שני פיינר 
טיקטוק תנתר
וועדת הבחירות התאילנדית Election Commission of Thailand (ECT), הכריזה בסוף השבוע על שותפות עם פלטפורמת טיקטוק, לניתור דיסאינפורמציה למצביעים צעירים, לקראת הבחירות ב7 במאי.
LINE וגוגל
וועדת הבחירות התאילנדית פנתה גם לבעלי האפליקציה היפנית LINE, המשמשת למגוון פעולות – סביב פונקציות הצ’ט. זהו ה”וואטסאפ” של התאילנדים, עם פונקציות נוספות דומות לWECHAT הסיני, כולל פוסטים וקניות.
הוועדה פרסמה כי פנתה גם לחברת גוגל, בנושא פרסומים במהלך הבחירות בתאילנד.
ביקורת
לאחרונה נמתחה ביקורת ציבורית על הורדת רגולציה על ידי וועדת הבחירות התאילנדית, בבחירות הקרבות.
יו”ר וועדת הבחירות סוואנג בון-מי Sawaeng Boonmee אמרה כי ” אנו קובעים את ההוראות לפי החוק ולא כדי לרצות חלקים בציבור. צריך לתקשר ולהעביר אינפורמציה לציבור שלא חש אלינו אמון”
“בחירות סנטר”
טיקטוק יקימו “מרכז בחירות” באפליקציה, לקבלת מידע מהרשויות התאילנדיות כמו וועדת הבחירות, עבור צעירים הבוחרים בפעם הראשונה.
סרטונים של משתמשים ומפרסמים בתשלום, לא יוצגו באפליקציה, אם יפרו את מדיניות הקהילה. כל זאת כדי למנוע שימוש לרעה באפליקציה.
גולשים צעירים
מידע שנאסף על גולשים צעירים בארה”ב, מעלה אחוז שימוש וצפייה גבוה. כמעט 70% מבני הנוער במעמד סוציו אקונומי נמוך להם גישה מופחתת למחשב וטלפון נייד. מעל 90% משתמשים בשכבות סוציואקונומיות עשירות יותר.
https://www.isoc.org.il/sts-data/children_and_youth_internet_covid_usa_2021
תאילנד מדורגת שמינית בעולם בצפייה באינטרנט
Thailand ranked 8th for spending the most time on the internet daily
I mean-are we really surprised? We Thais use a lot of social media daily, and there’s nothing to be ashamed of it.
Thailand: share of internet users by age 2023 | Statista
As of the third quarter of 2023, 99.1 percent of the population who were 15 to 24 years in Thailand used the internet.
לחזק את האמון Vs לצנזר
ByteDance , החברה הסינית שפיתחה את אפליקציית טיקטוק, משתפת פעולה עם וועדת הבחירות במטרה לחזק את האמון בתכנים המפורסמים באפליקציה.
“אנו שמחים שוועדת הבחירות המרכזית בתאילנד הכירה ביעילות של טיקטוק לתקשר עם הדור הצעיר של הבוחרים” אמר צ’אנידה קיפון Chanida Kiyphun, האחראי על המדיניות הציבורית בטיקטוק-תאילנד.
מעל 40 מיליון טיקטוקאים
לפי פרסומי בייטדאנס החברה הסינית בבעלותה טיקטוק, יש בתאילנד כ 40.3 מיליון משתמשים הצורכים את התכנים המפורסמים באפליקציה.
אפליקצית טיקטוק מתחזקת בהתמדה בכל העולם, עם מסרים קליטים בסרטונים קצרים שקל לשתף כמעט בכל אפליקציית מסרים/צ’ט.
ארה”ב והאיחוד האירופי
ארה”ב והאיחוד האירופי, חסמו את טיקטוק בטלפונים של עובדי ממשל, מנימוק של סיכוני אבטחה.
לא כולם מסכימים שטיקטוק מסוכנת יותר לפרטיות מפייסבוק או טוויטר.
בעלי תפקידים בטחוניים שונים בישראל, מנועים מפתיחת חשבונות ברשתות חברתיות.
Should I delete TikTok? Well, yes, if you care about your privacy
While lawmakers are deciding the future of the Chinese-based app, NordVPN shares some advice to help users make a truly informed decision.
פחד ושנאה תמיד באופנה, כמו אהבה
מתנגדים בארה”ב, טוענים כי יש הגזמה בפחד מהשתלטות סינית באמצעות טיקטוק וטכנולוגיה סינית.
למתנגדים זה מזכיר פחד עבר, מהשתלטות יפנית על אמריקה.
הסרט: שמש עולה
אחד הסרטים ההוליוודיים בנושא היה “שמש עולה”. חלק מפרסומים רבים שסבבו סביב השתלטות יפנית אפשרית על נכסים ותרבות אמריקאיים.
הסרט מבוסס על ספר של מייקל קרייטון. רצח במהלך עסקת ענק בין תאגיד יפני לחברה אמריקאית. חקירת הרצח מסתבכת בשל פער תרבותי, עליונות טכנולוגית יפנית, ומזימות ותככים כלכליים מהצד האמריקאי והיפני.
בישראל
טיקטוק פתוח באופן מלא למסרים מכל קצוות הקשת הפוליטית. פוליטיקאים, גופים פוליטיים ואזרחים, מפרסמים ברשת שלל סרטונים בכל נושא שעל הפרק.
סרטונים רבים מציגים מידע חלקי באופן מגמתי. אחרים מגבירים רגשות חיוביים או שליליים כלפי קבוצות באוכלוסיה. לא תמיד ברור, מה מקור הסרטונים.
יש הרואים בכך סימן לחופש דעה. המתנגדים מציגים טיעונים לפייק ניוז, והטייה והטעייה ברשת.
היי, טוויטר יוטיוב ופייסבוק
בארה”ב עדיין לוהט הויכוח סביב ניתור תכנים בטוויטר. ניתור שתפס כותרות בעקבות בשורת ציונים של אלון מאסק, הבעלים החדש, על חסימת חשבונות וניתור ציוצים על ידי הבעלים הקודמים.
הדיון בנושא בארה”ב הגיע עד שימוע ברשויות האמריקאיות, תוך ויכוח על מהות הניטור והפוליטיזציה של ניתור תכנים ברשת.
קורונה
אחד הנושאים במחלוקת, היה ניתור תכנים בנושא נגיף הקורונה, במהלך התפרצות המחלה בעולם. האם העלאת ספק וביקורת בזמן המוגדר כחירום לאומי, היא דבר רצוי ומותר או פוגעת בשלום הציבור ופוגעת בציות להוראות הרשויות.
זיוף בחירות
טענה נוספת בדיבייט ציבורי בארה”ב, היא הפצת מידע ביוטיוב, פייסבוק וטיווטר, על “זיוף בחירות” בארה”ב.
הפרסומים על זיוף בחירות, עלו גם מחשבונו האישי של דונאלד טראמפ כשהיה נשיא ארה”ב, עם פרסום נצחונו של ביידן. הפרסומים, על ידי גורמים רפובליקנים, עוררו זעם שהביא לפריצה של תומכי טראמפ באופן אלים בשש התקפות על סמלי שלטון בארה”ב.
ויאטנאם
רשתות חברתיות בינלאומיות נענו גם לבקשת השלטונות הויאטנמים, להסיר תכנים של אקטיביסטים שונים.
מי יחליט מהו תוכן פוגעני ?
פיל רוברטסון סגן יו”ר Human Rights Watch באסיה, העלה את הדאגה מול ניתור תכנים ברשת, והשאלה כיצד יקבעו באפליקציה, מהי דיסאינפורמציה שצריך לחסום. נושא שעדיין אינו ברור ופרטיו לא פורסמו עדיין בציבור.
רשתות חברתיות כולל אינסטגרם, יצרו בדיקות מקיפות בנוגע לזהות משתמשים ווידוא שלא מדובר ברובוטים. בנוסף בעת העלאת תכנים מופיעות אזהרות מפני העלאת תוכן לא בדוק או מטעה.
אולם הניתור עצמו, מוטל ומתבצע על ידי הרשת החברתית.
טיקטוק בפיליפינים ובמלזיה
ג’יראפט לי Jirapat Lee, ראש תחום מדיניות בטיקטוק תאילנד מסר כי החברה מפיקה לקחים מפרסומים בנושא השפעה על הבחירות בפיליפינים ובמלזיה ואיך להטמיע אותם בהכשרת העובדים העוסקים בניתור תכנים בטיקטוק.
לדוגמא, חשבונות של דמויות וגופים פוליטיים יקבלו סימון בטיקטוק, וימנע מהם להפיץ פרסומות באפליקציה.
ג’יראפט לי Jirapat Lee הסביר כי בכל מדינה מטרגטים את הנושאים הנפיצים חברתית. בבחירות במלזיה הנושא החם היה גזע ודת. בתאילנד, ייתכן והנושאים החמים יהיו שונים.
מחקו 9 מיליון קטעים פיליפיניים
בין אפריל ליוני 2022, טיקטוק הסירה מעל 9 מיליון קטעי וידאו מהאפליקציה בפיליפינים, בשל חריגה ממדיניות הקהילה. עליה של כ 23% ביחס למחיקת תכנים מסיבות דומות, ברבעון שקדם לו.
איומים למהומות גזע במלזיה
מפלגות פוליטיות במלזיה השתמשו בטיקטוק כדי להגיע ל6 מיליון בוחרים חדשים, לאחר הורדת גיל הבחירה במדינה ל18.
קצת להכיר, בין המפלגות, פאקטן הראפאן Pakatan Harapan (PH) (משמאל) ו ארגון האיחוד המלאי הלאומי United Malays National Organization (UMNO) (מימין).
קטעים קצרים מנאומי ראש הממשלה הנבחר, אנוואר איברהים, שותפו על ידי תומכיו וזכו למיליוני צפיות.
טיקטוק הסירה קטעי וידאו שרמזו על האפשרות למהומות גזעיות בעקבות הבחירות, כתכנים המפרים את מדיניות הקהילה כנגד “שיח שנאה” Hate Speech.
מניפולציות
איסור על פרסומת בתשלום, מוריד חלק מהפרסומים הרשמיים מצד גופים פוליטיים.
אולם, חלק גדול מהקמפיינים של המפלגות והמועמדים, מפורסם על ידי אזרחים פרטיים. חלק מן האזרחים, מופעלים או מוטים על ידי פרסומים מטעם המועמדים. אזרחים אחרים פשוט מביעים את דעתם ואמונתם.
פרסומים פרטיים, קשים הרבה יותר לניתור. החשש הוא שגם מנתרי התוכן מצד הרשת החברתית, יפעילו במודע או שלא במודע, שיקולים של אמונה בשאלה מהו חומר שיש למחוק. במיוחד בתחומים האפורים שבין סכנה להבעת דעה לגיטימית.
גם בישראל אפשר לראות התבטאויות חותכות וברורות המסיתות לאלימות. אחרי פרסומם מגיעות בדרך כלל הבהרות מרככות או התנצלויות מצד המפרסם.
אולם ישנם פרסומים שעלולים להביא לאלימות, אף כי אינם מציעים או דורשים פעולה אלימה.
המדובר לא רק בנושאים שנויים במחלוקת בישראל, אלא גם במאבק של גופים פלסטינים במדיניות הישראלית, שרבים מהם מסיתים במפורש לאלימות. אולם, יש פרסומים רבים שאינם מסיתים ישירות לאלימות אך יוצרים במכוון הקצנה וקיטוב.
לימוד והבנה של האלגוריתמים לניתוח תוכן ברשתות החברתיות מאפשר מניפולציה רחבה על קהל המאזינים. לדוגמא: יצירה והפצה של תוכן מוקצן מצד בעל דעה הפוכה לזה של הצופה, יכול לחזק את אמונתו בעמדה בה החזיק.
נניח שאני תומך בשינויי החקיקה בוגע לרשות השופטת בישראל, והרשת החברתית מציפה לי תכנים מוטים בבירור של המתנגדים. צפייה בתכנים, יוצרת אצלי התנגדות ואף שנאה לקיצונים בצד שכנגד וכך מחזקת את התמיכה שלי בשינוי.
טקטיקה כזו ודומות לה, יכולה להיות מופעלת כמובן גם על ידי קבוצות המתנגשות לשינויי החקיקה.
מי מנענע את העריסה
“קשה לדעת מי מנדנד את העריסה” אומרת ריבי לוי-וענקין, ישראלית המטיילת בקאוסאן – רחוב המטיילים בבנגקוק.
“…אולי זה לא משנה. ואנחנו המשתמשים צריכים לגבש את הדעה שלנו. חלק יבדקו לעומק, ואחרים פשוט יקשיבו לקטעים שנוחים להם, ויכעסו מהקטעים שנוחים להם!”
אחרי מי אנחנו עוקבים
עוקבים ברשת פועלים ממניעים ודחפים שונים. לפעמים עוקבים אחרי דמות שנואה, לפעמים כדי לקבל מידע, ולפעמים מתוך הערצה.
תמיכה בדעתנו, ובוז למתנגדים, הם רגשות חזקים המניעים תנועה ברשת, על מנת לגרות את התחושות החזקות בתוכנו שוב ושוב. כך לפחות סבורים חוקרים ומנתחי מגמות באינטרנט.
למה אנחנו עוקבים אחרי אנשים שאנחנו מתעבים? | מוסף כלכליסט
ימנים, שמאלנים, משפיענים או קולגות: מה גורם לנו לעקוב דווקא אחרי מי שמעוררים בנו כעס או בוז?
רובוטים והטייה באלגוריתם
השפעה והטיית דעה, היו עוד לפני הולדת האינטרנט והרשתות החברתיות. החיבור לרשת, מנגיש תכנים בצורה רחבה ועמוקה יותר. חלק מההטיות נעשות תוך הבנת המטרות והתכנות התומך של הרשתות החברתיות עצמן. האינטרס הכלכלי המרכזי הוא הרחבת השימוש באפליקציה כדי לאפשר חשיפה ממוקדת לתכנים של מפרסמים המספקים הכנסות לבעלים.
האם יש אח גדול ונכלולי שמניע אותנו כמו בובות על חוט הדעה, או שמדובר בשוק דעות עם הרבה שחקנים עשירים ועניים, שרוצים למשוך דעת קהל לעמדה שלהם.
אקטיביסטים תובעים את תאילנד על ריגול בתוכנת פגסוס הישראלית. השלב הבא: דיסאינפורמציה כחול לבן
צבא וביטחון
מנגנוני ביטחון בכל העולם, מודעים מזה שנים רבות, לכוחה של הרשת והרשתות החברתיות.
צבאות רבים בעולם, כולל צה”ל ושירותי הביטחון הישראלים, אוספים מידע מודיעיני גלוי וסמוי בחשבונות ברשתות החברתיות. רשתות המשמעות לכל פעולה חוקית ולא חוקית בקבוצות יעד מודיעיניות.
https://www.themarker.com/technation/2013-04-04/ty-article/0000017f-ea0f-dc91-a17f-fe8f51510000
הכתבה לעיל מ2013. מאז שודרג המעקב הממשלתי, בישראל ובעולם
משחק של חתול ועכבר המתפתח כל הזמן. בדרך משתפרת ההגנה, וגם נפעגות זכויות אזרח.
US Capitol attack: is the government’s expanded online surveillance effective?
The Brennan Center for Justice explains how the US government monitors social media – and how ‘counter-terrorism’ efforts can threaten civil rights
