ארז (צ'אנג) לבנון 
בסוף, אחרי כמה מאות מטרים הליכה, על מזח בטון ישן – עטוף בעשרות חנויות קטנות, בסוף מחכה המגדלור.לא הכי גדול. לא הכי גבוה.אבל הכי במקום. בקצה המזח.ובאור השקיעה הוא זורח בחדוות מגדלורים. ואפילו העוגן הישן זוהר בצבעי החלודה לכבודו.והוא נורא נורא יפה. הכי במקום.
לפעמים האור של רגעים לפני השקיעה הוא הנותן. הצבעים מתעצמים, מעמיקים, כאילו חיים לבדם ביקום. ואז הגעתי …עייף, צולע ומותש. והצבעים העיפו אותי …למים. כמעט
צדו השני של האי, בכתבה:
קו צ’אנג เกาะช้าง אי הפילים. אל תחפשו מה לעשות, כי אין. זה הכיף
תגובה אחת