“אתה יכול לעזוב איתה”

ישראלי נכה צה”ל מעל 50% שזכה בציון לשבח על הצלת פקודיו, חי בישראל יותר מ 7 שנים עם בת זוגו הפיליפינית.

הוא יזם היטק ישראלי, והיא אחות.

משרד הפנים הוציא החלטה ביום 15 מאי 2023 כי בת הזוג צריכה לעזוב את ישראל תוך 14 יום, ובן הזוג הישראלי יכול לעזוב איתה ולהקים משפחה בארץ אחרת. 

משרד הפנים לא עונה

בתחילת ההליך, בני הזוג פנו למחלקת אשרות במשרד הפנים, בליווי עו”ד. אלא שמשרד הפנים התעלם מפניותיהם ומפניות עוה”ד שלהם.

שוב ושוב נאלצו בני הזוג לפנות לבית הדין להגירה, כדי לקבל תגובה ממשרד הפנים. משרד הפנים הגיב באיחור גם לבית הדין.

עתירה מנהלית, בצירוף התאמות לזרים

התקנות קובעות שאם משרד הפנים לא עונה לבית הדין להגירה, הדיין לא יכול לפסוק בהעדר תגובה. התקנות קובעות כי אם משרד הפנים לא טרח להגיב – הדיין צריך לקבוע דיון.

משרד הפנים נוהג לא לענות (כי אין סנקציה) ואז כשנקבע דיון, שולחים באיחור תגובה סמוך לדיון, בצורה המקשה על הצד השני להתכונן לדיון. לפעמים נציגי משרד הפנים מגיבים בדיון עצמו.

משרד הפנים משתמש בדרך פסולה נוספת לעכב החלטות. העותרים ממתינים, ולבסוף נאלצים לפנות  לבית הדין בבקשה להורות למשרד הפנים לתת החלטה בעניינם. משרד הפנים עונה באיחור גם לבית הדין. ברגע שהוגשה התגובה – הדיין מוחק את הבקשה כי הוגשה תגובה. בד”כ הדיינים לא פוסקים הוצאות, וגם כשפוסקים הוצאות, מדובר בסכום סמלי עד כ1000 ש”ח שאינו מכסה את הוצאות העותרים.

אם העותרים רוצים לערער על תוכן ההחלטה, הם צריכים להגיש ערר נוסף. הליך נוסף הכרוך בהוצאות כספיות לייצוג משפטי ותשלום אגרת בית משפט, ואורך זמן רב.

לטרטר

בניגוד לתביעות אזרחיות, כאשר מערערים על החלטות משרד הפנים מדובר בעתירה מנהלית, וצריך לערער בבית הדין באזור של הפקיד שנתן את ההחלטה. למרות שהפקיד נותן ההחלטה כלל לא משתתף בדיון, ולמרות שיש למשרד הפנים נציגויות בכל הארץ.

העוררים יכולים לגור בתל אביב, והתיק שלהם במחלקת אשרות בתל אביב. אבל אם את ההחלטה נתנה הממונה על איחוד משפחות בירושלים, לפי החוק הם צריכים לרוץ אליה, ולהגיש ערר בבית הדין להגירה בירושלים. למה? הרי נציגי משרד הפנים נמצאים גם בתל אביב.

פקיד לא מעיד 

בתי הדין לא מאשרים בקשות לזמן לעדות את פקידי משרד הפנים.

ההימנעות מלזמן את פקידי משרד הפנים להעיד על הבסיס להחלטותיהם, מקשה כמובן על חקירת הנושא בבית המשפט.

אי זימון פקידי משרד הפנים להעיד, מבוסס על החלטת בג”ץ, שלא לזמן פקידים להעיד בעתירות מנהליות חוץ מבמקרים חריגים. הערר על החלטת משרד הפנים – הוא סוג של עתירה מנהלית על פעולת הרשות.

כך התגלגל התיק של הזוג, הלוך ושוב, עד שהגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים.

לא עשתה מספיק

מה סלע המחלוקת? בת הזוג סיימה הליך התרת נישואים בפיליפינים, מבן זוג לשעבר בפיליפינים ממנו היא פרודה יותר מ10 שנים. בן הזוג לשעבר כבר הקים משפחה חדשה, גם היא הקימה משפחה חדשה – עם בן הזוג הישראלי.

בפיליפינים אין גירושים, וניתן לפתוח בהליך, שאינו אוטומטי, בסיומו מכריז בית המשפט על בטלות הנישואים.

בת הזוג סיימה את הליך התרת הנישואים בפיליפינים, אלא שפסק הדין בפיליפינים מתעכב.

עורכת דינה של בת הזוג בפיליפינים, פונה שוב ושוב לבית המשפט בפיליפינים, במטרה להאיץ את מתן פסק הדין. אלא שתחנות הצדק שם עובדות לאט …כמעט כמו “משרד הפנים” בישראל.

משרד הפנים כתב לבני הזוג שהם לא עושים מספיק להתיר את נישואיה הפורמליים של האישה (הפרודה מבעלה לשעבר שכבר הקים גם הוא משפחה חדשה עם ילדים).

מה עוד אפשר לעשות? שאלו בני הזוג את נציגי משרד הפנים בערכאות השונות.

“לא יודעים מה עוד אפשר לעשות” ענו נציגי משרד הפנים. “אבל לא עשיתם מספיק”. 

לעזוב את ישראל תוך 14 יום

תקציר החלטתה של חדוה זאדה, מנהלת תחום איחוד משפחות במטה מנהל משרד הפנים בירושלים:

העובדה שבת הזוג סיימה הליך התרת נישואים בחו”ל ועדיין לא קיבלה פסק דין, אינה מוכיחה שהתאמצה מספיק להתגרש. בן הזוג הישראלי יכול לעזוב איתה לחו”ל. 

תוך 14 יום על בת הזוג הזרה לעזוב את ישראל (אחרי 7 שנים בישראל, כשהיא עובדת במקום עבודה וחיה בזוגיות עם ישראלי).

הסוגיה המשפטית והסיפור הקפקאי

נהלי משרד הפנים בנושא סטטוס בני הזוג, עברו שינויים רבים במשך השנים, שצמצמו את האפשרות לבני זוג בינלאומיים לקבל אשרת שהייה בישראל.

עד לאחרונה, בני זוג שלא הצליחו להתגרש מבני זוג קודמים, נדרשו להוכיח שעשו מאמצים לסיים את הנישואים הקודמים.

לאחרונה הוציא משרד הפנים נוהל חדש. לפי הנוהל החדש – אם הגירושין לא הסתיימו תוך שנה מהגשת הבקשה לאשרה, הבקשה נדחית אוטומטית.

הנוהל החדש מנוגד לפסיקה עניפה, המחייבת את משרד הפנים לשקול כל מקרה לגופו, ולאפשר לבני זוג ישראלים להקים משפחה בישראל.

שיקול דעת

נציגי הלשכה המשפטית במשרד הפנים הגנו על הנוהל החדש בבית הדין להגירה בירושלים. לטענתם, שיקול הדעת בו מחויב משרד הפנים הוא כל כך רחב, עד שהוא מאפשר למשרד הפנים אפילו לשלול מעצמו את שיקול הדעת.

מזכיר קצת את השאלה הפילוסופית האם האל יכול לברוא אבן שאינו יכול להרים. אלא שמשרד הפנים אינו אלוהים, ונציגי ציבור מחוייבים לדין.

התיק הגיע לבית המשפט המחוזי. השופט רם וינוגרד שדן בעניינים של בני הזוג, אמר כי משרד הפנים מחוייב להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו.

בלחץ בית המשפט, הסכימה נציגת הפרקליטות כי מקרה בני הזוג ידון לפי הנוהל הקודם, מבלי לפסוק לגבי אי חוקיותו של הנוהל החדש כפי שביקשו בני הזוג.

אלא ששוב משרד הפנים התעלם מפסיקת בית המשפט.

בני הזוג פנו באמצעות עורכי דינם לבית המשפט המחוזי, בבקשה לאלץ את משרד הפנים לקיים את פסק הדין.

חדוה זאדה כתבה שהיא עסוקה, ונציגת הפרקליטות כתבה שאי אפשר להטיל סנקציה על עובד מדינה שמתעלם מפסק דין.

לתגובה לבית המשפט צורפה החלטתה של זאדה, עמוסת שגיאות כולל בשמם של בני הזוג. לפי ההחלטה, בת הזוג צריכה לעזוב את ישראל תוך 14 יום. למה?  כי לדעתה של זאדה, גם לפי הנוהל הישן, בני הזוג לא עשו מספיק כדי להתיר את נישואיה של בת הזוג. מה עוד הם יכולים לעשות? גם זאדה לא יודעת.

אף אחד לא יודע, כי אין שום דבר נוסף שבני הזוג יכולים לעשות, מלבד להמתין לקבלת פסק הדין בפיליפינים.

משרד הפנים מנצל את המצב כדי למרר את חייהם.

מבול עררים

הנוהל החדש, פוגע באופן קשה במשפחות בינלאומיות רבות, בהן נבצר מאחד מבני הזוג להתגרש מסיבות שונות מבני זוג קודמים.

בישראל קיימים מסורבי גירושין רבים, אשר בתי הדין הרבניים היהודים ובתי הדין המוסלמים, לא נותנים להם פתרון הלכתי. במדינות מסויימות בחו”ל, המצב דומה. בפיליפינים אין גירושין בגלל שליטה נוצרית קתולית.

מספר עתירות מוגשות בימים אלה לבתי הדין בישראל בנושא הנוהל החדש, וסביר להניח שחלקן יגיעו לבית המשפט המחוזי ואולי לבית המשפט העליון.

אין אחידות במדיניות משרד הפנים. זוגות אשר משרד הפנים דוחה את בקשות הארכת האשרה שלהם, נאלצים לפנות למערכת בתי המשפט.

למה? כובע

בדיקה של רצף מקרים רב של זוגות עם נסיבות שונות ודומות, מעלה כי מדובר במדיניות של משרד הפנים להתיש את הפונים בכל דרך כולל הפרת החוק.

ישראל | פס”ד | 10 שנים התעלל משרד הפנים בנכה צה”ל פגוע ראש ואשתו הזרה