบุตรของผู้รอดชีวิต อีกท่านหนึ่งคือ นางสาวมนสิชา รุ่งชวาลนนท์ บล็อกเกอร์ประวัติศาสตร์และนักเขียน ซึ่งมาพูดเรื่องความสำคัญของการนำเรื่องราวในอดีตมาเล่าซ้ำแล้วซ้ำอีกให้ผู้คนรุ่นต่อๆ ไปได้ฟัง นอกจากนั้นแล้วยังมีการแสดงดนตรีโดยนักศึกษาจากวิทยาลัยดุริยางคศิลป์ มหาวิทยาลัยมหิดลด้วย ( ข่าวจาก, Israel in Thailand ) ทางศูนย์ATCSW ขอขอบพระคุณสถานทูตอิสราเอลที่เชิญเข้าร่วมและขอบคุณวิทยากรทุกท่านที่มอบความรู้ แนวคิดและประสบการณ์ให้กับทางทีมได้นำไปประยุกต์ใช้ ทั้งนี้ทีมหวังว่าในอนาคตอันใกล้ทางศูนย์ ATCSW กับทางหน่วยงาน จะมีการร่วมมือกันอย่างเหนียวแน่น ต่อเนื่องต่อไปในภายภาคหน้า […]

זכרון בסלון סוקר על ידי מתיצ’ון ותאי-רט, שניים מהעיתונים היומיים המובילים בתאילנד

“תאי רט” – בתרגום חופשי: “הארץ” (“ארץ תאי”, ע.ת).

https://www.matichon.co.th/prachachuen/news_3789969

שינויים בזכרון השואה המודרני

6 מיליון יהודים נרצחו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. איתם נרצחו מיליונים נוספים שהשתייכו לקבוצות לא רצויות על ידי המשטר הנאצי, שהחליט להיפטר מהם. כך נרצחו צוענים, מפגרים, חולים ואסירים על רקע פוליטי ומגדרי.

רציחות שביצעו הנאצים, לצד רצח שישה מיליון מיהודי העולם: 

	רצח שבויי מלחמה סובייטים		2.8 עד 3 מיליון
	רציחת פולנים		1.8 עד 3 מיליון
	רציחת סרבים		כחצי מיליון
	רציחת “אנטי סוציאליים”: לסביות, נשים לא קונפורמיסטיות, אלכוהוליסטים, משתמטי עבודה, חסרי בית, נכים, קבצנים, אנרכיסטים, וחולי נפש.		מעל רבע מיליון
	רצח צוענים		130 עד 500 אלף
	רצח אסירים פוליטיים: קומוניסטים, סוציאל־דמוקרטיים		80 עד 200 אלף
	רצח גברים הומוסקסואלים		חמשת אלפים עד חמישה עשר אלף
	רצח עדי יהוה		אלף מאתים חמישים עד חמשת אלפים
	רציחת שחורים שחיו בגרמניה בעת עליית הנאצים לשלטון		כעשרים וחמישה אלף

המידע על השמדת לא יהודים, מאתר וויקיפדיה

כשמונים שנה חלפו מאז השואה. במהלך השנים הופיעו מחקרים שונים, חלקם מכחישי שואה, או כאלה שניסו להקטין את ההיקף המתועד של רציחת יהודים. זאת למרות תיעוד רב בנושא כולל עדויות, תצלומים ומסמכים.

מחקר מתעד סילוף מכוון ושיטתי של השואה בוויקיפדיה

היסטוריונים מצאו שהגרסה האנגלית של האנציקלופדיה המקוונת מרבה לצטט מקורות מפוקפקים שמשרתים נרטיב שקרי, המאדיר את עזרת הפולנים ליהודים בשואה ומקטין את חלקם ברצח יהודים. חלק מהערכים בנושא כוללים אפילו האשמה של היהודים באחריות לגורלם ובשיתוף פעולה עם הנאצים

מאיפה המספר 6 מיליון ?

נושא השואה מרתק עד היום חוקרים, ביניהם היסטוריונים, פסיכולוגים ופילוסופים.

רבים מתרכזים בשאלה, איך יכול לקרות? מה מניע אנשים ליזום ולציית למערכת העוסקת בהשמדה? מה הקשר לשנאת יהודים היסטורית באירופה, הנשענת גם על מקורות תרבותיים ודתיים? (היסטוריה של מאות שנות רדיפה, הגבלת זכויות, והמרת דת כפויה של יהודים).

מחקרים חדשים העלו שאלות לגבי המספר העגול של שישה מיליון יהודים.

היו מחקרים שהטילו ספק בארגון היעיל הגרמני, והציגו את ועידת ואנזה בה הוחלט על הפיתרון הסופי, כהתכנסות של בירוקרטים מגופי כוח פוליטים שונים בשלטון הנאצי. פקידים שאוחדו יחד להפעיל מגנון מנהלתי, שאיפשר השמדה ממוכנת ומסודרת של בני אדם בהיקפים גדולים. שינוע באמצעות הנהלת הרכבות, ניהול מחנות ריכוז והשמדה, תכנון וביצוע ניסויים להשמדה המונית ועוד.

כתבה של ד”ר יואל רפל, איך התקבע המספר 6 מיליון, ולמה חשוב (או לא) לקדש את המספר:

מרוסיה הצארית ועד היישוב שידע ושתק: כך התקבע המספר שישה מיליון

החוקרים חלוקים סביב המספר העגול של נרצחי השואה שהתקבע בתודעה ההיסטורית: יש הסבורים כי המספר גבוה יותר, יש הסבורים כי נמוך מזה, ויש הטוענים שחובה לשמור על קדושת המספר.

זברות באפריקה

ד”ר יואל רפל ציין בכתבתו כי חוקרי “יד ושם” סבורים כי מספר הקורבנות נע בין 6-5 מיליון”. המספר שישה מיליון מתבסס על עדות אדולף אייכמן, המומחה לעניינים יהודיים במשרד הראשי לביטחון הרייך, שמילא תפקיד בכיר במדיניות “הפתרון הסופי”. באוגוסט 1944, חצי שנה לפני סיום המלחמה, אייכמן ציין את ששת מיליון היהודים שהושמדו, בשיחה עם עוזרו. הד”ר וילהלם הוטל העיד על כך במשפטי נירנברג.

הסרט “המספר העגול” מעלה את הוויכוח היצרי בין היסטוריונים חוקרי שואה, ביניהם: יהודה באואר, דינה פורת, עומר ברטוב, וחנה יבלונקה.

פרופ’ דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית של יד ושם,  דוגלת בשמירה על קדושת המספר.

פרופ’ באואר, חתן פרס ישראל להיסטוריה של עם ישראל, סבור שהמספר המדוייק של הנרצחים היהודים, הוא לא הדבר החשוב בתולדות השואה. לדעתו, יהודים שמעו את המספר בפעם הראשונה מן הגרמנים שהשמידו אותם. יחד עם עובדות נוספות ששמעו מהגרמנים, כמו ייצור סבון מגופות יהודים (עובדות שהתבררו כנכונות, ע.ת). מי שכועס עליו שהטיל ספק במספר, מעניין אותו בגילו המופלג, כמו הזברות באפריקה.

באוור סבור שאין לשואה תקדים, אך היא בעצמה תקדים. ורצח-עם בהיקפים קטנים יותר, קרה ועלול לקרות שוב. 

באוור מתמקד בדחפים המתנגשים בנו. מצד אחד: טורפים טריטוריאלים. מצד שני: יצורים חלשים הזקוקים לתמיכה ועזרה חברתית כדי לשרוד. כאן נעוצה הסכנה וגם התקווה, לעתיד טוב יותר.

אדם מחפש משמעות

ויקטור פרנקל, פסיכיאטר ונוירולוג, ניצול שואה, ייסד שיטת טיפול פסיכולוגית סביב הצורך במציאת משמעות אישית לחיים, על מנת להתגבר על טראומות וקשיים. שיטה בה השתמש כדי לשרוד את השנים שלאחר השחרור מהמחנות, והזוועות שראה וחווה. פרנקל שרד את השואה, אך רוב משפחתו הושמדה.

הבנאליות של הרוע

חנה ארנדט, הוגת דעות יהודיה גרמניה שנמלטה לארצות הברית, סיקרה את משפט אייכמן, וכתבה מאמר שכותרתו  “אייכמן בירושלים: דו”ח על הבנאליות של הרוע“.

במאמר וספר שכתבה, היא תיארה את החלק הבנאלי ברוע, בו קבוצת אנשים ממלאים פקודות ועושים את תפקידם הקטן, ויחד יוצרים מנגנון של הרס ורוע.

הייחוס של “בנאליות” לרוע, במיוחד בהתייחס לרוע של הנאצים, עורר ביקורת רבה בעולם.

רעיון אחר דומה במהותו, הוא האפשרות שכל אחד (או כמעט כל אחד) עלול להפוך למעוול ולבצע מעשי רוע. במיוחד כפרט בתוך קבוצה.

תרבות ואמנות

ספרים, סרטים, מחקרים, ושירים בנושא השואה , ממשיכים להתפרסם גם היום.

הסרט “הנחשול” – The Wave, עוסק בהשפעה חברתית על התעללות קבוצתית בבית ספר:

מורה אמריקאי שלימד על השואה, והתקשה לענות לשאלות תלמידים “איך יכול להיות שזה קרה?”.
המורה המציא תרגיל, כדי לנסות לענות לשאלה, אלא שהתרגיל הצליח בצורה לא צפויה.

הסרט מבוסס על ניסוי חברתי אמיתי שערך מורה בפאלו אלטו בקליפורניה ב1967

הנחשול – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית הנחשול (ב אנגלית: The Wave) הוא סרט טלוויזיה אמריקני מ- 1981 שביים אלכסנדר גראסהוף, על פי תסריט של ג’וני דוקינס. הוא מבוסס על הספר ” הגל” (אותו שם במקור) מאת מורטון רו. הסרט מתאר ניסוי אמיתי שערך מורה ב בית ספר ב פאלו אלטו שב קליפורניה בשנת 1967.

לאתר זיכרון בסלון

עמוד הבית – זיכרון בסלון

איפה אתם עושים את יום השואה? מארחים אני רוצה לארח מפגש אצלי בסלון מתארחים אני רוצה להתארח בסלון אחר אז מה זה זיכרון בסלון? זיכרון בסלון היא מסורת ישראלית חדשה לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. זיכרון בסלון מעבירה את שרביט הזיכרון מהטקסים הממלכתיים והעצרות ההמוניות – למפגשים אישיים, משמעותיים ומרגשים שמתקיימים מדי שנה באלפי סלונים […]