אן וינברג-דאו 
החוק שנפסל | כל עובד נקנס בסכום אחר
חוק עובדים זרים משנת 1991 עבר שינויים כולל שינוי שם החוק.
בדברי ההסבר להצעת החוק והתיקונים לחוק, נכתב כי מטרת החוק היא להגן על זכויות העובדים הזרים המקופחים פעמים רבות, וגם למנוע העסקה של עובדים ללא רישיון עבודה.
ההוראות בנושא הפקדת הפיצויים הסוציאליים של העובדים, נועד להגן על עובדים זרים על ידי חיוב המעסיקים להפריש את כספי הפיצויים שלהם לחשבון בפיקוח רשות האוכלוסין וההגירה. אולם בחוק הוכנס גם מנגנון דרקוני. איחור קצר של יציאת העובד מישראל מאפשר למדינה לקחת את כל כספי הפיצויים של העובד. לפעמים מדובר בפיצויים על 10-15 שנות עבודה.
החוק גם קיצר את תקופת ההתיישנות לתביעות לקבלת הפיצויים מ7 שנים לשנתיים בלבד.
פום מתאילנד, עבד בישראל 10 שנים. במהלך התקופה הופרשו פיצויי הפיטורין שלו לחשבון בשליטת רשויות ההגירה. פום יצא באיחור כיוון שהיה צריך להסדיר את העברת חפציו ותשלומים שלא קיבל, לאחר שאושפז בבית חולים עקב הרעלת חומרי ריסוס חקלאיים.
כשיצא הודיעו לו שמדינת ישראל לקחה חצי מסכום הפיצויים שצבר. הוא גילה זאת בשדה התעופה, כשהיה צריך לקבל את הכסף, אחרי שחתם שלא ישוב עוד לישראל.
כריסטי מהפליפינים עברה ניתוח ראש בישראל לאחר שחלתה במהלך עבודתה בישראל. כריסטי עבדה בישראל 15 שנים. במהלך הניתוח כריסטי שהתה בישראל בויזה הומניטרית. לאחר שהחלימה, כריסטי הגיעה לשדה התעופה שם הודיעו לה רשויות ההגירה כי כל כספי פיצויי הפיטורין שלה נלקחו על ידי מדינת ישראל. למה? כי יצאה באיחור של כמה חודשים. משרד הפנים ידע ואף אישר את השהיה.
דברי הסבר בחוק ההסדרים לשנת 2000 שביצע תיקונים בחוק העובדים הזרים 1991 וגם שינה את שמו:
“במקרים רבים תנאי המחיה של העובדים הזרים אינם הולמים מדינה נאורה. העובדים הזרים ובני משפחותיהם מתגוררים בצפיפות, לעיתים במכולות שאינן ראויות למגורי אדם כאשר הם נעדרי זכויות וגישה לשירותים הרפואיים שהמדינה מספקת לאזרחיה. נוסף על כך, רבים מהעובדים הזרים אינם זוכים לתנאי שכר הוגנים ולזכויות סוציאליות. במציאות כזו יש כדי לפגוע בתדמיתה של המדינה במדינת חוק. … ההסדר המוצע מתחייב לנוכח קשייו האובייקטיביים של העובד הנובעים בעיקר מאי ידיעת השפה ומחוסר הכרת המערכת ותנאי הארץ”
מדברי ההסבר לחוק העובדים הזרים 1991:
התופעה של העסקת עובדים זרים ללא היתר הולכת מתפשטת ופוגעת קשה במאמצים להקטין את ממדי האבטלה בארץ. עובדים זרים המועסקים ללא היתר לפי חוק הכניסה לישראל וללא היתר משירות התעסוקה מועסקים בתנאי שכר משפילים, ללא תנאים סוציאליים ולעיתים רבות בתנאי תעסוקה בלתי אנושיים. הצעת החוק נועדה להתמודד עם התופעה הזו על ידי קביעת עונשים מרתיעים לגבי המעסיקים עובדים זרים שלא כדין לרבות קבלני כוח אדם ומתווכי עבודה למיניהם ומצד שני לחזק את העבודה המאורגנת בישראל.
נתנו לחתול לשמור על החלב
החוק נועד במקור לחייב מעסיקים להפריש כספי פיצויים המגיעים לעובדים. השיטה הייתה, לחייב את המעסיק להפקיד את הסכומים לחשבון בפיקוח רשויות ההגירה. זאת מכיוון שמעסיקים לא הפרישו את הכספים המגיעים לעובד.
לדוגמא: עובדי סיעוד רבים, גורשו מיד מישראל לאחר פטירת המעסיק. הם גילו שהמעסיק שנפטר לא הפריש להם את כספי הפיצויים בשנים הרבות בהן עבדו. אולם לא היתה להם אפשרות ולא זמן לתבוע את הכסף מיורשי עזבונם של הנפטרים.
מנגנון לא מידתי
איחור קצר ביציאה מן הארץ, גורר לקיחת כל הכספים המגיעים לעובד הזר מכוח דיני העבודה.
מדובר בכספים שהעובד צבר במשך שנים רבות של עבודה. החוק משנה את ההוראות בחוקי העבודה בישראל שאינם מפלים בין עובד זר לעובד ישראלי. חוקי העבודה בישראל הם דינים קוגנטיים המגינים על עובדים ולא ניתן לשנות אותם אפילו אם העובד מסכים לוותר על זכויותיו. הסיבה לכך היא שהעובד נמצא פעמים רבות בעמדה מוחלשת מול המעסיק שעלול ללחוץ עליו ולחייב אותו לוותר על הזכויות שהחוק מקנה לעובד.
אבל כשמדובר בעובדים זרים, המדינה לוקחת את כל הכסף, בשל איחור קצר ביציאה מישראל מכל סיבה שהיא. אין חריגים לחוק ואין אפשרות ערעור, ואין אפשרות להגיש בקשה חריגה לא לקחת את פיצויי הפיטורין בשל נסיבות מיוחדות.
קיצור תקופת ההתיישנות
אם תוך שנתיים העובד לא תבע את הכסף, המדינה לוקחת את כל הכסף.
בדיני עבודה, ניתן לתבוע כספים המגיעים לעובד במשך 7 שנים. למה לקצר את תקופת ההתיישנות, לעובד זר? הרי העובד הזר מתקשה יותר מעובד ישראלי לתבוע את זכויותיו, כיוון שהוא לא מדבר את השפה, ומיד בסיום עבודתו עוזב את ישראל ונאלץ לדאוג לזכויות שלו מחו”ל.
קנס לא שיוויוני
עובד אחד חסך 20,000 ש”ח, עובד אחר חסך 5,000 ש”ח. אבל המדינה חותכת לשניהם רבע, חצי, ולבסוף את כל הכסף, תוך זמן קצר.
בנוסף לכך שהמדינה לוקחת את כל הפיצויים שהעובד צבר, המדינה רשאית לחייב את העובד הזר גם בעלויות תפיסתו וגירושו.
בתאילנד לדוגמא, כל יום איחור ביציאה גורר קנס יומי בגובה קבוע. אבל בישראל, לוקחים לך את כל פיצויי הפיטורין. בנוסף, מחייבים גם עלות התפיסה והגירוש.
לכל אחד קנס אחר. תלוי כמה כסף צברת בשנים רבות של עבודה. פשוט לוקחים לך את כל הפיצויים בכל סכום שנאסף.
השהיית קבלת הכסף למשך שנים רבות
עובדים זרים שסיימו עבודה אצל מעסיק ועוברים למעסיק אחר, לא יכולים לקבל את הפיצויים הסוציאליים שלהם כמו עובד ישראלי.
הם צריכים לחכות שנים רבות, עד שיסיימו את עבודתם בישראל.
פעמים רבות קורה שלאחר כמה שנות עבודה, עובד זר מסיים עבודה אצל מעסיק, ומחפש מעסיק חדש. עובד ישראלי מקבל את הפיצויים שמקיימים אותו בתקופת חיפוש העבודה.
למה להפלות בעניין זה את העובד הזר. הרי חוקי העבודה נועדו להגן על כל העובדים בישראל.
העתירה
ארגון קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח הגישו את העתירה.
החוק לוקח את כל הכסף שעובד הרוויח בעבודה, כעונש על איחור קצר ביציאה מהארץ. בלי קשר לשאלה מה גובה הסכום שהעובד חסך וכמה שנים עבד בארץ.
מה אומר החוק
לפי “חוק עובדים זרים” משנת 1991, כל מעסיק של עובד זר בענפים שונים יחויב להפקיד מדי חודש לחשבון בנק ייעודי את כלל ההפרשות הסוציאליות שבהן חב המעסיק. קבלת כספי הפיקדון מותנית ביציאת העובד הזר מישראל במועד שנקבע לו. מי שלא יצא בזמן מכל סיבה שהיא, המדינה מעקלת את כל כספיו תוך זמן קצר.
בעתירות נטען כי מנגנון השלילה הקיים פוגע פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיהם של העובדים הזרים, ועל כן יש להורות לבטלו.
לפי אחד התקדימים שהובאו בעתירה, המדינה עיקלה את כל כספו של אזרח סין, שעבד בישראל בענף הבניין כחוק במשך 12 שנים.
פסיקת בג”ץ
הרכב בראשות הנשיאה אסתר חיות, קבע כי מנגנון הניכוי פוגע בזכות לקניין באופן בלתי מידתי, ומשכך הוא אינו חוקתי. למדינה ניתנו 6 חודשים למצוא מנגנון אחר הוגן יותר.
ההחלטה התקבלה בדעת רוב של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון ועופר גרוסקופף. השופט נעם סולברג קבע בדעת מיעוט שיש לדחות את העתירות.
בג”ץ קבע היום כי תנאיהם הסוציאליים של עובדים זרים שלא עזבו את הארץ בזמן לא ישללו עוד, ודרש מהמדינה לתקן את המצב הקיים תוך חצי שנה.
מנגנון שלילת זכויות סוציאליות
בית המשפט ציין כי מדובר במנגנון לשלילת זכויות סוציאליות של עובדים. דבר שאינו מקובל בחוק הישראלי בשום מקום אחר.
בג”ץ קבע כי מנגנון הניכוי הקיים הוא בלתי מידתי ופוגע בזכותם של העובדים הזרים לקניין, הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נקבע שהגברת התמריץ של העובד הזר לצאת מישראל היא תכלית ראויה, אך לא הוצגה דוגמה אחת למדינה שבה מהגרי עבודה עשויים לאבד את כספי הפנסיה שלהם אם יצאו מהארץ באיחור, וכי מדובר במנגנון לשלילת זכויות סוציאליות שהינו יוצא דופן גם בדין הישראלי.
שופטי דעת הרוב קבעו כי הנתונים שהוצגו על ידי הממשלה עוררו שאלות לא מבוטלות באשר ליעילות ההסדר הקיים.
לדבריהם, עוצמת הפגיעה ממנגנון הניכוי היא משמעותית ביותר, וההסדר חושף את העובד לאפשרות שיאבד את כל התשלומים הסוציאליים שהופקדו עבורו במשך שנות העסקה בישראל (סכומים העשויים להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים) וזאת רק בשל שיהוי של מספר חודשים בודדים ביציאתו מישראל.
“העובד הוחתם שהוא מסכים”
השופט השמרן סולברג טען בדעת מיעוט: שזכות הקניין לא נפגעת שהרי העובד נאלץ להסכים לכל תנאי עליו מחתימים אותו כשהוא מקבל אשרת עבודה בישראל.
סולברג הוסיף כי העותרים לא הציגו מספיק נתונים על כך שאין יחס ראוי בין התועלת שבלקיחת כל כספי הפיצויים הסוציאליים של העובד, לבין הפגיעה בזכות הקניין וחוקי העבודה של מדינת ישראל כשלוקחים מעובד תוך זמן קצר את כל כספי הפיצויים שלו. לכן לדעתו: החזקה שכל חוק הוא חוקתי, לא נסתרת.
העובדות:
דיני העבודה בישראל מגינים על עובד גם אם אולץ על ידי המעביד לחתום על הוראות וויתור ושינוי מחוקי העבודה. ניתן היה לקבוע בחוק מנגנונים כמו קנס, ולא לקיחה של כל כספי הפיצויים המגיעים לעובד מכח דיני העבודה.
יריב לוין: “פגיעה באופי היהודי של המדינה”
יריב לוין, שר המשפטים וסגן ראש הממשלה, כתב שהחוק נותן אור ירוק לעובדים להפר את תנאי רישיון העבודה שלהם באין מפריע.
השר לוין הוסיף כי “אם למישהו היה ספק מדוע דרושה רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הוא קיבל היום שוב את התשובה בפסק דין נוסף שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל תוך פגיעה בהרכב הדמוגרפי ובזהות היהודית של המדינה. פסק הדין משקף סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני, לפיו עובדים זרים הנשארים בארץ בניגוד להתחייבותם ובניגוד לחוק עדיפים על פני שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ושמירת אופייה ככזאת”
העובדות:
בישראל פועלת “רשות הגירה” המפעילה שוטרי הגירה האוכפים את קיום תנאי רישיון העבודה ומגרשים באופן קבוע עובדים הנתפסים ללא אישור עבודה. עבודתם כוללת הפעלת מודיעין, וגם הפרה של הסכמות כמו פריצה לגן ילדים של עובדים, ומעצרם של ילדים בני שלוש ארבע, בהמתנה להורים. הורים הנעצרים ומגורשים לאחר שהגיעו לשחרר את ילדיהם הקטנים.
לעובדים זרים בישראל לא ניתנות זכויות הגירה. שוהים בלתי חוקיים, לא מקבלים מעמד בישראל. ברגע שרשויות ההגירה תופסות אותם, הם מגורשים. מדינת ישראל מתירה ומכשירה העסקה של עובדים זרים שרשיונם פג, בכל פעם שיש חוסר בעובדים. המעצרים מושהים לתקופת זמן מוגבלת, ואז מחודשים.
פורום קוהלת: “הפסיקה לא מקדמת זכויות אדם”
פורום “קהלת” פרסם כי: “בג”ץ שב ומבטל היום חוק נוסף העוסק במדיניות ההגירה לישראל. בית המשפט איננו נושא באחריות ובסמכות לנהל את מדיניות ההגירה לישראל, אך מבטל חקיקה ראשית של הכנסת, תוך השפעה דרמטית על אופיה העתידי של ישראל כמדינת לאום יהודית. …הכנסת תאבד עוד כלי נגד הגירה לא חוקית. פסק הדין מחליש את שלטון החוק על גבולות ישראל, איננו מקדם את זכויות האדם בישראל, ומתערב ללא הצדקה בתחומה של הרשות המחוקקת”.
העובדות:
בישראל פועלת רשות הגירה עם שוטרי הגירה המבצעת פעולות אכיפה וגירוש באופן יומיומי. במדינות אחרות בעולם, לא לוקחים פיצויי סוציאליים של עובדים, ככלי אכיפה. וודאי לא בצורה לא שוויונית, אחרי איחור קצר ולא משנה מה הסיבה.
עמותת: איתן – מדיניות הגירה ישראלית |
“העובדים הזרים מרוויחים מאות אחוזים יותר מבמדינות מוצאם”
עמותת “איתן – מדיניות הגירה ישראלית” מפעילה את “המרכז למדיניות הגירה ישראלית”. ב2022 הגישה העמותה בג”ץ הדורש לעצור את העליה של יהדות אתיופיה בטענה שהם אינם יהודים לפי ההלכה.
עו”ד יונתן יעקובוביץ, המקושר לעמותה, כתב על ביטול החוק כי: “בג”ץ קבע כי מדינת ישראל איננה יכולה אפילו לקנוס עובדים זרים שמפרים את החוק בצורה גסה ומסרבים לצאת בתום אשרתם, כאשר אותם עובדים היו מודעים לתנאי הזה מראש כאשר הגיעו לעבוד בישראל ואף מרוויחים מלכתחילה מאות אחוזים יותר משכרם במדינת המוצא. …פסק הדין מצטרף לשרשרת בלתי נגמרת של פסקי דין של בג”ץ ששללו מהמדינה כלים לאכוף את מדיניות ההגירה שלה, ומשמעותו דה פקטו כי בית המשפט סבור כי אין כלי אכיפה אפקטיבי, מתון ומידתי ככל שיהיה, שמותר להשתמש בו כדי להגן על מדיניות זו ועל גבולות מדינת ישראל”.
העובדות
רשות ההגירה בישראל מבצעת אכיפה ומבצעים לגירוש עובדים זרים ללא אשרת שהיה. העובדים הלא חוקיים נאסרים במקום, ומגורשים באופן מיידי.
מתי תופסק העוולה?
פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק, נותן למדינה ארכה של 6 חודשים לקבוע הסדר חלופי לפגיעה הקשה והלא מידתית בזכויות הסוציאליות של העובדים הזרים.
בקיצור, צריך להתמתין בסבלנות, ועוד הרבה דיונים, עד שתהיה תזוזה בפועל בנושא.
ומה עם כל אותם העובדים שכל כספם נלקח בגלל איחור קל ביציאה? הם לא יפוצו.
.
