חנן ואשתו התאילנדית ילדו במזל טוב ילדים. הם חיים יחד הרבה שנים ולא רוצים להתחתן. לאחר הלידה הראשונה, בני הזוג פנו לשגרירות ישראל בבנגקוק עם תעודת הלידה, וביקשו לרשום את הילד כישראלי.

אולם בשגרירות נמסר להם שלפי הוראות משרד הפנים, לא ניתן לרשום את הילד כישראלי. למה? כי הם לא נשואים. למרות שהם ידועים בציבור, ומוכרים למשרד הפנים בישראל מזה שנים רבות. לפי נהלי משרד הפנים, כדי לתת לילד אזרחות צריך להיות נשוי כשנה לפני הולדת הילדים.

“טוב, אז ויזה לילדים לבקר את סבא וסבתא בישראל”, ביקשו דני ואשתו.

“גם זה אי אפשר” אמרו בשגרירות. למה?! כי לפי החוק הילדים ישראלים מלידה.

כשהאמא ישראלית והאב זר, מסרב משרד הפנים לרשום את הזר כאבא של הילד. כך נפגעות זכויות בסיסיות של הילד הישראלי ואביו הזר. פירוט בהמשך הכתבה בנושא פסיקת בג”ץ..

זה לא קורה רק בחו”ל. זה המצב גם בישראל כשאחד ההורים לא ישראלי.

החמרת נהלים 

משרד הפנים מחמיר בהדרגה את הנהלים, בכל התחומים הקשורים לטיפול במשפחות בינלאומיות. כתבה זו עוסקת בימים אלה, ולא בדרך בה טופלו מקרים דומים בעבר.

*פרטי המשפחה שונו, מכיוון שהם חוששים מהתנכלות משרד הפנים בישראל.

מילכוד 22

מילכוד שיצרה מדינת ישראל להורים במשפחות בינלאומיות. המדינה לא מאשרת ויזה עבור ילדיהם כדי לבקר את סבא וסבתא בישראל. אולם גם דרכון ישראלי לא יונפק לילדים, אלא אם כן יפתחו בהליך יקר מאוד.

החוק קובע כי אזרח ישראלי ייכנס לישראל עם דרכון או תעודת מעבר ישראלית.

ילדים להורה ישראלי, הם ישראלים מלידתם. לכן הם לא יכולים לקבל ויזה לישראל. הם צריכים לקבל דרכון ישראלי ואיתו להיכנס לישראל ולצאת ממנה.

רק אם האבא הישראלי היה נשוי לאמא התאילנדית 300 ימים לפני הולדת הילד, ילדם המשותף יקבל דרכון. בכל מקרה אחר שולחים את המשפחה למסע יקר מאוד לבדיקת רקמות. משרד הפנים מאשר בדיקת רקמות רק במקום אחד ורק בישראל. המחיר מפולפל. את הבדיקה ניתן לעשות, רק  אחרי שכירת עו”ד בישראל שיפנה לבית משפט ישראלי לקבל צו של שופט המאשר בדיקת רקמות. משרד הפנים דורש גם פסק דין הצהרתי של השופט/ת המכיר בהורה הזר. 

משרד הפנים מפר את פסיקת בג”ץ. שגרירות ישראל מבצעת

בית הדין הגבוה לצדק קבע שבדיקה גנטית היא המוצא האחרון, אבל משרד הפנים מתעלם.

במשרד הפנים זו האופציה היחידה כשיש הורה זר (אמא או אבא שאינם ישראלים. במקרה שהאבא זר, האבא לא נרשם כאב. במקרה שהאמא זרה – גם את הילד לא רושמים). גם אם ההורים מוכרים שנים למשרד הפנים כידועים בציבור, זה לא משנה. פקידי משרד הפנים מפרים ברגל גסה את פסיקת בית המשפט.

לא מדובר בקומץ משפחות, אלא במשפחות ישראליות רבות, החיות במדינת ישראל ומחוצה לה.

“רישום האב בתעודת הזהות של ילוד מתבסס על הצהרת ההורים. אולם כשנולד ילד שאחד מהוריו אינו ישראלי, המדיניות שונה. במקרה של לידת ילד לאם ישראלית ולאב לא-ישראלי, מונע משרד הפנים את רישומו של האזרח הזר כאביו של הילד. במצב זה, נפגעים הן הילד והן האב,  שנעדר יכולות משפטיות לפעול בשמו לטובתו של הילד. כך גם נפגעים האינטרסים החומריים של הילד, למשל במקרה של צורך בתביעת מזונות מן האב, בשאלות של ירושה וכיו”ב.

במקרה של ילד, אשר אביו אזרח ישראלי ואמו זרה, המצב גרוע אף יותר, משום שמשרד הפנים מונע לחלוטין את רישום הילד. אף שמדובר בילד שאמור להירשם כאזרח ישראלי, הוא אינו מקבל מספר זהות, ולמעשה אינו יכול לקבל את זכויותיו הבסיסיות ביותר, כגון ביטוח בריאות וזכויות סוציאליות. על פי מדיניות משרד הפנים, מתאפשר רישומם של ילדים אלה ואבותיהם רק על בסיס “הוכחות חותכות וחד משמעיות”, שמשמעותן הלכה למעשה – פסק דין הצהרתי, המבוסס על בדיקת רקמות יקרה, שכרוכה גם בפגיעה בפרטיות”.

כשניתן פסה”ד, חשבו שהבעיה נפתרה. עו”ד עודד פלר שייצג את העותרים אמר בעת מתן פסק הדין ב2011: “בג”ץ שם קץ למדיניות ארוכת שנים שפגעה בכבודן של משפחות, בהן אחד ההורים אינו ישראלי, השפילה אותן, ולא נתנה כל משקל לזכויותיהם של הילדים ולטובתם. לא יעלה על הדעת שהורים, שמכירים בהורותם המשותפת, יידרשו לשלם אלפי שקלים ולעבור בדיקה פולשנית רק כדי לזכות להכרה בהורותם.”

בג”ץ קבע: ילדים לאב ישראלי ולאם זרה יוכלו לקבל אזרחות כחוק גם ללא בדיקה גנטית יקרה – האגודה לזכויות האזרח בישראל – ארכיון משפטי

בג”ץ קיבל אתמול (28.6.2011) את עתירת האגודה וקבע שהדרישה לבדיקה גנטית צריכה להיות רק מוצא אחרון בג”ץ קיבל אתמול (28.6.2011) את עתירת האגודה לזכויות האזרח בדרישה לשנות את נהלי משרד הפנים בכל הנוגע להכרה בילדים לאב ישראלי כאזרחים ישראלים.

באתר משרד הפנים לא כתוב שנדרשת בדיקה גנטית. אבל זו הפרקטיקה. בכל שגרירות ישראל בעולם, ולמשפחות בינלאומיות שגרות בישראל.

למה לא התחתנתם?

אזרחות הישראלית ניתנת לילד בינלאומי בתנאי שההורים היו נשואים כשנה לפני הולדת הילד.

ומה עם ידועים בציבור?

הדין בישראל מכיר בידועים בציבור. זה קרה אחרי הרבה מלחמות בבתי משפט בישראל.

אולם משרד הפנים החליט שבמקרה זה מתעלמים מההכרה בידועים בציבור. בניגוד לפסיקת בג”ץ הולכים מיד לפתרון הקשה, היקר, והמטרטר של בדיקה גנטית, בנהלים שמקשים עוד יותר.

נשמע לא סוף העולם, אלא שמסתבר שמדובר בכאב ראש אמיתי.

רק בדיקה בבית חולים בישראל, מוכרת על ידי משרד הפנים. על האחרים לא סומכים.

ומה עם מוסדות מוכרים ומכובדים מחוץ לישראל? …הצחקתם! או שתבכו. רק על מקום אחד בישראל סומכים.

מחיר בדיקה גנטית

והמחיר? ניחשתם נכון. פי חמש מאשר בכל מקום אחר בעולם. כ5,000 ש”ח המתעדכנים מעת לעת.

בזה לא מסתיים הסיפור. הדרך ארוכה ורצופה עלויות גבוהות יותר.

לשכור עורך דין

כדי לבצע בדיקת רקמות צריך בישראל צו בית משפט. למה? ובכן, זה קשור להלכה יהודית האוסרת על ממזרים לבוא בקהל. אם אישה נשואה, הרתה לאיש שאינו בעלה – ילדיה ממזרים, ולא יוכלו להתחתן עם יהודי/ה אחר/ת. הם לא פסולי החיתון היחידים בגלל הפרשנות האורטודוכסית-רבנית להלכה, אבל המקרה שלהם חמור במיוחד: “לא יבואו בקהל”.

הקהילה האורטודוכסית רבנית שולטת על נושא הדת בישראל. ראשיה החליטו להפוך את ההלכות בנושא ממזרים לאות מתה. יפה מצידם. הדרך בה בחרו, היתה חקיקה האוסרת באופן גורף לבצע בישראל  בדיקות רקמות, כדי שלא יתגלו ממזרים. (ההגמוניה של התפיסה האורטודוכסית-רבנית בישראל, באה לידי ביטוי גם בתפיסה ציבורית רחבה, שיש רק יהדות אחת והיא האורטודכסית-רבנית. שאר חלקי עם ישראל לא מקבלים לגיטמציה).

אז צריך לשכור עורך דין בישראל, לשלם לו שכר טירחה, כדי שיפתח בהליך בבית משפט בישראל  ויבקש צו לביצוע בדיקת רקמות.

ואז להגיש את הצו, לבצע את הבדיקה בשגרירות בישראל בתאילנד, שתשלח את הבדיקה לישראל.

קבלת בדיקות גנטיות ממוסדות מוכרים ממשלתית בחו”ל, הייתה מקצרת את ההליך וחוסכת עלויות רבות למשפחות. אבל למה להקל, כשאפשר להקשות ולסבך.

מה המוצא האמיתי שלכם: הטרנד הגדול בארה”ב אסור למכירה בישראל

בעולם זה טרנד סוחף: צרכנים מוסרים את ה-DNA שלהם לחברה מסחרית ומקבלים מידע על ההרכב האתני שלהם, מסלול הנדידה של אבותיהם ולעיתים גם מידע רפואי. 18 מיליון ערכות כאלה נמכרו בארה”ב.

מחיר ביניים כולל ייצוג משפטי

כמה זה עולה? לפי נציגת שגרירות ישראל במחלקה הקונסולרית בבנגקוק, הסכום כולל כל ההוצאות והטרטורים מצטבר לכ50,000-60,000 ש”ח לילד. היא הוסיפה בשיחה טלפונית, שאכן הרבה מנסים “להתחמק” מהבדיקה.

מעניין למה…

(אם יש שני ילדים, תכפילו את הסכום ותגיעו ללמעלה מ 100,000 ש”ח).

תגובת שגרירות ישראל בתאילנד: השגרירות היא רק צינור להחלטות רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. שגרירות ישראל לוקחת דגימת DNA ללא תשלום, בהתאם לצו מבית משפט ישראלי. על הפונה לשלם רק את עלות משלוח הדגימה לישראל.

איך זה עובד ?

משרד עו”ד דור פינק, מפרט את נוהל משרד הפנים, תהליך הבדיקה עצמה, והאוכלוסיה הרחבה הנדרשת בפועל לבצע בדיקה גנטית כולל פניה לבית המשפט למתן צו וסעד הצהרתי על הורות

תביעת אבהות ובדיקת סיווג רקמות לפי נוהל חו”ל: 
לעיתים האזרח הישראלי נמצא בישראל והקטין (או הקטינה) שנולדו בחו”ל שוהים יחד עם האם הזרה מחוץ לישראל (ייתכנו מקרים בהם שני ההורים נמצאים בחו”ל) במקרים אלה, עורך הדין מגיש את התביעה בישראל בשם ההורים בבית משפט לענייני משפחה בהתאם למקום המגורים הרשום של הישראלי, לאחר מכן מועברת הבקשה לתגובת המדינה ולאחר קבלת התגובה ניתן ע”י בית המשפט צו לביצוע הבדיקה.
אם הישראלי בישראל הוא נותן את הדגימה בישראל (דגימת דם או רוק) והנבדק הנמצא בחו”ל (הישראלי, האם והקטין או הקטינה) יוזמן , לאחר תיאום מול משרד החוץ, למתן דגימת הרוק (ממנה יונפק ה DNA) בשגרירות אצל השגריר או הקונסול.
דגימת הרוק מועברת בדואר דיפלומטי ישירות לבית החולים שיבא בתל השומר, שם תיערך הבדיקה במעבדה לסיווג רקמות, תוצאות הבדיקה שהנן חסויות יועברו ישירות מבית החולים לבית המשפט עם קבלת התוצאות.

משרד עו”ד דור פינק

קבוצת הורים לילדים “לא מוכרים”

אם חשבתם שזו בעיה קטנה, של קומץ משפחות, אתם טועים.

יש קבוצת פייסבוק פרטית של הורים, שלמרות מאבקים, לא מצליחים לקדם דבר בעניין.

ניסיתם פעם לקבל ייצוג משפטי בתאילנד, בשלט רחוק מישראל? אז זה קשה לא פחות, בכיוון ההפוך. גם כשמכירים את העניינים. יש הורים שנאלצים לטוס לישראל כדי לטפל בעניין. כי מרחוק זה לא הולך.

לא מדובר רק בהורים למשפחות בינלאומיות בתאילנד. מדובר במשפחות ישראליות מעורבות בכל העולם כולל במדינת ישראל. מדובר בילדים ישראלים ששוללים מהם זכויות בסיסיות.

מתחשבים

הבעיה הוכרה על ידי הרשויות.

לא חלילה חוסר ההכרה בידועים בציבור והפרת פסיקת בג”ץ.

נושא הילדים ישראלים שתקועים בלי יכולת לקבל אשרה לבקר את המשפחה בישראל.

אז סידרו מדי פעם הוראות שעה, שאפשרו מתן ויזה לילדים לביקור בישראל. האחרונה הייתה בתקופת הקורונה, ועסקה בהגבלה שהוטלה באותה תקופה לכניסת ישראלים בלבד לישראל.