בנגקוק | הקצין הישראלי הבכיר שהורשע בריגול, גוייס בתאילנד

“זה התחיל כשהייתי כשליחות האו”ם בבנגקוק לאחר שחרורי מצה”ל . נשלחתי כמתאם פעילות ללוחמה בסמים ”

“…פרישתי מצה”ל לא הייתה נעימה , לאחר שרפול כרמטכ”ל לא רצה בי . אכל הסיבות העיקריות היו אישיות. נוסף לכך , תכננתי בתחילה שעבודתי בשביל הק.ג.ב תהיה קצרה , אולי כמה חודשים. לא חשבתי שאסתבך וזה נמשך שש שנים. בכלל , הרעיון שלי בתחילה היה לשחק “משחק כפול”

כך מתאר שמעון לוינזון את גיוסו כמרגל של הקגב. לוינזון, לשעבר אלוף משנה בצה”ל, נולד בשנת 1933 והתגייס לצה”ל ב1950. בין התפקידים הרגישים בהם שירת: ראש ועדת שביתת הנשק הישראלית-ירדנית , קצין קישור ראשי לאו”ם, ובתפקידו האחרון: קצין הביטחון של משרד ראש הממשלה.

לוינזון נעצר בחודש מאי 1991. לאחר שפותה להגיע לישראל במבצע הונאה של שירותי הביטחון הישראלים ונעצר עם הגעתו. בחקירתו הודה כי הציע את שירותיו לברית המועצות בשנת 1983 בתאילנד, ומאז ריגל עבור הרוסים ומסר להם מידע רגיש

כך תואר לוינזון על ידי מוטי כפיר נחמן טל וגיל קיסרי שראיינו אותו בכלא מעשיהו בישראל (קטעים מן הראיון נערכו ומובאים בכתבה זו. קישור בתחתית הכתבה) :

“…אדם שנחשד נתפס והואשם בריגול …היה יקיר המימסד , מלח הארץ , ותיק בקהילת המודיעין , בכיר בצה”ל . בקיצור , מהחבריה הטובים . אחד משלנו . עד ליום בו חצה את הקו . את כל הקווים . אפילו האדומים . הפך למרגל נגד כל מה שהיה יקר לו , מולדת , חברים , משפחה”

איך היית ממליץ להתגונן בפני גיוס ע”י שירות זר ?

“כחכם לאחר מעשה הייתי אומר כי צריך להיות די אמיץ וחזק כדי לצאת מזה כעוד מועד , גם אם נכנסת לזה”

כמקצוען , איזה ציון היית נותן למפעיל שלך ?

הוא פעל יותר מדי לפי הספר, היה פורמליסט …מפעילי היה בדרגה גבוהה , כנראה ראש מחלקה בק.ג.ב …הייתה לי הרגשה שהוא פועל מתוך שגרה ולפי הנחיות . אפילו בפעולות השגרתיות ביותר שחוזרות על עצמן . למשל ביצירת קשר עין או בנסיעה בסיבובים בעיר במכוניתו.

…באחד מביקורי בווינה נערך המפגש במגורים של עובדי השגרירות הסובייטית. לאחר מכן הסיעו אותי במכונית וזאת לאחר שעשו לי תחפושת “לפי הספר”. הרכיבו לי כובע ומשקפיים למרות שבלאו הכי אני מרכיב משקפיים והדביקו לי שפם שאגב ניתק לא פעם משפתיי

הגיוס בתאילנד

באמצע שנת 1983 לוינזון פנה מיוזמתו לשגרירות הסובייטית בבנגקוק שם שירת מטעם האו”ם

“סברתי שבבנגקוק סכנת החשיפה קטנה יותר”

לאחר שמסר את פרטיו ועברו, הוצא מהשגרירות במכונית שרד ולאחר סיבובים בעיר הורד במרכזה. כעבור זמן מה טילפן לביתו בתאילנד מישהו שדיבר במבטא רוסי עם בתו והשאיר הודעה. כשיצר קשר הוא נצטווה לקנות כרטיס טיסה למוסקווה בחברת איירופלוט על חשבונו והונפקה לו אשרה.

למוסקווה טס בדרכונו האמיתי. משדה התעופה סמוך בבריה”מ הוא נלקח למלון . מפעילו הציג עצמו בשם ג’ורג.

“היה ברור לי שהוא שירת בעבר במערב ולא הסתיר כי הוא אוהב לנסוע למערב . הוא היה בערך בגילי . שוחחנו בחדר מיוחד שהיה להם במלון . שהיתי במוסקווה יומיים ורוב הזמן נתבקשתי לשבת ולכתוב באנגלית כל מה שיש לי לומר וכן לענות על מה ששאלו אותי . כך זה היה ככל המפגשים , כמעט הכל בכתב , כמעט לא היו שיחות אישיות . לא היה כמעט תחקור . לאחר מכן התקיימו עוד פגישות , רובן בווינה ואחת בזינבה. כמעט תמיד הופיע ג’ורג שליווה אותו לכל אורך הדרך , אך את שמו האמיתי לא גילה. בנוסף אליו היה רק איש האירוח שטיפל בו . לא היו יותר משני מפגשים בשנה .

לפעמים לוינזון הוסע לשגרירות הסובייטית

“לא ידעתי שמסיעים אותי לשם . כמובן לא שמחתי ”

לפעמים היה המפגש במקומות ציבוריים כמו ספסל.

“ניסיתי לפעמים לשנות , למשל את מקום המפגש , אך הם לא הסכימו”

השגרירות הישנה של הפדרציה הרוסית במרכז בנגקוק  באדיבות שגרירות הפדרציה הרוסית בבנגקוק:

באתר השב”כ מתואר לוינסון כאחד מבכירי מרגלי הקגב בישראל :
באפריל 1983 נכנס לוינזון לשגרירות ברה”מ בבנגקוק/תאילנד, והציע את שירותיו לרוסים. הוא גויס והופעל בשירות סוכנות הביון והמשטרה החשאית של ברה”מ ה-K.G.B. עד למועד מעצרו, במאי 1991.

בשנות הפעלתו בידי הרוסים, קיים לוינזון מערכת תקשורת אינטנסיבית עם מפעיליו, הן באמצעות פגישות חשאיות באירופה ובמוסקבה, והן באמצעות תקשורת חשאית: כתב סתרים (כס”מ); שידורי רדיו; משלשים וכיו”ב, במהלכה  העביר מידע רב וחיוני למפעיליו.

בחקירתו ציין לוינזון, כי מה שהניע אותו היה קשיים כספיים ודאגה לעתידה הכלכלי של משפחתו, ולא מניעים אידיאולוגיים או זיקה כלשהי לברה”מ. במהלך שבע שנות הפעלתו, קיבל לוינזון ממפעיליו הרוסים 31,000 דולרים, והוא ניתק את קשריו עם מפעיליו הרוסים, כאשר הוטב מצבו הכלכלי (ראשית 1990).

בשל עברו המגוון, היקף היכרויותיו ונגישותו למידע סודי ביותר, הסב לוינזון – שנחשב לאחד מבכירי סוכני ה-KGB בישראל – נזק מודיעיני חמור ביותר לישראל

ובחזרה להמשך הראיון עם לוינזון

” רק בפגישה הראשונה שאלו על הרקע האישי שלי וכן שאלו על מבנה קהילת המודיעין . על כך השתדלתי למסור רק פרטים מוכרים”.

“…לא התעניינו בתחום הצבאי למרות הרקע הצבאי שלי . כמעט לאורך כל הדרך הציגו שאלות חוזרות ונשנות על ההשפעה היהודית והישראלית בארה”ב ובעולם – שלגביה יחסו חשיבות רבה. ניכר כי האמינו שלישראל וליהדות יש כח עצום . התעניינו גם כמצב הפוליטי בארץ  לאור מעורבותי כמפלגת העבודה”

בפגישה הראשונה בוינה, לוינזון צוייד בפינקס שבשלושה מדפיו היה קונטקט  כתב סתרים. הוא נצטווה לכתוב בעיפרון את דיווחיו ולהעביר את הדפים הנותרים מעל אדים כדי למחוק את סימני הלחץ . לוינסון השתמש גם בסימן שקיבל בצורת שידור של המספר 174 בשידור גלים קצרים שקלט במכשיר רדיו.
לוינזון נצטווה להאזין לרדיו בכל יום אי בשעה שבע כבוקר .

לאחר ניתוק הקשר עם מפעיליו השמיד לוינסון את הכלים שקיבל

כאשר שירת לוינסון כמשרד ראש הממשלה בירושלים הוטלה עליו משימת מבחן לאתר בירושלים תמרור שעליו יצייר חצים. אם בכוונת ישראל לתקוף את סוריה – חץ בכיוון למעלה ,  אם את ירדן – חץ אופקי

למה לדעתך לא התמקדו בנושאים צבאיים ובטחוניים אליהם נחשפת ?

“אולי לא בטחו בי לחלוטין לפחות בהתחלה . שוב ושוב החתימו אותי על התחייבות לשרת את הק.ג.ב רמזו לא פעם כי הם מתרגלים היטב את אנשיהם ומענישים אותם אם יבגדו. את המסמך שחתמתי עליו שלפו שוב ושוב כאיום מוסווה. בחדרי כמלון במוסקווה ערכו חיפוש ותהו מהם התפילין שהיו ברשותי

כאשר לוינזון חדר למשרד ראש הממשלה, צייד אותו ג’ורג מפעילו הרוסי. במצלמת “פנטקס” ובסרטי צילום בשחור לבן כדי לצלם מסמכים .

“הוא הינחה אותו כיצד לצלם ממרחק של כ 30 ס”מ מסמכים חשובים . צילמתי רק פעם אחת אך בכוונה תחילה לא מיקדתי בפוקוס נכון. ג’ורג היה מאוכזב וגער בי על הצילומים המטושטשים”

אם לא היית מתגלה , איפה היית היום ? 

“…ניתקתי את הקשר עם הרוסים ב 1987. ב1989 …עברתי כמוסקווה לחניית ביניים וצילצלתי ביוזמתי אל הטלפון שהכרתי . במקום גו’רג הופיע מישהו אחר ששאל למה לא הופעתי לפגישות וקבע עוד פגישה שאליה לא באתי

“…הדחקתי כל הזמן חששות שיחדשו את הלחץ עלי . אינני יודע אם היה לי האומץ להתוודות ביוזמתי”

“…אף פעם לא חששתי מחשיפה. אני יכול רק להעריך שנחשפתי על ידי מישהו ”

“במשפט (“אריק שרון”, רוני) העיד לטובתי. הוא היה בסדר . ביקש להתחשב בדברים הטובים שעשיתי בעבר . לראות את מעשי כמעידה”

העיתונאי וחוקר המודיעין יוסי מלמן בפרסום על הפרשה בעיתון הארץ:

https://www.haaretz.co.il/news/politics/2009-11-11/ty-article/0000017f-dbc0-db22-a17f-fff1b0f70000

לוינזון קורות חיים

שמעון לוינזון, יליד 1933, נולד בירושלים, נשוי לשעבר +4.

התגייס לצה”ל ב-1950 ושירת למעלה מ-10 שנים בתפקידים שונים. בהם:
• 1950 – 1953 פקיד בועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן.
• 1954 – קצין קבע (קיבל דרגות ייצוג ללא קורס קצינים) בנספחות צה”ל בתורכיה.
• 1954 – 1960 שב לוועדת שביתת הנשק,  כמתאם בין חיל המודיעין לצבא ירדן.
• 1960 – 1961 השתתף בקורס הממלכתי הגבוה למודיעין, ובסיומו הוצב לתפקיד ר’ מדור תיעוד באמ”ן איסוף.

לאחר השחרור מצה”ל לוינזון שימש בתפקיד מנכ”ל החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות

במרס 1963 גויס לוינזון ל-שב”כ, ועבד בירושלים כראש צוות לאבחונים ביטחוניים.

ב-1965 הועבר, לבקשתו,  ל”מוסד”, שם עסק, עד מרס 1967, בנושאי בדיקות מהימנות.
לבקשת משרד החוץ, שב ב-1967 לוועדת שביתת הנשק, בה שירת עד לביטולה (ביולי 1967).
משבוטלה ועדת שביתת הנשק, שולב לוינזון במנגנון הקישור לאו”ם, ולימים קודם לתפקיד מפקד יחידת הקישור לאו”ם, אותו מילא עד 1970.

בסיום תפקידו ביחידת הקישור לאו”ם, שב לוינסון ל”מוסד” לאגף קשרי חוץ, בו שימש, במשך שנתיים, בתפקיד ראש שלוחה בחו”ל.

הוחזר ארצה בשל תקלה ביטחונית לה היה אחראי, והוצב לתפקיד עוזר מיוחד לרמ”ח קשרים מיוחדים במטה “המוסד”, ובכך עסק עד 1973.

ביולי 1973 חזר לשירות קבע בצה”ל ושירת כקצין קישור לאו”ם בדרגת אל”מ עד אוגוסט 1978

לוינזון ניצל את קשריו לאו”ם ומונה מטעמו של הארגון (1979) כאחראי על המלחמה בנושא הסמים בתאילנד, שם שירת עד יוני 1983. לקראת תום שירותו בתאילנד נקלע למצוקה כספית בשל ניסיונות לפתח עסקים פרטיים.

במאי 1985 התקבל לתפקיד קב”ט משרד רה”מ, אך עזב בדצמבר.

נערך ממידע המופיע ב אתר השב”כ 

הפעלת לוינזון | אמצעים :

כס”מ – כתב סתרים
האזנות  רדיו
מפגשים תקופתיים
תיבת דואר
דירת מפגש כספים
כיסוי הוצאות בתוספת בונוסים

איפור ותחפושת
רכב מוסווה
גילוי וניעור עיקוב
מצלמה לצילום מסמכים

נושאים עיקריים בהם התמקדו חוקרי הקגב:
הלכי רוח בישראל
השפעת ישראל והיהדות בעולם
מערך הכוחות הפוליטי בישראל
הכנות למלחמה

פרשת לוינזון באתר המכלול :

שמעון לוינזון

שמעון לוינזון (לביא) (נולד ב- 31 בינואר 1933) הוא מרגל ישראלי ששימש קצין ביטחון ב משרד ראש הממשלה ופעל לטובת ברית המועצות תמורת בצע כסף. לוינזון נולד ב ירושלים ולמד ב בית הספר תחכמוני. התגייס ל צה”ל ב- 1950 שירת כפקיד ב וועדת שביתת הנשק בין ישראל לירדן.

פרסום עיתונאי על הרחקת לוינזון מארגון גמלאי צה”ל לאחר הרשעתו בריגול:

הורשע בריגול – והורחק מאגודת גמלאי צה”ל

בית הדין של אגודת “צוות” הרחיק היום לצמיתות את שמעון לוינסון, שהורשע בריגול ופגיעה בביטחון המדינה. לוינסון שסיים לאחרונה לרצות עונש מאסר ממושך והורד מדרגת אלוף משנה לרב סמל, ביקש להצטרף מחדש לאגודה – אך בית משפט של גימלאי צה”ל דחה את בקשתו

ב1991 לאחר שנחשד בריגול, פותה לוינזון לשוב ארצה משהות בחו”ל ונעצר בנתב”ג. הוא נחקר, הודה מיד במיוחס לו, נשפט, ונדון ב1993 ל-12 שנות מאסר. במהלך המאסר חלק לוינזון תא בכלא גם עם מרגל ישראלי אחר: ד”ר מרכוס קלינגברג

נערך ממידע המופיע ב אתר השב”כ 

איפה לוינזון היום:

לוינזון השתחרר ממאסר ב1999 לאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה. במהלך שהותו בכלא נפרד מאשתו וקשריו עם מכריו התמעטו. בתקשורת פורסם כי הוצא מעמותת גמלאי צה”ל.

לאחר השחרור התגורר בגפו בדירה שכורה בירושלים.

בשנת 2003 פקעה הגבלת יציאתו של לוינזון לחו”ל. הוא טס מישראל ומאז נעלמו עקבותיו.

מספר שנים לאחר השחרור נעלמו עקבותיו של לוינזון בחו”ל. למרות חיפושים וטלפונים לא הצלחנו לאתרו. מן השב”כ נמסר כי הוא מגיע מעת לעת לחופשות קצרות בישראל. חלק מן המקורות אליהם פנינו , ציינו כי למיטב ידיעתם לוינזון מגיע לתאילנד. בעבר, במהלך תחקיר של “ידיעות אחרונות” שלא הבשיל לידי כתבה, התגלה ישראלי המתגורר בתאילנד שמראהו וקורות חייו דומים לזה של המרגל לוינזון. האיש הכחיש וטען כי מדובר בדמיון מקרי בלבד, והצביע על קורות חיים שונים במהלכם שהה גם בארצות הברית. הנתונים נבדקו. רב הקהילה בארה”ב אכן אימת את הפרטים מספר תרומות של הקהילה, אולם ציין כי הגיע כמה שנים לאחר שהאיש עזב ולא פגש אותו.

הקשר בין טרור לפשיעה הכוללת הברחת סמים והלבנת הון ממשיך להתקיים ולא רק בתאילנד :

בראיון עם קצין מבצעי באו.אן.סי. הרשות התאיית ללוחמה בסמים והלבנת הון, תוארה הערכת מודיעין כי ארגוני פשיעה ישראלים המתמחים בשינוי בינלאומי של סמים, יעברו לייצר סמים מקומי במקום הברחתו מאירופה ומדרום אמריקה דרך תאילנד לשווקים הרווחיים באוסטרליה ויפן. כן צויינה הערכת מודיעין כי הארגונים יכולים להשתמש בתשתית ההברחה גם להלבנת הון והברחת אמל”ח ועוד.

ניתן להניח כי ארגוני פשיעה ישראלים וכאלה המגיעים ממדינות אויב דוגמת גולים איראנים, מתחככים זה בזה בזירה במזרח אסיה. לפעמים גם מופעלים על ידי ארגוני בין ומשטרה המשתמשים באופן לא פורמלי בתשתית העבריינית למטרות מודיעיניות.

עמי איילון ראש השב”כ לשעבר סירב בעבר להגיב בנושא הקשר בין תשתיות עבריינות לטרור 

בשנת 1993 נידון לוינזון ל 12 שנות מאסר.

בתחקיר שערכנו נמצא כי נתן ריאיון אחד בלבד במהלך מאסרו בכלא מעשיהו. ייתכן והשקט התקשורתי קשור להסכם שלא פורסם במסגרת הודאתו וקציבת עונשו

עוד כתבה הסוקרת את פרשת לוינזון ומרגלים ישראלים אחרים :

קצין איסוף: מדוע אנשינו בוגדים במדינת ישראל? – וואלה! חדשות

חיפוש במעמקי נפשו של “האסיר X” בן זיגייר, תוך מבט על העבר הרחוק, מצליח לשפוך אור על הסיבה לבגידתו לכאורה. האם ההסבר הוא כסף, תסכול – או אולי נקמה?

מקורות:

קטעים ערוכים מן הראיון שפורסם ב”מבט מל”מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין” – גיליון 16. עורכת: ניצה צמרת. הןצאת המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע”ר 1997

קראו בכותר – מבט מל”מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין – גיליון 16

ספר דיגיטלי באתר כותר. מאז ראשית התגבשות היישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל מאז ערב הקמת המדינה ועד היום, עמדו אנשי חמן, המוסד, נתיב והשבכ בחזית העשיה הבטחונית וחירפו גופם ונפשם; לוחמים עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל.

פרסום הפרשה באתר השב”כ :

https://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/pages/levinson_he.aspx