בת זוגו לשעבר של קצין משטרה תאילנדי, נעצרה ותואשם ברצח של 13 אנשים בהרעלת ציאניד. המשטרה ממשיכה לחפש קורבנות נוספים, וביקשה את עזרת הציבור.

בהריון

סררט רנגסיווטפון, בת 32,  בחודש רביעי להריונה, נעצרה על ידי משטרת תאילנד ותועמד לדין על רציחת 13 מחבריה ומכריה, וגניבת רכושם לאחר מותם. בנוסף, תואשם בניסיון לרצח ידידה 14, ששרדה.

המורעלת ה14

הכמעט קורבן ה14, היא שוטרת שהלוותה לרוצחת 250,000 באהט (כעשרים וחמישה אלף ש”ח). השתיים ישבו לאכול ארוחת צהריים יחד. עשרים דקות אח”כ, חשה השוטרת ברע והקיאה. הקאה שכנראה הצילה את חייה.

נרצחת מס’ 13

הנרצחת לפניה, נסעה עם הרוצחת לטקס בודהיסטי באזור בנגקוק, כשחשה ברע ונפטרה על גדת נהר. בני משפחת הקורבן גילו שמהגופה נשדד טלפון וכסף מזומן, וחשדו בנסיבות המוות.

סיריפון קאנוונג Siriporn Khanwong בת גילה של הרוצחת (32) הייתה חברתה הטובה. יחד יצאו ב14 באפריל לטייל ברצ’בורי במערב תאילנד. סיריפון התמוטטה במהלך הטיול. כספה ותיקה נעלמו מזירת המוות על גדת הנהר.

בני משפחת הנרצחת, חשדו שמשהו לא בסדר בסיפור.

בנתיחה שלאחר המוות התגלו בגופה שרידי ציאניד. רעל שגרם בסופו של דבר לדום לב ומוות.

החשד נפל על סררט, בת לוויתה לטיול.

במהלך מעצר של סררט, גילו השוטרים בביתה בקבוק ציאניד.

מחסלת החברים

חקירת המקרה התרחבה כשהשוטרים גילו חברים ומכרים נוספים של הרוצחת, אשר מתו בנסיבות דומות. מוות פתאומי, והיעלמות חפצים מזירת המוות.

מספר הרציחות גדל ל9 קרבנות, אחר כך ל11, וכרגע הוא עומד על 13 מחבריה ומכריה של החשודה ברצח.

בין הנרצחים: האקס של הרוצחת, ושתי שוטרות. הבנזוג שעדיין חי – קצין משטרה.

המשטרה פנתה לציבור בחיפוש אחר קרבנות אפשריים נוספים.

כופרת באשמה

סררט כופרת בכל האישומים נגדה.

מיהו רוצח סדרתי ?

כדי לזכות בתואר המפוקפק יש לרצוח 3 קרבנות או יותר, שאין קשר ביניהם.

יש המוסיפים עוד תנאי : שתהיה הפוגה של לפחות 24 שעות בין מקרי הרצח.

רוצחת הציאניד, היא לא הרוצחת הסדרתית הראשונה וכנראה לא האחרונה בתאילנד. רוצח הביקיני שרצח 14 תיריים בתאילנד, שוחרר בדצמבר (2022) מהכלא לחופשי… 

רוב המחקר בנושא רוצחים סדרתיים מגיע מארצות הברית. רוב הקרבנות הן נשים.

הגיל הממוצע של רוצחים סדרתיים שהתגלו, גבוה יותר משל רוצחים מסוגים אחרים.

כ86% גברים. כ 80% לבנים, וכ20% שחורים. פעמים רבות הם בנים בכורים שגדלו במשפחות עם בעיה תפקודית. חלקם גדלו בשל כך מחוץ למסגרת המשפחתית, בה חוו ניצול או התעללות. כמחצית מהם עם רקע פלילי בתחומים אחרים. חלקם אפילו הורשעו בעבירות פליליות אחרות.

ה IQ של הרוצח הסדרתי גבוה במקרים רבים מהממוצע. רבים מהם סובלים מהפרעות אישיותיות שונות. אולם רק לכ 7% יש רקע פסיכיאטרי. הם מעדיפים בדרך כלל לרצוח זרים. בדרך כלל ללא הפרעות השוללות את כשירותם לעמוד לדין, כמו פסיכוזה או סכיזופרניה.

81% פועלים לבד (ביחס לכ60% ברצח מסוגים אחרים), כ12% פועלים בזוגות, ורק 7% עובדים בצוותים גדולים יותר.

לפי מחקר של Canter d. and Youngs רוצחים ואנסים סדרתיים פועלים בטווח של כ46 ק”מ ממקום מגוריהם.

מניע

לא תמיד מדובר במניע אחד. בדרך כלל הסיבות לרצח סדרתי מתחלקות בין
השגת רווח – כמו ירושה או שוד, או מתנקש מקצועי המקבל שכר על עבודתו.
תסכול/השפלה.
סדיזם המביא בדרך כלל לסיפוק מיני. 
אידאולוגיה – בדרך כלל קבוצה, עם מנגנון מידור, המנסה לפגוע בצד שכנגד. 
פסיכוזה.
מטפל אחראי או בעל מרות הרוצחים את המטופל/ת עליהם הם אחראים. לדוגמא: רופאים/ות, אחיות ומטפלים סיעודיים.

רוצחים סדרתיים שנתפסו בתאילנד

קיד המרטש คิดเดอะริปเปอร์

סומקיט פומפואנג สมคิด พุ่มพวง, יליד 1964, הורשע ונידון למאסר עולם על רצח 5 מעסות בין ינואר ליוני 2005 (ממש אחרי אסון הצונאמי בתאילנד). לאחר שעונשו קוצר ל13 שנים, הוא שוחרר ב2019. שבעה חודשים אחרי שחרורו הוא רצח אישה נוספת.

נהג לחנוק בידיו את המעסות שהגיעו לחדרו במלון, או לקשור אותן ולהשקיע בכוח את ראשן במים. אחרי מותן גנב מהן חפצים או מזכרות כמו טלפון סלולרי.

לאחר ששוחרר מהכלא בנונג קהאי, רצח אישה בת 51.

הוא זוהה לפי הקלסטרון המשטרתי שפורסם בתקשורת. אישה שישבה מולו ברכבת, זיהתה את הצלקת על מצחו, שהזכירה לה צלקת דומה בתמונת מבוקש שראתה. היא ביקשה מבן זוגה לעבור מקום. לאחר שסיפרה לו על חשדה, בן הזוג צילם את סומקיט, ושלח את התמונה לרשויות, שהגיעו ועצרו את הרוצח ברכבת.

https://www.khaosod.co.th/breaking-news/news_3204321

רוצח הפיקאפ (טנדר)  ฆาตกรรถกระบะ

נירוט סונקהמהאן นิรุต สอนคำหาร יליד 1969, נעצר בחשד שהרעיל תשעה נהגי מונית בין השנים 2011 ל 2012. שישה מנהגי המונית מתו כתוצאה מההרעלה. נמצא תלוי ללא רוח חים בתא המעצר, לפני שהחל משפטו.

נירוט נהג לשכור נהגי מונית להעביר חפצים. הצטרף אליהם לנסיעה ובאחת העצירות בתחנת הדלק, קנה להם קפה והכניס רעל לכוס. כשנהג המונית היה במצב קשה או נפטר, נירט היה משליך את גופתו לצד הדרך, ומוכר את הרכב לכנופיית גנבי מכוניות ב”האט יאיי” – עיר בדרום תאילנד סמוכה לגבול מלזיה. אזור ידוע בהברחות גבול.

נירוט נלכד בעקבות תצלומי מצלמות במעגל סגור. במהלך מעצרו בבידוד, ניסה להתאבד בתליה עם כבל חשמלי, אולם השוטרים ששמרו עליו הצילו אותו וחתכו את הכבל בטרם מת. בהמשך היום, ביקש נירט לצאת לשירותים. הוא הוריד את חולצת הטריקו שלבש, קרע אותה ואילתר חבל תליה אותו קשר לסורגי תא השירותים ותלה את עצמו. הפעם, השוטרים לא הספיקו להצילו והוא מת.

รวบ! “ฆาตกรต่อเนื่อง” ลวงเช่ากระบะลงใต้ วางยาให้กินจนตายแล้วชิงรถ

ตร.กองปราบตามจับกุมโจรอำหิตลวงว่าจ้างสิงห์รถกระบะลงไปขนของทางใต้ สบโอกาสหลอกให้กินกาแฟผสมยาฆ่าแมลงจนสลบแล้วชิงรถหนี สอบพบทำมาแล้ว 9 ครั้ง เหยื่อถึงตาย 4 รายรอด 3 อีก 2 รายยังไม่รู้ชะตากรรม

סי אויי Si Ouey ซีอุย แซ่อึ้  黃利輝

הואנג ליהוי 黃利輝 היה גנן תאילנדי-סיני שהואשם ברצח שבעה ילדים ונעצר ב1958. הרוצח הסדרתי הראשון בהיסטוריה המודרנית של תאילנד. רבים מאמינים כי היה חף מפשע, והורשע בשל דעות קדומות כלפי הקהילה הסינית בתחילת המאה ה20 אשר חלקן נבעו מהתנגדות להגירה מסין, התנגדות לשלטון הקומוניסטי שעלה לשלטון בסין, ועוד.

הואנג הואשם כי רצח, בישל, ואכל, 4-6 ילדים במרכז תאילנד.

עדויות, הנחשבות היום שקריות, טענו כי נחשף לקניבליזם בשירותו הצבאי, כשנאלץ לאכול את גופות חבריו החיילים, במהלך מלחמת סין-יפן.

ชาวเน็ตทวงคืน “สิทธิ-ศักดิ์ศรี” ให้ “ซีอุย” หลังสังคมตราหน้าเป็น “มนุษย์กินคน” – BBC News ไทย

ตำนานซีอุย หรือ “มนุษย์กินคน” สะเทือนขวัญ กลับมาเป็นที่สนใจของสังคมไทยอีกครั้ง เมื่อมีผู้เรียกร้องทวงสิทธิความเป็นมนุษย์ ให้นำร่างซีอุยออกจากพิพิธภัณฑ์ศิริราช

גופתו החנוטה של Ci Quey  במוזיאון הפורנזי בבנגקוק. צלם: Bobby

ראו הוזהרתם! רוצח התיירים שוחרר

רוצח סלב’. נחשב חתיך, חלקלק, ומצליח בלכידת קרבנותיו, והיעלמות ללא השאר סימנים. רצח בכל מזרח אסיה, כולל בתאילנד, הודו, ונפאל. לאחרונה שוחרר מהכלא….

רוצח הביקיני – שוחרר בדצמבר 2022

צ’רלס סוברז’ הוא גנב, מתחזה, ורוצח סדרתי של מטיילות ומטיילים במזרח אסיה. את מעלליו ביצע בשנות השבעים של המאה העשרים. בתאילנד הוא רצח 14 מטיילים. נקרא “רוצח הביקיני” בגלל הלבוש של כמה מקורבנותיו. נקרא גם “הנחש” ו”הרוצח המתפצל” בגלל יכולתו להתחמק מגילוי.

סה”כ צ’רלס רצח 20 תיירים ברחבי מזרח אסיה. הוא נתפס בהודו שם נשפט וריצה עונש מאסר מ1976 עד 1997. לאחר שחרורו חזר לצרפת. ב2003 נחת בנפאל, נעצר ונשפט למאסר עולם.

אוהב טיולים ותיירים

בדצמבר 2022 הורה בית המשפט העליון של נפאל על שחרורו בשל גילו המתקדם, לאחר שריצה 19 שנות מאסר. הוא שוחרר וגורש לצרפת.

אבל …לא הפסיק לאהוב טיולים ותיירים.

סלב’

סוברז’ החתיך, הפך סוג של סלב’ בינלאומי. ארבע ביוגרפיות נכתבו על חייו, שלושה סרטים דוקומנטריים סיפרו את סיפורו, וגם “בוליווד” תעשיית הסרטים ההודית, הפיקה עליו סרט עלילתי.

הסרט “הנחש” בנטפליקס, מספר את סיפורו.

רוצחים סדרתיים בישראל

בישראל נתפס והורשע רוצח סדרתי אחד בלבד.

בהמשך, סיפורו של רוצח ההומלסים הישראלי היחיד שנתפס והורשע. 

רוצחים ושוב רוצחים

כמה רוצחים ישראלים, כמעט הגיעו לגמר אך נפסלו טכנית כי לא עמדו בתנאים להיקרא “סדרתיים”:

רוצחים ישראלים שכמעט עמדו בקריטריונים להיקרא “סדרתיים” (רשימה חלקית):

יחיא פרחאן הורשע רק בשניים מתוך 4 מקרי הרצח בהם הואשם. כשנשלח להסתכלות פסיכיאטרית, ניסה לשכנע את הבודק שהוא מפגר מחוזי נצרת – תפ”ח 127/09.
דמיאן קרליר שרצח שישה בני משפחה. רצח את המעסיק שפיטר אותו ואת בני משפחת המעסיק.
“החונק מתל אביב” – מוחמד חלבי, שרצח שבעה.
פיודור בז’רני – נחשד בארבע מקרי אונס שסיים ברצח הנאנסת.
רוני פרץ – רצח בעירו 2 קשישות ושדד אותן. זוג קשישים נוסף, שרד.
דוד אטיאס,  ריצה מאסר עולם על רצח. חשוד כרוצח שכיר. בחופשות מהכלא, חשוד שרצח עוד שלושה קרבנות. דקר שוטר וברח ממעצר.

בהלת החונק מתל אביב. השבוע לפני

שבע גופות מסוממות ועירומות וחשוד מסוכן שמסתובב חופשי, בנו של “הצולע” משוק הפשפשים. המצוד אחר הרוצח הסדרתי ב-1989, איך ידענו שעגנון זכה בנובל לפני ההודעה הרשמית והסעיף שכמעט מנע מטל ברודי קריירה בישראל. הארכיון נפתח במדור השבועי

מתנדבת משטרה, בתל אביב חושפת:
” בהרבה משמרות, אנחנו שומעים בקשר על אישה או גבר שבאותו רגע נחטפים ומוכנסים בכח לרכב. עד שאנחנו מגיעים כבר אין שום דבר. …וזה לפני שהתחלתי לספר, על כל הנעדרים שאף פעם לא מוצאים….”

בכל רגע יש רוצח סדרתי פעיל בישראל

נצ”מ בדימוס אבי דוידוביץ, קרימינולוג, אומר שבכל רגע נתון יש רוצח סדרתי אחד פעיל בישראל. בישראל פעלו 30 רוצחים סדרתיים, מתוכם רק 14 נתגלו.

המידע הסטטיסטי החשוף לציבור דל מאוד, כי רשויות האכיפה בישראל מפרסמות מעט מאוד נתונים.

הגישה לתיקי חקירה ותיקי בית משפט (שלא בוערו), זמינה רק ליחידי סגולה.

רבים מהתיקים והראיות, לא נשמרים.

כשכבר תפסו רצח סדרתי  בישראל (אחד מרבים שלא פוענחו), גורמי האכיפה “רצים” לפרסם את המעצר והסיפור בתקשורת. פרסום כזה נחוץ לצרכי יחסי ציבור החשובים מאוד לפעילות המשטרה. השפעה על מורל השוטרים, כבוד ללובשי המדים, וכמובן מינויים ותקציבים.

מספר הרוצחים הסדרתיים בישראל נמוך בצורה משמעותית לעומת נתונים בארה”ב. מה שעלול להעיד על חוסר קיצוני בנתונים.

הנתונים עליהם הסתמך נצ”מ דוידויץ, נאספו בעמל במשך ארבע שנים מפרסומים בתקשורת.

האם בנושא רוצחים סדרתיים, צריך להסתמך על כתבות תחקיר טלויזיוניות: 

רוצחות סדרתיות ישראליות

שרה אלקנוביץ’ ,אחות במקצועה, ירתה בתוך 8 ימים, בגיל 38 , בארבעה גברים ושתי נשים, שנסעו באוטובוסים בחולון. אחד העדים הצליח להרכיב קלסטרון תחת היפנוזה. ביום העשירי – אלקנוביץ נתפסה, אולם מעולם לא הועמדה לדין.

אלקנוביץ’ הסליקה אקדח בקוטר 0.22 בתיקה, וירתה מתוך התיק.

בית המשפט המחוזי נקבע שסבלה מדחף לא בר כיבוש, בשל מחשבות שווא שנגרמו מפסיכוזה פרנואידית. בקיצור: “אי שפיות”.

ארבעה חודשים לפני הירי, היא קנתה אקדח, התאמנה, והשיגה 1000 כדורים.

הירי הראשון, בוצע מהשיחים, בצעיר שעלה לאוטובוס בקו 93 בחולון. אלקנוביץ פגעה בו במעיים ובטחול, בפציעת בטן קשה ממנה סבל במשך שנים ארוכות.

המשטרה סברה שמדובר בפליטת כדור.

הרוצחת צחקה

לאחר יומיים, אלקנוביץ ירתה שוב ברחוב סלמה בתל אביב, בתוך אוטובוס. היא פגעה בלוטש מתכת מאחור, וב”חנה” – אמא לילד בן 3, נשואה לשוטר. חנה חשה בדם שיורד לה מהחזה, ואמרה לאלקנוביץ היושבת לידה באוטובוס, כי יורד לה דם. בתגובה: אלקנוביץ צחקה. הקליע החטיא במילימטר את ליבה של חנה.

אחרי שנה וחצי של אישפוז ב”אברבנל” אלקנוביץ שוחררה מהאישפוז הפסיכיאטרי, ועברה לקריית טבעון. חייה בגפה, עם הרבה סכסוכי שכנים (לפי עדותם).

זהו מקרה שלא הסתיים במוות של הקורבנות ששרדו, אלא פציעות קשות מאוד בלבד. אולם מדובר ב”רוצחת סדרתית” לפי איפיון קרימינולגי.

רוצחת סדרתית כחול לבן – שרה אלקנוביץ

אבי דוידוביץ (6.8.2017) בתוך שמונה ימים היא ירתה בתחכום רב בארבעה גברים ושתי נשים שנסעו באוטובוסים בתל-אביב וחולון * הפאניקה שהשתררה הייתה חסרת תקדים * במהלך היפנוזה הצליח אחד העדים להרכיב קלסתרון באמצעות צייר קריקטורות ידוע * ביום העשירי היא נתפסה ומעולם לא הועמדה לדין על מעשיה * זוהי שרה אלקנוביץ שהייתה אז בת 39…

הייתה גם י’ – קטינה שעזרה לפרחאן בביצוע הרציחות, וסייעה באיתור הראיות, כולל גופת דנה בנט הנרצחת. היא נשפטה למעל 14 שנות מאסר תפ”ח 129/09, מחוזי נצרת (תיק פלילי חסוי).

אורית ארביב סייעה להרצל אביטן, בשוד ורצח במפעל תכשיטים ברמת גן. אישום הרצח נמחק בהסדר טיעון, נדונה ל8 שנות מאסר. הייתה מעורבת גם בתכנון רצח רוני ניצן – סגן גונדר בשירות בתי הסוהר. תפ”ח 244/83 מחוזי ת”א.

שרה אנג’ל הואשמה וזוכתה מחמת הספק בשותפות לרצח של שולמית שלי ומישל נחמיאס ב1981 עם שמעיה אנג’ל שהיה בן זוגה באותה עת ע”פ 400/84.

כשלא חוקרים לא מוצאים

בישראל “רצח” הוא עבירה שונה מ”ניסיון לרצח”, למרות שמה שמבדיל פעמים רבות בין השנים הוא יד המקרה (מזל או השגחה אלוהית, כל אחד לפי אמונתו).

הרציחות הגלויות הן אלה בהן בהם זהות הרוצח ידועה, אולם לא תמיד הוא מורשע באופן מלא או חלקי.

האירוע הראשון של רצח סדרתי שפורסם בישראל היה ב1965, והאחרון ב2008.

14 המקרים של רצח המוני שהתגלו ופורסמו, בוצעו ב76 אירועים, בהם נפגעו 144 קורבנות. 49 נרצחו, 77 נפצעו, ו19 היו בתכנון להירצח.

10 מתוך 14 המקרים שהתגלו הם רצח המוני אידאולוגי. תחום בו יש יותר התמקדות בישראל, מאשר ב”רוצחים סדרתיים” ממניעים אחרים.

מקרים רבים יותר הם של של רציחות סדרתיות בישראל – הם אלה שלא התגלו.  כאן מדובר בהשערות המתבססות על נתונים שהרשויות בישראל לא מפרסמות בדרך כלל. פעמים רבות, הרשויות שוללות במכוון את העובדה שמדובר בחשד לרצח סדרתי.

שנים רבות חולפות ללא כל דיווח על רצח סדרתי בישראל. למרות שבהשוואה לסטטיסטיקה במדינות אחרות, ולממצאים בישראל, הנתון הזה לא הגיוני וכנראה מעיד על תת גילוי וחקירה של רוצחות ורוצחים סדרתיים בישראל.

התעלמות וקונספציה שגויה, בתחומים רבים

רצח סדרתי בפשיעה מאורגנת, מתגלה פעמים רבות רק במקרים המבוצעים בצורה הפוגעת או עלולה לפגוע בעוברים ושבים כמו מלכוד רכב המתפוצץ במקום הומה אדם או חיסול בירי באזור הומה אנשים.

שנים רבות שלטה במשטרת ישראל הקונספציה, שיש להבדיל בין “פשע מאורגן” החודר לרשויות השלטון, לבין “ארגון פשיעה” שהוא התאגדות עבריינית שאינה חודרת לרשויות השלטון. הבחנה שהיא לא כל כך ריאלית, כיוון שכל ארגון עברייני ינסה להשפיע על בעלי תפקיד שלטוני. במיוחד כשמדובר בטריטוריה בה הארגון העברייני פועל. לדוגמא: פקידי ופקחי עיריה, ראשי רשויות, שוטרים וכדומ. ארגונים גדולים יותר, ישפיעו גם על נציגי ציבור ברמות בכירות. בישראל כבר פורסמו מקרים כאלה, מפרשת פריניאן, ועד רות דוד ועו”ד פישר, אשר פעלו לכאורה לפי החשד, עם נציגי משטרה.

מה הסיבות ל”הקטנת הראש” של רשויות האכיפה בישראל ?

אחת הסיבות היא כנראה הרצון שלא לזרוע פאניקה בציבור הישראלי .

“לא כמו בסרטים”

פעמים רבות יש קושי למצוא קשר ושיטה, בין מקרי רצח של אותו רוצח סדרתי, המתבצעים לאורך שנים.

לא תמיד מדובר בתבנית מדוייקת וזהה.

ליפות את הסטטיסטיקה

משטרת ישראל לא מפרסמת נתוני פשיעה ופילוחים. אחת הסיבות היא הסתרה של אוזלת יד ואי גילוי ופענוח של מקרים.

נעדרים

בנוסף למקרי רצח שלא פוענחו, יש בישראל נעדרים שמקום הימצאם לא ידוע כמשך שנים רבות.

כ4000 איש נעדרים מדי שנה בישראל. למרות זאת אין אף גוף המופקד על הנושא

הנעלמים: 600 בני אדם נעדרים מאז קום המדינה, אך אף גוף אינו מופקד על הטיפול בנושא – וואלה! חדשות

למרות שיותר מ-4,000 בני אדם נעדרים מדי שנה בישראל, לא קיים ארגון ייעודי שמרכז את הטיפול בתופעה. היעדר תשתית משמעותית לאיתור הנעדרים הובילה לתמונת מצב עגומה, בה בני המשפחה חיים עם חוסר ידיעה מתמשך באשר לגורל יקיריהם. “הוא בעצם תמיד קיים איתנו, אבל לא נמצא”

אזרחים מנסים לטפל בבעיה

כשהמדינה כמעט לא מטפלת, קמות עמותות שמנסות בקושי לעשות את עבודת המשטרה, במאמצים וכמעט ללא תקציב. כזו היא עמותת “נעלמים”, ואיתם מתנדבים היוצאים לחיפושים.

גופות לא מזוהות – אלמונים

בין השנים 2004 ל 2015 , אותרו 622 גופות אלמונים שלא זוהו. המידע מתוך דו”ח מיוחד שהוכן לכנסת ישראל, ונחשף בתכנית תחקיר של ערוץ כאן 11.

“מוות שאינו טבעי”, ומוות חשוד של קשישים

כמה אלפי תיקים נפתחים בכל שנה במשטרת ישראל, בנושא מוות שאינו טבעי. תאונות כמו טביעה וכדומ, ומקרים המסווגים כהתאבדות. חלק מהתיקים היו צריכים להיות מסווגים כרצח.

מוות חשוד של קשישים – לא בודקים!

אחות בדיור מוגן פרטי בישראל:
” רופאים מבצעים בשקט בלי פרסום הרעבה והרדמה למוות של חולי אלצהיימר. לפעמים המשפחה דוחפת. כשהחולה מתחיל לאבד את היכולת לבלוע, כל מה שצריך זה להפסיק לתת לו/לה לאכול ולשתות. המוות ארוך ולוקח לפעמים ימים רבים, כשהקשיש או הקשישה מרותקים למיטתם. פעמים רבות הרופאים מספקים חומרי הרגעה והרדמה, שמדכאים פעילות חיונית כמו נשימה ודופק ומובילים את המטופל התשוש לשקוע עד שמגיע המוות.

זה קורה גם בבתי אבות פרטיים יקרים, ואיש לא שומע על כך. כל מה שצריך זה רופא או רופאה שאוהדים את הרעיון, ומחליטים מתי “מספיק” למטופל שלהם לחיות או שהמטופל/ת סבל מספיק. פעמים רבות המשפחה מחליטה שהמטופל לא היה רוצה חיים כאלה. לפעמים יש גם ירושה בתמונה”

במקרה מוות של קשיש בבית אבות, במיוחד בית אבות פרטי יקר, הנהלת המוסד לא מאשרת פעמים רבות למטופלים, להתקשר ישירות למד”א, ומבקשת שיפנו קודם למרפאה והרופא שבבית האבות. עובדה זו יכולה להביא למצב של אובדן דקות יקרות, שיביאו למותו של דייר קשיש, עם מחשבה בהירה, שחטף התקף לב או שבץ או סתם נפל ואיבד את הכרתו

אינטרס כלכלי

לבתי האבות עצמם יש אינטרס כלכלי, להכניס דיירים חדשים במקומם של דיירים המתגוררים תקופה, וחלק מהפיקדון שלהם מחולט במקרה מוות לטובת המוסד.

השוטרים לא ממש בודקים

לאחר שצוות מד”א קובע את מותו של הקשיש, מגיעים שוטרים המבצעים בדיקה שטחית מאוד של הגופה. מרימים את השמיכה ובודקים שאין סימני אלימות על הגופה, כמו שברים או סימנים כחולים.

חניקה בעזרת כרית, במיוחד של קשיש מורעב, לעולם לא תתגלה בבדיקה כזו, כשהקשיש חלש מכדי להיאבק. הרעבה וודאי שלא תתגלה. פשוט כי אלה דברים שלא מחפשים ולא בודקים.

הרוצח הסדרתי הישראלי היחיד שנתפס והורשע

ניקולאי “רוצח ההומלסים” הישראלי

ניקולאי בונר Николай Боннер יליד 1972 רצח ארבעה חסרי בית בחיפה. בונר עלה לישראל בשנת 2000, יחד עם אשתו ואחותו. אחותו הפכה הומלסית שהתגוררה ברחוב באזור התחנה המרכזית בתל אביב.

בונר עבד בעבודות מזדמנות. מעסיקו במפעל צינורות בעכו העיד שהיה עובד מסור וחרוץ.

ב2003 נפטרה אשתו משחפת. הוא התמכל לאלכוהול והפך חסר בית. ב2004 מצא בת זוג שנפרדה ממנו לאחר מספר חודשים. הוא עבר לגור לצד אחותו בתל אביב עד שגורשה על ידי משרד הפנים כשוהה בלתי חוקית. עבר למושב אמונים שם גר ועבד עד שפוטר. אז חזר לחיפה וגר בבתים נטושים באזור שוק תלפיות בשכונת הדר, יחד עם חסרי בית אחרים איתם התיידד.

ב2005 רצח את ריטה וולמן בת 52 שהזמינה אותו לביתה בשכונת חליסה. לאחר שתיית אלכוהול, הוא נרדם על הספה. התעורר באמצע הלילה, הלך לחדר השינה, ולאחר שוולמן סירבה לקיים איתו יחסי מין, תקף אותה במכות ולאחר מכן אנס ורצח אותה. לאחר מכן הצית את דירתה.

חודש לאחר מכן רצח את אלכסנדר לבנט, הומלס בן 36 שכינויו היה צ’צין בגלל שירותו הצבאי בצ’צ’ניה. בין השניים התעורר וויכוח על מנעול של דלת, ובונר היכה אותו למוות ושרף את המבנה בתוכו הגופה.

הנרצח השלישי בחודש אפריל אותה שנה, היה ולרי סצ’נוב בן 32 . השניים שתו אלכוהול סביב מדורה שהדליקו במבנה נטוש. בין השניים התעורר ויכוח, ובונר היכה את סצ’נוב, חנק אותו, עד שנפל על האש הבוערת.

המשטרה זיהתה תבנית דומה בין שלושת המקרים,

אולם בונר הספיק לרצוח פעם נוספת לפני שנתפס. במאי 2005 הוא פגש את אלכסנדר קרס בן 39. השניים שתו בדירה נטושה בחיפה. בונר סיפר במשטרה כי קרס קילל את אימו, ובתגובה הוא חנק אותו למוות והצית את הדירה.

בונר נתפס לבסוף לאחר שניסה לרצוח את סרגיי בלושטין בן 42. השניים הכירו מזה שנתיים, וחגגו יחד את יום ההולדת של בלושטין, בשתיית וודקה בגן ילדים נטוש. בלושטין שאל את בונר אם גנב משהו מהשוק, ובונר התעצבן. צעק שכולם שונאים אותו והיכה את בלושטין באופן קשה, חנק אותו , ורקע על גופתו מספר רב של פעמים. לאחר מכן עזב את המקום בהנחה שחברו מת. אולם בלושטין נשאר בחיים, ולמחרת גרר עצמו לרחוב מרכזי בשוק משם הועבר לבית החולים.

המשטרה עצרה את בלושטין כחשוד ברצח ולרי, בגלל שהשניים הכירו. בחקירה בלושטין סיפר על בונר. השוטרים חקרו חסרי בית, ולבסוף איתרו את בונר שהגיע לבית החולים עם חבלת ראש, יום אחרי רציחתה של וולמן.

בונר הודה בחקירה לאחר שהמשטרה איתרה חסר בית נוסף שהיכה קשות. אולם במלך המשפט חזר בו מעדותו וטען שהודה תחת איומי השוטרים לפגוע בבתו ובחברתו.

בונר הורשע בארבע מעשי רצח ואונס אחד ונידון לארבעה מאסרי עולם מצטברים ועוד 17 שנה על אונס. בנוסף הורשע בחבלה, הצתה, השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט.

אלא שבונר הוא לא הרוצח הסדרתי היחיד בישראל!

תתחילו לפחד: רוצח התיירים השתחרר! על רוצחים סדרתיים בתאילנד ובישראל