גאווה ישראלית
לפני כעשר שנים, ערן גרוניך – מייסד ומנכ”ל “פליינג ספארק” FlyingSpark, היה יזם שבדיוק מכר את הסטרטאפ שהקים בתחום הגיימיניג.
גרוניך חיפש את “הפרויקט הבא” לנעוץ בו שיניים, כשנתקל בהרצאה בTED על הפתרון העתידי לבעיית יצור המזון בעולם – חרקים.
כל השאר היסטוריה. גרוניך יצר קשר עם המרצה בו צפה ב”טד”, ומשם המשיך הלאה.
ב22 במאי 2023, יפתח בתאילנד מפעל ישראלי לייצור חלבון מאכל מזחלי זבוב הפירות, בהשקעה של ענק המזון התאילנדי הבינלאומי Thai Union המייצר מזון בהיקף כשמונה ביליון דולר בשנה.
Flying Spark | Sustainable Protein
Flying Spark is producing high quality protein powders from fruit fly larvae for human consumption as a healthier and sustainable alternative to animal protein.
לאכול חרקים
בישראל לא מקובל לאכול חרקים, אבל הפקת מזון מחרקים היא תחום מתפתח ומוביל כפתרון “בר קיימא” יעיל וחסכוני לייצור מזון. חרקים גדלים במהירות, עובדה המאפשרת להפיק תוך זמן קצר כמויות גדולות של חלבון למאכל בעלי חים ובני אדם. בנוסף, צריכת האנרגיה, השטח, והמים הדרושה לגידול חרקים למאכל, נמוכה במעל 90% ביחס למשאבים הנדרשים לייצור מזון מן החי, לדוגמא גידול בקר. גם בישראל עוסקים בנושא, וכבר נדרשו לסוגיית הכשרות. פוסקים התירו בתנאים שונים, חומרי מאכל קיימים מבוססי חרקים.
The business of eating bugs
They’re a rich source of protein and use a fraction of the resources of beef or poultry. If people can get over the ‘ew’ factor, edible insects are poised to become a massive industry.
טקס חנוכת המפעל החדש בפצ’בורי
בטקס חנוכת המפעל החדש ב22 במאי 2023, ישתתפו נציגים משגרירות ישראל בבנגקוק המסייעת למשקיעים בתחום הפוד-טק.
מנכ”ל Thai Union המלווה את הפרויקט ומשקיעה בו, יגיע לפתיחה עם משלחת מטעם קבוצת “תאי יוניון” השותפים בפרויקט.
הנהלת Flying Spark תישאר בישראל, אולם חלק מהפיתוח וצוות הניהול יעברו לתאילנד סמוך פס הייצור.
אבקת חלבון
המוצר המופק במפעל הוא אבקת חלבון למאכל, המשמשת לייצור מזון לבעלי חים ולבני אדם. מהאבקה ניתן להכין מוצרים שנראים וטעימים בדומה למוצרים שאנחנו מכירים בישראל. לדוגמא שניצל טבעול ומותגים מתחרים דומים, הנמכרים בישראל בתפוצה רחבה כבר שנים רבות. גם המזון לבעלי חים, נראה כמו מזון שבעלי חיות מחמד קונים היום.
הכנת מזון לבעלי חים, הוא השלב הראשון בו יתמקד הייצור במפעל החדש של Flying Spark. בהמשך, לאחר קבלת האישורים המתאימים, מתכננים בפליינג ספארק להתרחב לייצר אבקת חלבון למאכל בני אדם.
למה תאילנד?
פלייניג ספארק התרחבה למזרח הרחוק, בניגוד לזרם הסטרטאפים הישראלים השואפים להגיע לארה”ב ואירופה.
תאילנדית היא מעצמת ייצור מזון עולמית. התאילנדים קוראים לה: “המטבח של העולם”.
הממלכה מפותחת טכנולוגית, עם קשרים חזקים למערב. שכר העובדים ועלויות ייצור נוספות, נמוכים באופן יחסי ליעדים אחרים, והממשל התאילנדי תומך.
גם הקהילה התאילנדית המקומית מחבקת. רעיון הפקת מזון מחרקים לא זר בתאילנד כמו במערב.
משקיע אסטרטגי בינלאומי מקומי
החיבור בין גרוניך לתאילנד נוצר במהלך השתתפותו בכנס של רשות החדשנות התאילנדית, אליו הוזמן.
ענקי ייצור מזון מקומיים, התעניינו להשקיע במיזם. לבסוף נבחר ענק יצור המזון Thai Union.
קבוצת תאי יוניון מוכרת ללקוח הישראלי בעיקר מקופסאות שימורי הטונה. אולם היקף מכירותיה גדול הרבה יותר, עם פירות ים ומוצרים נוספים.
“תאי יוניון” היא אחד מיצרני המזון הגדולים בעולם. הקבוצה נסחרת בבורסה בתאילנד. יעד מכירותיה בשנת 2020 הגיע ל8 ביליון דולר לשנה.
הכנסות הקבוצה מתבססות על תעשיית דגים ופירות ים (כ 45%), מוצרי דגה ופירות ים מקוררים ומוקפאים (כ 42%), ותעשיית מזון לבעלי חים (כ 13%).
בענף הטונה, קבוצת תאי יוניון קונה משלוחי דגה, ומעבדת ואורזת אותם. חלק מהמוצרים משמשים כמזון לבני אדם – כמו שימורי הטונה. שמן הדגים מעובד ונמכר כאומגה 3. יתרת הדגה מעובדת להפקת אוכל לבעלי חים.
זחלי זבוב הפירות, הם מקור חלופי נוסף למזון מן החי.
מדינות המזרח מחפשות פתרונות לחלבון מהחי – ומצאו אותו אצל סטארטאפ ישראלי שמייצר חלבון מזחלים
חברת הפודטק הישראלית פליינג ספארק דיווחה בסוף השבוע שעבר על השקעה של ענקית המזון הבינלאומית מתאילנד מיטרפול בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר וכבר יוצאת לגיוס נוסף בבורסה
תהליך הייצור
ייצור אבקת החלבון מזחלי זבוב הפירות כרוך באתגרים טכנולוגים רבים.
בשלב הראשון, נפגשים הזבובים בכלובי ענק לצורך הזדווגות, תוך שימוש בטכנולוגיה ופיתוח מדעי במטרה לעודד הטלת ביצים בכמות מוגדלת
בהמשך נאספות הביצים, מהם בוקעים זחלים. הזחלים מגודלים במגשי ענק, במשטר טמפרטורה קפדני תוך אספקת תנאים נוספים החיוניים להתפתחות הזחלים. זמן גדילתם כשבעה ימים.
כשהזחלים מגיעים לגודל המתאים, הם מועברים לפס הייצור, שם מעבדים את גופם ומפרידים ומפיקים את אבקת החלבון, ונוזלים שונים.
תגובה אחת