“לא דואג אבל זהיר”

פִּיטָהּ לִימְגַ’רְנְרַט ומפלגת Move Forward בהנהגתו, זכו במספר המושבים הרב ביותר בבית התחתון (כ150 מתוך 500) בבחירות שנערכו ביום ראשון בשבוע שעבר בתאילנד. גם 250 הסנטורים חברי הבית העליון, יבחרו בראש הממשלה, כך שהמפלגה הגדולה תנסה להרכיב קואליציה שתשיג רוב. השותפה הגדולה הטבעית, היא מפלגת אופוזציה אחרת שזכתה לכ140 מושבים. “פואה תאי” (למען התאילנדים), בהנהגת פוליטיקאית ללא ניסיון – בתו של ראש הממשלה הגולה טקסין צ’ינוואט.

פיטה מכוון לקואליציה של 6 מפלגות, שישיגו יחד רוב בפרלמנט – הבית התחתון. 

ומה בנוגע לאפשרות מעורבות של הצבא בתמיכה בשמרנים? נשאל פיטה וענה: “אני לא דואג, אבל גם לא חסר זהירות”.

פילוג שלא עומד להסתיים

יותר מכל, נראה שכולם כבר עייפים מהמעגל של הפגנות ומהומות אזרחיות מכל צידי הקשת הפוליטית, השתלטות של הצבא ש”עושה שקט”, ושוב בחירות ואחריהן הפגנות, וחוזר חלילה…

(קצת “כמו בישראל”, כבר אמרנו?)

תאילנד שנקראה פעם “סיאם”, היא ממלכה בת מאות שנים שעברה בהדרגה למשטר דמוקרטי מלוכני, עם שני בתי נבחרים, בדומה לאנגליה.

בתאילנד, גם ההגה ברכבים – נמצא בשמאל, כמו באנגליה. זכר למלך ראמה ה5 שהביא מבריטניה כרכרות וסוסים, למדינה שהובילה אנשים וסחורות בשיט בנהרות ותעלות מים. תעלות החוצות עד היום את בנגקוק, ומשמשות את התושבים במקביל לרשת הכבישים (יש תעלה כזו, עם קו של “אוטובוסירה”, צמוד לקניון הבגדים “פלטינום” בפרטונם – ליד מרכז הקניות “סנטרל וורלד”).

פלגים

מאבקים בין פלגים ומעמדות בחברה התאילנדית, הביאו למספר רב של הפיכות צבאיות. הצבא נאמן ברובו למחנה השמרני.

רצון העם התאילנדי מתחלק למחלוקות בכמה נושאים. הנושא הראשון נוגע להקצאת משאבים למעמדות נמוכים בחברה, בעיקר במגזר החקלאי מחוץ לערים הגדולות. ביטוח רפואי, סובסידיות, הגנה מפני אסונות טבע למגזר החקלאי ועוד. הנושא השני, הוא רצון לרפורמה ברשויות המדינה, הבנויה במתכונת של דמוקרטיה מלוכנית. הנושא השלישי הוא אולי החשש של רבים מבני המעמד הבינוני בערים, להתפוררות הסדר החברתי בתאלנד, עם עלייתן של מפלגות שבנוסף לרצון לתקן עוולות, יש בהן גם הבטחות פופוליסטיות ואינטרסים סקטוריאליים, בלי מספיק כסף בקופה הציבורית לממן את השינוי.

ביזור | משנתו של פיטה ומפלגת קדימה

לפי תוצאות הבחירות, נראה שהקבוצה הגדולה תומכת בשינוי, בתקווה לשקט אחרי שנים רבות של הפגנות ותפיסת השלטון בידי הצבא ושוב בחירות.

בראיון בערוץ המדיה של “בלומברג” הציג פיטה שלוש נקודות עיקריות באג’נדה שלו:

“דה-מיליטריזציה, דה-מונופליזציה, ודה-סנטרליזציה”

חזונו של בוגר התואר בכלכלה בנגקאות ועסקים, לפרק את ריכוז הכח שבידי הצבא, פירוק ריכוז הכח שבידי המונופולים הגדולים, ופירוק ריכוז הכח השלטוני.

הדור האבוד

פיתה קורא לעשרים השנה האחרונות שעברו על תאילנד – ” הדור האבוד”. שנים בהן לדעתו, הצמיחה הכלכלית הייתה נמוכה. לדעתו אחת הסיבות היא הישענות הכלכלה על תעשיית התיירות המפותחת בממלכה, למרות שתאילנד מצטיינת גם בייצור טכנולוגי – מכימיה עד כוננים ורכבים.

ביטול גיוס חובה וניפוץ פרה קדושה

דור הצעירים התלהב משתי הבטחות בחירות של פיטה. הבטחה ראשונה, לסיים את גיוס החובה לצבא (הנערך בהגרלה בה מגוייסים המלש”בים שעלו בגורל), מה שלדעת פיטה יתרום לפיתוח הכלכלה. הבטחה שניה לשנות את חוק lèse-majesté הקובע איסור גורף על כל סוג של פגיעה בבית המלוכה התאילנדי, עם עונשים כבדים של תקופות מאסר ארוכות.

התומכים בחוק ובמעמד הצבא והמלוכה, רואים במוסדות אלה גורם מייצב.

כל מי שביקר בתאילנד, ועמד בקולנוע בהקרנת סרטון שירת ההמנון עם תמונות המלך, יודע לתת כבוד. האם זה טוב או רע, תלוי את מי שואלים.

המתנגדים טוענים, שהחוק מנוצל להחלשת יריבים פוליטים.

סמלים ומיתוסים מעוררים בכולנו רגש חזק. השאלה כמה מקום לתת להם, כי סמלים ומיתוסים מנוצלים לעורר תמיכה גם בנושאים שלא בהכרח תורמים לנו.

קורות חים

פִּיטָהּ לִימְגַ’רְנְרַט בן 42, אב לבת, בעל השכלה בתאילנד ובארה”ב.

עוד על מי שמסתמן כמנהיג הבא של תאילנד בכתבה הבאה:

“הו הא מי זה בא?” מיהו פִּיטָהּ לִימְגַ’רְנְרַט והאם יהיה ראש ממשלת תאילנד הבא