סוחרי קנאביס תאילנדים מתלוננים כי מגדלי קנאביס אמריקאים נוגסים בפלח השוק שלהם בתאילנד.

קנבאיס מגידול אמריקאי מוברח לתוך תאילנד ונמכר במחירים נמוכים יותר מהסחורה המקומית.

“לא אסור” Vs “מה ואיך מותר”

הקנאביס הוצא מרשימת הסמים המסוכנים בתאילנד ביוני 2022 לפני כשנה.

השינוי בחקיקה הובא בסיומו של קמפיין מטעם שר הבריאות דאז אנוטין צ’אנווירקול, ששאף להפוך את תאילנד להאב של קנאביס רפואי.

אלא שעדיין לא נחקק חוק קנאביס להסדרת התעשייה החדשה, מה שהותיר את תאילנד בסוג של לאקונה חקיקתית בה “כבר לא אסור”, אבל עדיין לא הסדירו בדיוק “מה ואיך מותר”.

כסף זר

יצרני קנאביס מקומיים טוענים, שהלאקונה החקיקתית מנוצלת להשקעות זרות של קנאביס אמריקאי, במחיר זול, המוברח לתאילנד ומופץ בממלכה באופן לא חוקי.

ברוקרים זרים פונים למפיצים מקומיים (חנויות, בארים של קנאביס, בעצם כל מקום) ומציעים להם מחירים זולים לקנאביס מוברח שלא שולם עליו מיסוי מקומי. מחיר הקנאביס המוברח נמוך פי שתיים עד חמש מהסחורה המקומית עליה משולם מס.

דבר איתי במספרים. מה המחירים?

מחיר ממוצע לגרם אחד של גראס מתוצרת תאילנדית מקומית מגיע לכ300 באהט – כ9 דולר אמריקאי.

מחיר ממוצע של גרם גראס מוברח עולה 150-170 באהט (כ5 דולר אמריקאי).

לפי הערכות של יצרני ומפיצי קנאביס בתאילנד, שוק הקנאביס בתאילנד בשנה האחרונה הגיע להיקף של כ40 ביליון באהט (כ 1.2 ביליון דולר).

מקצועי בינלאומי

קנאביס בתאילנד מתפתח למקצוע של לאומים רבים. בין המוכרים בתאילנד ניתן למצוא זרים רבים. יש אפילו חנות גראס בבעלות ישראלית באי פוקט:

לה לה לנד | חנות קנאביס ישראלית בפוקט

עכשיו גם הגראס הנמכר הופך בינלאומי, עם זנים מוברחים מגידול זר.

אדום כחול לבן

בארה”ב מגדלים גראס רפואי כחוק בחלק מהמדינות, במשך שנים רבות. חומר הTHC בסחורה האמריקאית מצוי בכמות גבוהה, ומבטיח תחושת היי חזקה למשתמשים.

וזה מה שהמשתמש מחפש. לא חוקיות ולא איפה הצמח גדל, או חיזוק תוצרת מקומית אדום-כחול-לבן (דגל תאילנד).

יש משתמשים שדווקא מתעניינים בייצור המקומי. רוני, 44, מתגורר בבנגקוק, מספר על ניסוי של זני מגדלים מקומיים העובדים על שיפור המוצר:

” זה כמו בבירה. יש את הבירות המיובאות, שהן סבבה לגמרי. אני מעדיף בתאילנד וגם בישראל את הברנדים המקומיים. ה”מלכה” ה”שפירא” וה”בזלת” של מגדלי הגראס המקומיים. משהו לאניני טעם, וגם מותג להתגאות בו. לאספנים.

איך מבריחים ?

לדברי הסוחרים המקומיים, הקנאביס מוברח בקונטיינרים של תוצרת חקלאית מיובאת, רהיטים מיובאים ועוד.

חוקי המדינה והרחוב

תיאורתית החוק התאילנדי מאשר שימוש בקנאביס למטרות רפואיות בלבד. בנוסף, אסור לעשן טבק וגראס במקומות ציבוריים.

בפועל נפתחו חנויות בכל פינה, בערים הגדולות ובאזורי תיירות. רוב החנויות מאפשרות עישון גראס בתוכן, לפעמים באזור המוקצה לכך.

מי אשם ?

הסוחרים מאשימים פקידות ממשלתית מושחתת בעיקר ברשויות המכס ומשרד החקלאות אשר לדבריהם מאפשרים את ההברחות, במקום להגן על שוק המגדלים המקומיים.

הצרכנים התאילנדים והזרים, דווקא מרוצים מהתחרות וירידת המחירים.

בין “הבטחות הבחירות” שנערכו החודש, היו גם כאלה שעודדו השקעות זרות מהולנד קנדה וארה”ב, במטרה לפתח את שוק הקנאביס המקומי בתאילנד. אחרי השבעת הממשלה שתקום, צריך יהיה לראות לאן הרוחות נושבות.

משקיעים זרים טוענים כי בעיות רגולציה והמתנה לחקיקה ותקינה, מעכבים את התפתחות התעשייה המקומית. אחת הראיות המוצגות היא בעיית “מאדי-הגראס החשמליים”, שעדיין לא ניתן לייבא או לייצר בצורה חוקית מסודרת בתאילנד. כך גם טבק נרגילות אסור בשימוש, למרות שטבק ומוצריו חוקיים בממלכה.

האזרח הקטן

חלק מן האכיפה מתבצעת בפשיטות על רוכלים ומוכרי רחוב, המצויים בתחתית שרשרת ההפצה של המריחואנה בתאילנד. אלה אינם שחקנים גדולים המשפיעים על השוק, אולם קל למצוא אותם ולבצע פשיטות אכיפה ברחוב.

רבות מחנויות הקנאביס הפועלות בתאילנד – בבעלות זרה ומקומית של משקיעים. אזרחים תאילנדים ללא אפשרויות מימון – הם אלה שמקימים דוכני רחוב.

פוקט | קנאביס | מחירים, עישון אידוי ועוגיות תוצרת בית