יורם הראל 
משבר 1997
המשבר בכלכלות מזרח אסיה בסוף המאה ה20, פגע קשה בתאילנד.
הכלכלה המקומית הצטמצמה ב20% והמשק התאיי נכנס למיתון.
עד היום ניצבים בבנגקוק שלדי גורדי שחקים של חברות בנייה שקרסו.
הבאהט איבד מעל חצי מערכו מול הדולר ושערי המניות נפלו בכ60%.
מפגינים מלאו את הרחובות, ושערו של הבהט נפל כל כך עד שתיירים הגיעו מכל העולם כדי לקנות כל דבר בזול.
התפוררות משטרית
המשבר האזורי היה חמור כל כך, שהוביל באינדונזיה לנפילתו של סוהרטו. מנהיג שנתפס במערב כדיקטטור חזק.
עד היום המטבע האינדונזי לא התאושש מהנפילה. לפני המשבר נסחר ב2400 רופי לדולר, ועד היום שערו מעל 15,000 רופי אינדונזי לדולר אמריקאי. (בעת פרסום הכתבה: 15,218.85 רופי לדולר)
עוגן של יציבות
אלא שהמשבר במאה הקודמת, הוא היסטוריה רחוקה בתאילנד.
הבאהט שומר על יציבות ועמידות מעל 25 שנים.
זאת למרות חוסר יציבות פוליטי והפיכות חוזרות בממלכה, ולמרות אסונות טבע כמו הצונאמי ועוד.
על פי הפינאנשיאל טיימס, המטבע התאיי הוא מן היציבים בעולם, ורק הפרנק השוויצרי יציב ממנו.
המטבע התאיי נסחר ב33 באהט לדולר אמריקאי בעוד לפני המשבר ב1997, נסחר ב25-6 באהט לדולר.
בשנים שחלפו היו תקופות קצרות בהן הבאהט עלה עד מעל 45, ואף יותר מכך סמוך ואחרי המשבר.
עם זאת, ברוב השנים הוא שומר על ערך יציב וקבוע של כ 32-33 באהט לדולר.
The untold story of the world’s most resilient currency
After Thailand became ground zero in the Asian financial crisis, the baht achieved a long-running stability
הבאהט מול השקל ₪
הבהאט שומר במשך שנים על ערך קבוע מול השקל, הנע בד”כ בין 9-10 באהט לשקל ישראלי חדש.
בד”כ הלקוח הישראלי, משלם מחיר גבוה יותר על הבאהט, ממספר סיבות.
שערי המרה גבוהים
הבנקים וחברות האשראי הישראליות מבצעים המרה כפולה, וכן משתמשים בשערי המרה גבוהים.
לקוחות שבודקים מגלים כי יש שערי המרה רבים בבנק, בנוסף לשער קנייה ומכירה שאנו מכירים מהצ’יינגים בישראל ובתאילנד.
בנוסף, עסקים רבים דוגמת סוכנויות טיולים, מרוויחים גם מהצבת שער המרה גבוה, נוסף על החיוב העודף של הבנק.
הלקוח בד”כ אינו מודע לכך שגם סוכנות הטיולים הישראלית בתאילנד, מגדילה את החיוב על ידי שער המרה נוסף על זה בו מחייב הבנק או חברת האשראי.
יוקר המחייה בתאילנד
טווח המחירים בתאילנד רחב. יש שפע רב בחנויות.
לתייר הזר יש בדרך כלל יכולת קנייה גבוהה יותר מתאיי ממוצע בן המעמד הבינוני.
תייר המגיע לטיול קצוב בזמן, גם מוכן בדרך כלל להוציא יותר במהלך טיול.
המצב שונה אצל זרים העובדים ומתגוררים בתאילנד
זרים חשים בעליית מחירים בתאילנד שחלקה נובע מחוזקו של המטבע המקומי. עם זאת תאילנד עדיין אטרקטיבית ביחס למחירים בעולם.
ניתן להשיג בערים הגדולות מלון 5 כוכבים ב 200$ ללילה, אך גם מלון סביר ב30 $ ללילה.
כך גם לגבי ארוחות. ניתן לאכול מנה בשרית בטווח מחירים שמתחיל מ 2-3 $ דולר למנה במסעדה תאיית מקומית או דוכן רחוב עם שולחנות וכסאות, ויכול להגיע גם ל10-30 $ למנת סטייק ואף למחירים גבוהים יותר במסעדות יוקרה.
מחירי הביטוח הפרטי והחינוך הפרטי, גבוהים יותר. אם כי, גם הם נמוכים ביחס לרבים מהביטוחים הפרטיים בעולם. בממלכה בתי חולים פרטיים ברמה סבירה ואף גבוהה, הממוקמים בערים הגדולות.
כלכלה שמרנית
המשבר הכלכלי ב1997 הביא את מדינות מזרח אסיה לזהירות קיצונית מבעבר.
כך קרה בתאילנד וגם באינדונזיה ובפיליפינים, שעברו למגמת ניהול כלכלי שמרני.
הגירעון בתאילנד נשמר על 1% מהתוצר המקומי. פחות מחצי מהממוצע למדינות מתפתחות.
הבנק המרכזי התאיי שומר על עליה קבועה בשיעור כ 7% בזמינות מטבע Broad Money Supply. עליה מתונה, מן הנמוכות בין המדינות המתפתחות.
האינפלציה בתאילנד נשמרת בדרגה של כ2% לשנה, בדומה למצב שהיה בארה”ב. מבין המדינות המתפתחות באזור, רק סין וטאוויאן השיגו אחוז אינפלציה דומה מאז 1997.
לפני המשבר תאילנד הגדילה את הגירעון ולוותה כסף זר. כאשר הופסק הפיקוח על שער המטבע, הייתה נפילה קשה של השער, שכאמור הביאה רבים להגיע לתאילנד כדי לבצע קניות בזול במטבע מקומי.
מאז הבאהט התאושש כאמור, ואיתו הגיעו השקעות זרות גם בסכומים קטנים ובינוניים.
התיירות הנכנסת מהווה אחד ממוקדי זרימת הכסף הזר לממלכה. לפי הערכות שונות, מדובר בכ12% מהתוצר המקומי. זאת בנוסף לתזרים כסף זר מתעשיות שונות דוגמת תעשיית הרכב, ייצור חלקי מחשבים, ותעשייה כימית וחקלאית.
הכפלת הכנסה vs אוכלוסיה מתבגרת
אחת הבעיות עמן מתמודדת תאילנד, היא אחוז עולה של אוכלוסיה מתבגרת, ועלייה בחובות משקי הבית.
אולם במקביל גם ההכנסה הממוצעת הכפילה את עצמה, מאז המשבר הכלכלי.
תיאוריות קונספירציה
אחד ההסברים הנפוצים, על בירה, במועדוני זרים ברחבי הממלכה,
הוא “הזהב” כמרכיב ביציבות המטבע התאיי בעיתות משבר.
תיאורייה זו גורסת כי בעיתות משבר התאיים ממשכנים זהב שהם מחזיקים בתכשיטים כאבטחה כלכלית. בתמורה התאיים מקבלים מבית העבוט מטבע מקומי, לצורך הוצאות ומחייה איתו הם קונים מוצרים.
לפי הסבר זה, המישכון וקבלת המזומן, מעלה את הביקוש למטבע תאיי, השומר מסיבה זו על ערכו מול הדולר.
הבסיס העובדתי של התיאוריה, הוא אופיה של תאילנד כארץ המתבססת גם היום על כלכלת כסף מזומן. רבות מהעסקאות עדיין מבוצעות במזומן כולל תשלום משכורות. בנוסף, בתאילנד חנויות רבות לתכשיטי זהב, ותאיים רבים קונים תכשיטי זהב כאפיק של השקעה.
גם תיירים המגיעים לממלכה, עדיין משתמשים בכמות גבוהה יחסית בכסף מזומן והמרות כספים בדוכני צ’יינג’.
עם זאת, התאיים עוברים בקצב מהיר לתשלום באפליקציות אפילו בדוכני רחוב:
התאיים עברו לאפליקציות PAY, ומה עם עסקים שהחליטו להפסיק לקבל מזומן?
אי המטמון – הזהב שנשכח
תיאוריות קונספירציה קיצוניות יותר, מרחיבות וטוענות לזהב שנשכח בתאילנד.
זהב שהופקד על ידי רודנים ועבריינים שעברו מן העולם, אשר שמו חלק מהונם בתאילנד כמקלט לעת צרה.
תומכי התיאוריה משערים כי בעיתות משבר, הזהב הנשכח הזה, נמכר על ידי השומרים “בשחור” בתמורה לכסף מזומן במבטע מקומי. כך עולה הביקוש לכסף מקומי השומר על ערכו מול הדולר.
הקונספירטורים המהדרין, אפילו טוענים, שחלק מ”זהב בית המלוכה” נגנב על ידי קציני הצבא השומרים עליו, ונמכר בתקופות משבר בתמורה לכסף זר, המומר בעיתות משבר לכסף מקומי וכך מאזן את ערכו מול הדולר.
כל התייחסות לבית המלוכה, מסוכנת בתאילנד, בה נאכף חוק האוסר על כל פגיעה בשם בית המלוכה. כך שתיאוריות על זהב המלוכה, נלחשות מפה לאוזן.
לתיאוריות אלה אין בסיס או הוכחה יציבה.
עם זאת הן פורחות בכל פעם שזרים מתלוננים בקבוצה על כך שערך המטבע הזר שבידם נחלש מול שער הבאהט.
האם הבנק התאיי המרכזי מקבע את השער ?
על פי המידע המובא ברשת, הבנק התאיי המרכזי הפסיק לקבע את שער המטבע ב1997.
לפניכן, הוצמד הערך לדולר האמריקאי ותקופה מסויימת גם לין היפני.
Thai Baht (THB)
Thai Baht is the official legal currency of the Kingdom of Thailand (formerly Siam). For coinage, the baht is divided into 100 satangs
