אהבתיאהבתי חכםחכם

תולדות הקהילה היהודית בתאילנד, יותר ממה שחשבתם

Share

סוחרים יהודים בשנת 900 לספירה

היהודים הראשונים שהגיעו לתאילנד היו כנראה סוחרים שהגיעו מהודו או מפרס במאה ה-10.

סוחרים יהודים נעו על דרכי הסחר למזרח הרחוק, וליבשות חדשות כמו אמריקה.

יש חוקרים הסבורים שקולומבוס הגיע ממשפחת אנוסים יהודית בספרד.

נסיעות למקומות רחוקים, והתיישבות בטריטוריות חדשות, אפשרו ליהודים חופש יחסי ממגבלות שהוטלו עליהם לדוגמא באירופה.

קהילת איוטיה

קהילה היהודית הקבועה המתעודת הראשונה בתאילנד, התבססה כנראה במאה ה-16 בעיר איוטיה בירת ממלכת איוטיה

קבוצה של יהודים שנמלטו מהאינקוויזיציה הספרדית, הגיעו לאיוטיה, בירת ממלכת איוטיה, והקימו בה קהילה קבועה.

סיאם – תאילנד של היום, הורכבה אז מממלכות, אשר יתאחדו בעתיד למדינה אחת עם שושלת מלכותית מרכזית ומשפחות אצילים.

הקהילה היהודית באיותאיה פרחה במשך כמה מאות שנים, על פי ההערכות שונות חיו בעיר לפחות 2,000 יהודים בתקופת השיא של חיי הקהילה.

כיבוש בורמזי, והגירה לבירה בנגקוק

בשנת 1767, איוטאיה נכבשה על ידי הבורמזים. הקהילה היהודית התפרקה.

ממלכת בורמה (בשטח מינמר של ימינו) וממלכת קמר (בשטח קמבודיה של ימינו) היו שכנותיה של תאילנד מצפון ומזרח. ממלכות חזקות, שכבשו את אזור סיאם שהיה מחולק למלכויות קטנות, וטרם התאחד למדינה אחת. בימינו, יחסי הכוחות השתנו. תאילנד היא מדינה מפותחת ומשגשגת יותר משכנותיה.

יהודים רבים נהרגו במהלך הכיבוש הבורמזי, מי ששרדו נאלצו לברוח.

הניצולים התיישבו בסופו של דבר בבירה החדשה בנגקוק.

הקהילה היהודית בבנגקוק מעולם לא חזרה לגודלה הקודם בעיר איוטיה, אך היא המשיכה להתקיים ולשגשג.

מלחמת העולם השניה

במאה ה-20 התמודדה הקהילה היהודית בתאילנד עם אתגרים חדשים.

במהלך מלחמת העולם השנייה, ממשלת תאילנד שיתפה בתחילה פעולה עם יפן, שהייתה חלק ממדינות הציר  – יחד עם גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית בשליטת מוסוליני.

הצבא היפני התבסס בתאילנד במהלך 1941 עד 1945.

ממשלת תאילנד התנגדה ללחץ היפני לגרש את היהודים שחיו בתאילנד, ורובם המכריע של יהודי תאילנד שרדו את המלחמה.

מאז ועד ימינו

בשנים שחלפו מאז מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית בתאילנד הצטמצמה.

בשנות השבעים והשמונים, הצטרפו לקהילה בתאילנד יהודים פרסים שעזבו את איראן לאחר המהפכה האיסלמית. הם הצטרפו ליהודים מקהילת בבל שהגיעו לתאילנד מאז המאה ה17.

משפחת גרסון – נגרים יהודים מבלטה באוקראינה, הוזמנו בתחילת המאה ה20 להיות נגרי מלך תאילנד. הם בנו את רהיטי העץ בארמון המלך בבנגקוק. (יתכן והוזמנו על ידי ראמה ה6 שמלך בתאילנד מ1910 עד פטירתו ב1925).

במשך שנים רבות הייתה למשפחה חנות רהיטים גדולה באזור הסילום מול שוק הפטפונג, במקום בו עומד היום ה CP TOWER.

מייק גרסון ז”ל בן המשפחה, נישא לישראלית בשם רות. רות גרסון עדיין מתגוררת בתאילנד ומלמדת אנגלית בבתי ספר בינלאומיים בעיר.

רות גרסון וסטפן מלינגר פרסמו ספר על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בתאילנד

עמי זרחי 

בסוף המאה העשרים, חלק מחברי הקהילה הוותיקים ממוצא סורי ופרסי – התבגרו ועברו לחיות עם ילדיהם שהתחתנו ועברו למדינות שונות ביניהן ארצות הברית ודרום אמריקה.

לאורך השנים, ממשלת תאילנד תמכה בקהילה היהודית. היהודים בתאילנד נהנו ונהנים מחופש דת ופולחן.

תחייה מחדש

הקהילה היהודית  בתאילנד החלה להתרחב מחדש בהצטרפות יהודים ישראלים ויהודים ממדינות אחרות, שהגיעו לתאילנד לביקור תיירות או עבודה, וחלקם נשארו לגור בה.

כיום לפי הערכות שונות חיים בתאילנד כמה מאות יהודים. חלקם צאצאי הקהילה העתיקה המונה יהודים סורים ופרסים.

רבים מבני הקהילה היהודית בתאילנד בימינו, הם ישראלים שהגיעו לתאילנד לעבוד, ללמוד, או להגר. חלקם פנסיונרים החיים בתאילנד. אחרים עובדים בממלכה.

תהליך הגירת ישראלים ויהודים מארצות אחרות, התגבר במקביל להתפתחותה של תאילנד. לאורך סוף המאה העשרים הפכה תאילנד בהדרגה למדינה פופולרית כיעד תיירותי אקזוטי זול ונוח. תאילנד הפכה גם ליעד הגירה המספק תנאים מערביים, משולבים במנטליות בודהיסטית מסבירת פנים, בעלויות מחייה נמוכות יותר מאשר במערב.

לאחר הסרת מגבלות הקורונה, חוזרים התיירים לנפוש בתאילנד. בין התיירים ישראלים רבים. בתקופת השיא שלפני הקורונה ביקרו בתאילנד כ150,000 ישראלים בשנה. תאילנד הפכה ליעד השני לאחר ארצות הברית, בכמות התיירים הישראלים המבקרים בה מדי שנה.

ברחבי תאילנד מספר קהילות ישראליות גדולות. באי פנגן (קופנגן) חיה קהילה ישראלית תוססת כולל משפחות עם ילדים (כ100-150 משפחות ישראליות, נכון ל2023). חלק מחברי הקהילה עברו לתאילנד באופן קבוע, ואחרים הגיעו לתקופת מגורים ארוכה קצובה בזמן.

גם בקוסמוי קהילה של ישראלים המתגוררים על האי.

כך גם בצי’אנג מאי, פאטיה, פוקט, איוטיה, קו לנטה, וכמובן בעיר הבירה בנגקוק.

מעיין ומון …איך פגשתי את בעלי התאילנדי?

בתי חב”ד הפרושים בתאילנד, מספקים לחברי קהילה ומטיילים, מקום מפגש וכן שירותי דת וכשרות.

יהודים רבים השייכים לזרמים אחרים ביהדות, מגיעים לבתי חב”ד כדי לפגוש חברי קהילה יהודים.

יהדות מתקדמת

החל מ-2014, קבוצה קטנה של יהודים מהממלכה המאוחדת, ארצות הברית, ישראל ותאילנד החלו לארגן קהילה יהודית חברתית ודתית קטנה בבנגקוק, של התנועה ליהדות מתקדמת, באמצעות מדיה חברתית כגון פייסבוק ומיטאפ.

וויקיפדיה

מבקרים ומתגוררים יהודים, לאורך ההיסטוריה

יעקב ספיר

רב ומטייל שביקר בתאילנד במאה ה-19. ספיר כתב ספר על מסעותיו. הספר מספק הצצה על חיי הקהילה היהודית בתאילנד באותה תקופה.

דוד ששון

איש עסקים יהודי עשיר שחי בתאילנד במאה ה-19. ששון היה פילנתרופ, ותרם כסף לבניית כמה בתי כנסת ובתי ספר בתאילנד.

אליעזר בן-יהודה

מחיה השפה העברית החדשה, חי בתאילנד מספר שנים בסוף המאה ה-19. בן יהודה למד תאילנדית, ותרגם מספר ספרים עבריים לשפה התאילנדית.

משפחת קשאני

משפחת קשאני, היא מעמודי התווך של הקהילה היהודית בתאילנד.

משפחת קשאני הזמינה את הרב קאנטור חסיד חב”ד, לשמש כרב הקהילה. הרב קנטור החל בתפקידו ב1993. הרב קנטור הוזמן, לאחר שרבנים אחרים שהגיעו לשמש בתפקיד, עזבו לאחר תקופה.

יצחק, אחד האחים לבית קשאני, נפטר השנה. גם מר סלים ז”ל שהיה אזרח תאילנדי במשך שנים רבות, נפטר.

ניסן בן יהודה

בתי חב”ד בתאילנד

בשנת 1994 הביא הרב קאנטור (שהוזמן לשמש רב הקהילה היהודית בשכר על ידי משפחת קשאני) את הרב נחמיה וילהלם ואשתו נחמי לבנגקוק. הזוג וילהלם החלו להפעיל בית חב”ד ברחוב הקאוסן, רחוב התרמילאים של בנגקוק. תחילה גרו בחלקה האחורי של חנות, ובחלק הקדמי קיבלו את האורחים. בהמשך בית חב”ד גדל ונוספה לו מסעדה כשרה. בית חב”ד שכן במשך שנים רבות ברחוב ראמבוטרי, המקביל לרחוב הקאוסאן ברובע בנגלמפו. לפניכן, היה במקום בחור צעיר בשם זיגי שהפעיל את המסעדה.

ביוני האחרון, הושלמה בניית הבנין חדש של בית חב”ד בנגקוק באזור הקאוסאן.

בית חב”ד החדש נמצא ברחוב Phra Athit (מול מלון Rva Surya) בבנין יש מסעדה, בית כנסת, מקווה, ועזרה לתרמילאים בכל נושא.

חב”ד מפעילים בית ספר וגן, מקוואות, מסעדות ובית קפה ומכולות כשרות, וכן מוסד כשרות המספק שחיטה ומשגיחי כשרות למפעלים המייצרים מזון בתאילנד.

חסידות חב”ד שייכת לזרם האורטודוכסי רבני חרדי, שאינו מכיר במדינת ישראל. לדוגמא בבתי חב”ד בתאילנד לא מציינים את יום העצמאות. עם זאת חסידי חב”ד מגלים סובלנות רבה ליהודים מזרמים שונים משלהם, ושואפים לקבל כל יהודי ולארח אותו בבתי חב”ד וכן לעזור לכל יהודי. מאפיין זה של החסידות, פונה לליבם של יהודים רבים המאמצים ואוהבים את שלוחי חב”ד בכל העולם.

כיום יש בבנגקוק 3 קהילות יהודיות

קהילה אחת בבית אלישבע ברחוב סוקומוויט סוי 22. קהילה שנייה בבית כנסת במלון נובוטל ברחוב סילום. קהילה שלישית בבית חב”ד סמוך לרחוב הקאסואן.

בשלושת הקהילות יש מניני תפילה וארוחות שבת. כל הקהילות מתופעלות על ידי נציגי חב”ד תאילנד.

בתי חב”ד ברחבי הממלכה

בנוסף לבית חב”ד סמוך לרחוב הקאוסאן, פעילים ברחבי הממלכה: בית חב”ד צ’יאנג מאי, בית חב”ד סמוי, ובית חב”ד פוקט.

ניסן בן יהודה מוסיף את בתי חב”ד שנפתחו לאחרונה בפאי בצפון תאילנד, ובקופנגן – האי הסמוך לקוסמוי.

(בעבר הפעיל ארגון חב”ד תאילנד, גם בית חב”ד בלאוס שכנתה של תאילנד מצפון)

סרטון על שלוחי חב”ד בתאילנד משנת 2007, המתמקד במשפחות השלוחים. בנוסף מופיעים בסרטון, ישראלים המגיעים לבתי חב”ד. שלוחי חב”ד וילדי השלוחים, מספרים לאורך הסרטון על פעילותם בתאילנד והצורה בה הם רואים את תפקידם בקהילה:

מסעדות וסוכנויות טיולים ישראליות

היו עוד 2 מסעדות כשרות בעיר שהיו פתוחות בכל יום ונסגרו לפני כ-30 שנה,

המסעדה של פינקי ברחוב סילום, ומסעדה נוספת במלון בוס סמוך למלון שנגרילה באזור הסילום סמוך לגשר טקסין על נהר הדז’או פריה.

מספר מסעדות ישראליות שאינן כשרות בבנגקוק:

אחת הידועות שבהן היא “מסעדת שושנה” בבעלות והפעלת מון ובני משפחתה. המסעדה ממוקמת סמוך לרחוב הקאוסאן, בסמטה צמודה לתחנת המשטרה בקצה רחוב הקאוסאן מול המקדש. למון היה במשך שנים רבות בן זוג ישראלי.

סמוך למסעדה של מון, באותוה סמטה, פעלה “מסעדת שרה” שהגישה אוכל ישראלי, והיתה בבעלות והפעלה של מוחמד, ערבי ישראלי נשוי לתאילנדית מוסלמית.

אחת המסעדות הראשון שפעלו ברחוב הקאוסאן הייתה מסעדת “הזולה” בבעלות ישראלים, ביניהם כאלה שהגיעו מיפן.

במשך שנים, יוצגה חברת “אל על” על ידי גיל מסוכנות “כחול לבן”, ששכנה בסמטה המחברת בין רחוב הקאוסאן לרחוב רמבוטרי.

בפאטיה פעלו ופועלות מספר מסעדות ישראליות:

בעבר פעלה המסעדה של סיימון (שמעון) שבתקופת הזוהר שלה בסוי בואה קאו, השכירה אופנועים וסיפקה שירותים נוספים למבקרים הישראלים.

היום פועלות בפאטיה “מסעדת המקום” של צימוק – על סוי בואה קאו. וכן המסעדה של שבי.

בעבר פעלה גם מסעדה ופיצריה של גיא בשם “מאי טרבל”, אשר נסגרה לפני מספר שנים.

ברחבי תאילנד, מספר מסעדות ישראליות נוספות בצפון וצפון-מזרח הממלכה. בנוסף, פועלות מסעדות ישראליות בקוסמוי, קופנגן, ובאי פוקט.

בתאילנד פועלות גם מספר סוכנויות תיירות המופעלות על ידי ישראלים: בפוקט, קוסמוי, ציאנג מאי, ובנגקוק.

בית הכנסת “משה ויוסף” בפאטיה

בפאטיה בית כנסת הממומן על ידי קבלן ישראלי יהודי הבונה בפאטיה בשם דוד מרציאנו. בבית הכנסת מתקיימות תפילות ונערכות סעודות בשבות וחגים.

בית קברות יהודי נוצרי בבנגקוק

בתאילנד בית קברות יהודי נוצרי. באזור היהודי נקברים יהודים שנפטרו בתאילנד. בית הקברות סמוך לגדת נהר הדז’או פריה. כיום מתופעל בית הקברות על ידי הקהילה היהודית המנוהלת על ידי שליחי חב”ד.

חגים ואוכל כשר

בתי חב”ד עמוסים בתקופת החגים במטיילים, רובם ישראלים, המגיעים לנפוש בתאילנד ומעוניינים לקיים חג אורטודוכסי ולאכול אוכל כשר.

יהודים רבים שומרי כשרות, המטיילים באזורים בתאילנד בהם אין בתי חב”ד, מוצאים פתרונות הלכתיים לאכילת מזון כשר. חלקם נמנעים מאכילת בשר, ואוכלים מזון צמחוני ודגים כשרים בעלי סנפיר וקשקשת, שניצלו על האש או נעטפו בנייר אלומיניום וכדומ.

עסקים בבעלות יהודית

בתאילנד מפותח סחר באבני חן ותכשיטים.

יהודים, ביניהם ישראלים רבים, הקימו והפעילו בתאילנד מפעלי תכשיטים לייצור תכשיטי זהב ויהלומים וכן תכשיטי כסף. בנוסף הוקם מפעל לייצור תכשיטים מפלדת אלחלד, וכן מפעל לייצור ומכירת “קיטים” ופריטים לתעשיית הפירסינג ותכשיטים הנמכרים בדוכני רחוב.

יהודים עסקו גם בתיווך וסחר ביהלומים ואבני חן וכן בשעוני יוקרה.

חברי קהילה יהודית ותיקים, עסקו גם בתיווך נדל”ן.

עמי זרחי מנהל במשך שנים רבות את מפעל תל דן המייצר מוצרי טקסטיל לבית עבור מותגים מוכרים ביניהם “ג’ים תומפסון” ו”איקאה” העולמית. המפעל תרם במשך השנים לקהילות שבטי ההרים על גבול תאילנד.

Home – TEL-DAN

Sourcing original, durable and well priced fabric is at the heart of our business, and our ability to furnish clients with better solutions in this respect has helped us maintain our leading position both domestically, and internationally.

ישראלים שהגיעו לתאילנד עסקו במגוון מקצועות ועסקים נוספים. בין השאר, ישראלים בתאילנד מתפרסנים משיפוץ דירות ומכירתן או השכרתן לישראלים אחרים.

בנוסף, פועלים בתאילנד עסקים למכירה אונליין, חברות סטרטאפ ישראליות ועוד.

מפעל ישראלי ראשון בעולם בתאילנד, להפקת חלבון מאכל מזחלי זבוב הפירות

מוצר ישראלי נוסף שהפך פופולרי בתאילנד, הוא מכירת מוצרי ים המלח בדוכנים בקניונים. כיום פועלות בתאילנד שתי חברות בבעלות ישראלית המפעילות עמדות מכירה ומעסיקות גם מוכרנים ומנהלים ישראלים.

נציגי תקשורת ישראלית בתאילנד

גיא שרת היה עיתונאי מדסק העיתון “ידיעות אחרונות”, שעבר לתאילנד ושימש כנציג הראשון של העיתון “ידיעות אחרונות” בממלכה. לאחר מכן, ייצג בממלכה את “חדשות ערוץ 10” הישראלי.

את גיא שרת החליף רן עזר בשנת 2004. רן עזר מייצג מאז את העיתון “ידיעות אחרונות” וכן את חברת החדשות 12 (לשעבר חדשות ערוץ 2).

את העיתון מעריב ייצגו: מרטין וינשטין בכל תאילנד, ואלון מילר בבנגקוק. השניים סיקרו אירועים שונים גם עבור חדשות ערוץ 10.

בין האירועים בתאילנד אשר סוקרו בהרחבה בישראל ובעולם: אסון הצונאמי, התרסקות מטוס עליו תיירים ישראלים באי פוקט, התנקשות באי סמוי, מודיע משטרתי ישראלי שרצח את בת זוגו בתאילנד וביתר את גופתה ועוד.

רועי בק, עורך דין ישראלי המתגורר בתאילנד, סיקר את הממלכה עבור רשת ב’ של הרדיו הישראלי ב”כאן”.

אסירים ישראלים בתאילנד

בתאילנד נשפטו והורשעו ישראלים רבים, אשר ריצו עונשי מעצר בגין עברות חמורות של רצח, סחר בסמים ועוד. כן נתפסו ישראלים על עבירות צווארון לבד דוגמת מכירת מותגים מזוייפים ועוד.

1.2 טון אייס’ נתפסו בתאילנד. הברחה בעליה, מחיר יורד, וכמות מתמכרים עולה. ומה הקשר הישראלי

משטרת תאילנד פשטה גם על עסקי אונליין שעסקו בהונאות ביניהן מסחר פיקטיבי במניות, וכן שירותי מין בהם הועסקו צעירים ישראלים בתאילנד, אשר ענו לפונים בצ’ט.

בתאילנד נתפס גם ג’יגולו ישראלי על ידי סוכנים סמויים, שהתחזו ללקוחות ולכדו אותו בקניון MBK במרכז בנגקוק לאחר שקבעו איתו פגישה למתן שירותי מין.

טרור כנגד ישראלים ויהודים בתאילנד

בתאילנד אירע פיגוע מיקוח ב1972 עם חטיפת בני ערובה בשגרירות ישראל בתאילנד, בעת ששכנה בבית פרטי ברחוב “לאנג סואן” במרכז בנגקוק סמוך לצומת צ’יט לום של הרכבת העילית, שטרם נבנתה בתקופת האירוע. שני חוטפים מארגון ספטמבר השחור, ניהלו משא ומתן עם כוחות הביטחון בתאילנד, בסופו סוכם כי יוטסו מתאילנד לאחר שיתפנו מרצונם מן השגרירות.

משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (1972) – ויקיפדיה

משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק היה פיגוע מיקוח שבוצע בבניין שגרירות ישראל בבנגקוק ב- 28 בדצמבר 1972, אשר במהלכו חטפו ארבעה חברי ארגון ספטמבר השחור שישה דיפלומטיים ישראלים, בהם פנחס לביא ושגריר ישראל ב קמבודיה שמעון אבימור, והחזיקו כ בני ערובה.

בשנת 2012 נתפסה חוליה איראנית שביקשה להתנקש בחיי שגריר ישראל בתאילנד בעזרת הצמדת פצצות מגנטיות לרכב השרד הממוגן במהלך רכיבה על אופנוע. החוליה תכננה לבצע פיגועים נוספים באזורי תיירים ישראלים, במסעדות וסוכנויות טיולים ישראליות ברחבי הקאוסאן. הסוכניות והמסעדות הישראליות, סומנו על ידי המחבלים במדבקות, כדי שניתן יהיה לזהותן במהלך הפיגוע.

חוליית המחבלים נתפסה בסיוע מודיעיני ישראלי. המחבלים ניהלו קרב יריות עם כוחות הביטחון התאילנדים, סמוך לבית המסתור שלהם במעלה רחוב הסוקומוויט באזור “פרקנונג” ו”אקמאי”. אחד המחבלים זרק לעבר כוחות הביטחון התאילנד מטען חבלה, שפגע בעמודים וחוטי חשמל ונפל אליו חזרה, התפוצץ סמוך למחבל וקטע את רגליו.

השגריר בבנגקוק אחרי הפיגוע: “אנחנו בחזית”

ביום שאחרי ניסיון הפיגוע בתאילנד נצטוו העובדים להגביר ערנות ולנסוע בכלי רכב לא מזוהים. השגריר יצחק שוהם: “אני רואה שזה החשבון. אין לנו ספק שהיינו היעד ומאחורי זה עומדת איראן”

בנוסף נתפסו בתאילנד חוליות איראניות, אשר אגרו חומרים חקלאים באזור ראיונג, המשמשים לייצור פצצות.

שגרירות ישראל בתאילנד, ניהלה מאבק למנוע את שחרורם.

לבסוף, המחבלים האיראנים הועברו מהכלא התאילנד לאיראן, בעסקה עם איראן במהלכה שוחררו אסירים שהוחזקו באיראן בהם אסירה אוסטרלית, נשואה לישראלי, שנאסרה באיראן באישום של ריגול אותו הכחישה.

השחרור לפני החיסול: “המרגלת” האוסטרלית, הבעל הישראלי והמחבלים האיראנים

פרטים חדשים על ההתרחשויות הדרמטיות בקו ישראל-איראן בימים שלפני ההתנקשות במדען הגרעין מוחסן פחריזאדה. באוסטרליה מדווחים כי ישראל נתנה את הסכמתה לעסקה שבה שחררה תאילנד 3 מחבלים איראנים שתכננו לרצוח ישראלים, בתמורה לכך שאיראן תשחרר מהכלא את ד”ר קיילי מור-גילברט, שנכלאה בטהרן בגין “ריגול למען הציונים”.

בתאילנד התראות טרור קבועות על אזורים מסויימים, בהם רובע הערבים הזרים ברחוב סוקומויט סוי 3. אזור בו אסור לעובדי שגרירות ישראל לבקר.

ספורט ישראלי בתאילנד

בתאילנד התחרו מספר מתאגרפים ומתאגרפות ישראלים. מתחרים ישראלים הגיעו גם לתחרויות איגרוף תאילנדי במסגרת הספורט הפרה-אולימפי.

שוקי רוזנצוויג, הוא בין המתאגרפים הוותיקים המתגוררים בתאילנד. רוזנצוויג התחרה באצטדיון ראצ’דמנן מהמפורסמים בתאינלנד, וכן בקרבות איגרוף קמרי בקמבודיה, ובזירות נוספות במזרח אסיה.

רוזנצוויג אימן ומאמן מתאגרפים ישראלים המגיעים למחנות אימונים ומשתתפים בקרבות איגרוף בתאילנד.

לוחם בקרב איגרוף קמרי ប្រដាល់សេរី בפנום פן המשודר לייב בערוץ 5 המקומי | סיפור אישי

 

דווח/י על תוכן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות

  1. אחלה כתבה. מקיפה ומדויקת (השוויתי לערך בוויקיפדיה בעברית ובאנגלית על הקהילה היהודית בתאילנד). בערך בוויקיפדיה ישם פחות מידע. בנוסף, כתוב בוויקיפדיה מידע לא נכון על כך שרוב הקהילה היהודית בתאילנד מתגוררת באזור רחוב הקאוסאן. תרמילאים ומטיילים מגיעים לקאוסאן, וישראלים מגיעים לבית חב”ד באזור. אולם קהילות יהודים ישראלים פזורות בכמה מקומות בתאילנד כמו שכתוב בכתבה.

person holding white printer paper

איך ישראל דופקת את העובדים הזרים, בחוק שנועד להגן עליהם

פסטיבל קעקועים ואופנוענים בפאטיה 17 יוני