הערת העורכים: הקשבה וקריאת הריאיון לצופים התאילנדים, מלמדת גם על הניווט הדיפלומטי בהסברה בשעת מלחמה. הצורך לענות באופן ישיר מהראש והלב, תוך כדי עקיפה של סוגיות שלא כדאי להיכנס אליהן. אמנות שקצת נשכחת בתקופתנו בה פעמים רבות מובע שיח מוקצן על מנת ליצור “כותרת”.

הסבר לתאילנדים מה קורה בישראל

בריאיון וידאו לערוץ התקשורת התאילנדי מטיצ’ון, הסבירה שגרירת ישראל אורנה שגיב, על המצב בישראל. ארגון הטרור חמאס, מטרותיו להשמיד את ישראל, וקשריו לאיראן. כן התייחסה למצב בישראל, שלב הלחימה כרגע, ופינוי חלק מהתאילנדים העובדים בישראל חזרה לביתם בתאילנד.

הריאיון ארך למעלה משעה, וניתן כחלק ממאמצי ההסברה של משרד החוץ בעולם בנוגע למלחמה בחמאס. לינק לריאיון המלא. 

התייחסות לשינוי בעמדת תאילנד

אורנה שגיב נשאלה מה התייחסותה לשינוי בעמדת תאילנד.

המראיין פירט כי בתגובה ראשונה סמוך לפרוץ הקרבות, ראש ממשלת תאילנד סרטה תאיוויסין, הביע עמדת תמיכה בישראל וגינוי לחמאס.

בהמשך, נמסרה הודעה פושרת יותר מצד משרד החוץ התאילנדי. לפי ההודעה המעודכנת: תאילנד שומרת על ניטרליות ביחס לסכסוך.

המראיין ציין כי מתקיים ויכוח בציבור התאילנד בנושא העמדה הראויה של תאילנד ביחס לעימות עם חמאס.

כבר בתגובות להודעת ראש ממשלת תאילנד התומכת בישראל, תהו חלק מהמגיבים התאילנדים האם נכון להביע עמדה לאחד הצדדים, כאשר תאילנד מתכוננת לנהל משא ומתן דיפלומטי על החזרת אזרחים תאילנדים חטופים בידי חמאס.

הודעות לא מאומתות על חטיפת פועלים זרים תאילנדים ופיליפינים בידי חמאס

תמיכה תאילנדית רחבה

שגרירת ישראל אורנה שגיב ענתה כי לשכתה מקבלת מבול הודעות תמיכה מידידי ישראל בתאילנד, חברי פרלמנט וחברים בסקטורים עסקיים ואחרים בתאילנד.

שגיב ציינה כי התמיכה הרחבה שהיא מקבלת בתאילנד, מראה לישראל שאנחנו לא לבד

כן ציינה שלפעמים יש מקרים בהם יש מקום לנקוט עמדה כנגד פשעי מלחמה.

קַאוֹסוֹט ข่าวสด

קאוסוט – הן חדשות טריות. עיתון תאילנדי יומי בתפוצה ארצית. העיתון הצעיר ביותר בקבוצת המדיה “מטיצ’ון” הכוללת את העיתון מטיצ’ון ואת העיתון פרצ’צאט (עם -הארץ). תפוצתו כמיליון עותקים. בצד נושאים מקומיים פופולריים, העיתון מתמקד גם בנושאים פוליטים וחברתיים בדומה לעיתון “מטיצ’ון” בקבוצה. קאוסוט הוא העיתון השלישי בגודלו בתאילנד. בשנת 2010 הכפל מספר הצופים בגרסת האונליין של העיתון.

גרסת האנגלית של העיתון הושקה ב2013, כולל גרסת האונליין.

קבוצת מטיצ’ון มติชน

מטיצ’ון הוא שם כלל הקבוצה, ושמו של אחד העיתונים היומיים בקבוצה. עיתון יומי מרכזי בתאילנד. הוקם על ידי קבוצת כותבים פרוגרסיבים ב1978. חלקים ממנו הושקו ב1980. מתייג עצמו כעיתון איכותי לא בסגנון טבלואידים מקומיים. אחד המשפיעים פוליטית בתאילנד יחד עם העיתון תאי-רט (“הארץ תאילנד”).

לעיתון מערכת נפרדת למהדורת האונליין כולל מהדורת אונליין באנגלית, זאת  בנוסף למהדורה בתאילנדית. “מערכת אחות” מפיקה את מגזין סוף השבוע มติชนสุดสัปดาห์ מטיצ’ון סאפדה (סופ”ש).

מה בנוגד לתאילנדים-מוסלמים ותאילנדים הרואים בישראל את הצד המדכא בסכסוך ?

המראיין שאל מה התייחסותה של שגיב לכך שבחברה התאילנדית יש מיעוט מוסלמי-תאילנדי גדול. בנוסף יש הרואים בישראל את הצד המדכא בסבסוך.

שגיב ציינה כי ישראל אינה רואה בפלסטינים אויב. רבים מהפלסטינים ברצועת עזה, הם קורבן של שלטון החמאס ומשמשים בידי ארגון הטרור כמגן אנושי.

הפלסטינים הם שכנינו. אנו רוצים בשלום איתם. פועלים מעזה נכנסים לישראל לעבודה. אנחנו הישראלים לא שונאים אותם ורוצים לחיות בשלום עם שכנינו הפלסטינים.

שגיב ציינה כי איננה מבינה תמיכה בחמאס, ארגון טרור המבצע מעשים נפשעים כלפי ישראלים וכלפי בני העם הפלסטיני. בשנתיים האחרונות נעשו מאמצים לסייע לתושבי רצועת עזה בשיתוף עם גורמים בינלאומים. בזמן הזה, חמאס השתמש בתקציבים ונערך להמשך והרחבת לחימה עם ישראל באגירת אמצעי לחימה ואימונים.

יש בי סימפטיה לפלסטינאים כולל אלה הנפגעים משלטון חמאס, אולם הגיע הזמן שהפלסטינים יבחרו מנהיגות שמכירה בישראל ורוצה לחיות בשלום יחד. עד עתה ישראל עשתה מאמצים למען תושבי רצועת עזה, ובתמורה חמאס תכנן ופתח במתקפת טרור רצחנית.

המדיניות של חמאס גורמת לפגיעה קשה בישראל. ישראל נאלצת להגיב בחומרה. תגובה הפוגעת גם בפלסטינאים המתגוררים בעזה.

האם ישראל תסייע לממשל התאילנדי לפנות מישראל תאילנדים שירצו בכך

שגיב ציינה כי ממשלת ישראל תסייע לרשויות התאילנדיות לפנות לתאילנד אזרחים תאילנדים שירצו בכך. כן ציינה כי שגרירות תאילנד בישראל מחזיקה ברשימות של פועלים תאילנדים המעוניינים להתפנות.

כרגע חלק מהכבישים באזור עוטף עזה סגורים עד לטיהור האזור ממחבלים. עם פתיחת הכבישים, יתאפשר מעבר לכל האזורים בעוטף עזה.

שגרירות ישראל בתאילנד בקשר רציף עם גורמים בתאילנד וכן בישראל על מנת לאפשר ולהסדיר את הפינוי ככל שיידרש.

האם החלטת הפינוי מישראל נכונה?

שגיב ענתה כי בישראל כ30,000 עובדים מתאילנד. ההחלטה להתפנות היא אישית, ותלויה בתחושה של כל אחד מהתאילנדים השוהים בישראל ובמשפחתו. ממשלת תאילנד הייתה נדיבה לסייע לאזרחים מטעמה, וכל אחד מהאזרחים התאילנדים השוהים בישראל יחליט באופן אישי מה מתאים לו/ה.

האם ממשלת תאילנד צריכה להשאיר לישראל את הטיפול בחטופים התאילנדים?

שגיב: ממשלת תאילנד מנוסה וחכמה, ותחליט בצורה מיטבית לגבי הטיפול באזרחיה החטופים. כרגע יודעים על 11 חטופים, אולם המספר לא סופי.

מה שאוכל להגיד בשם ישראל, שנדאג לחטופים לפצועים ולהרוגים התאילנדים, כפי שאנחנו דואגים לנפגעים הישראלים.

הסיטואציה מורכבת. ישראל מעולם לא הייתה בסיטואציה כזו. יש אנשים במנהרות מתחת לעזה. זה מצב שהטיפול בו יארך. ולא יפתר “מחר בבוקר”.

במשך שנים ארגון הטרור חמאס בנה מנהרות תקיפה מתחת לאדמה שחצו את הגבול אל ישובים בישראל. בנוסף, מתחת לעזה נחפרה עיר תחתית של מנהרות.

המידע לגבי החטופים והנעדרים עדיין לא ברור. משפחות ישראליות זיהו את יקירהן בעזה מתצלומים וקטעי וידאו שפירסם חמאס. חלקם בדקו את מיקום הטלפון וגילו שהוא בעזה. רבים עדיין נעדרים כולל אזרחים וחיילים. אנחנו מעריכים כי בידי חמאס כמאה בני ערובה, בתוכם כ11 אזרחים תאילנדים.

רצח הספורטאים הישראלים באולימפידת מינכן

המנחה מחזיר את שגרירת ישראל לרצח הספורטאים הישראלים באולימפידת מינכן ב1972. הוא מזכיר את הרדיפה אחרי מתכנני ומבצעי הפיגוע בכל רחבי העולם, כולל טעות בזיהוי שהיבאה לחיסול מי שדמה לאחד המחבלים. שאלתו האם יפתח מצוד דומה ברחבי העולם אחרי מנהיגי חמאס האחראים למתקפה  כמו לפני כ50 שנה, או שישראל תתמקד בפעילות בתוך שטחה ולא תתפרש למדינות מחוץ לגבולה לאור לקחי האירוע ההוא במינכן 

שגיב: האירוע בן יומיים ממש בתחילתו. קשה לומר כרגע מה יהיה כיוון ודרך התגובה.

נראה כי מדובר בלחימה ארוכה. בגבול הצפון הייתה היתקלות עם כוחות חיזבאללה, והנשיא בידן שלח מסר ברור לצדדים נוספים לא להתערב.

ישראל אינה מסתכלת רק על המבצע המיידי. מחבלים המבצעים פעולות נגד ישראל, יודעים שיהרגו. ישראל תרדוף אותם ותגיע אליהם, אם לא היום אז בפעם אחרת. ישראל מכוונת גם למקבלי ההחלטות שהגו, תכננו ושלחו את המפגעים לישראל. גם הם צריכים לחשוש לחייהם.

אני דיפלומטית לא אשת צבא, נמצאת כאן בתאילנד ואינני יודעת מה התוכניות לתגובה. עם זאת ניסיון העבר מלמד כי זרועה הארוכה של ישראל תגיע למרצחים ולשולחיהם.

לאור הידוק האבטחה על השגרירות, האם את וצוותך מרגישים בטוחים בתאילנד?

המראיין ציין כי בדרכו לשגרירות עודכן כי האבטחה הישראלית בשגרירות הודקה, וכן כי משטרת בנגקוק עיבתה את האבטחה סביב שגרירות ישראל בעיר, לאור המלחמה עם חמאס. שאלתו האם השגרירה חשה בטוחה בתאילנד יחד עם צוות השגרירות בממלכה.

שגיב: רוב השכנים שלנו שמחים מאוד שאנו לידם, ומרגישים בטוחים בלי האבטחה ההדוקה. הזדמנות מצויינת להודות לכוחות הביטחון והמשטרה התאילנדים המשתפים פעולה באופן פתוח והדוק עם שגרירות ישראל בבנגקוק.

הצוות ואני חשים בטוחים כאן בתאילנד. איננו לוקחים זאת כמובן מאליו ומודים על כך למשטרת תאילנד.

מקווה שלא יהיה צורך, אך עדיף להיות זהיר מראש מאשר להצטער בדיעבד.

הערת הכותב:

ב2012 ניסתה חוליה איראנית להתנקש  בעסקים ישראלים וברכבו של שגריר ישראל דאז בתאילנד. הניסיון סוכל על ידי כוחות הביטחון התאילנדים והישראלים. החוליה תכננה להיצמד לרכבו של השגריר על אופנועים, ולהצמיד לרכב השרד הממוגן מטען חבלה. החוליה נמלטה מהמשטרה התאילנדית, אחד מחברי החוליה זרק את אחד המטענים על השוטרים התאילנדים. המטען נתקע בעמוד ברחוב, נפל חזרה והתפוצץ. רגליו של התוקף נקטעו בפיצוץ.

Thailand: Iranians planned terror attack on Israeli diplomats

Thailand’s police chief said three Iranians arrested after accidentally setting off explosives in Bangkok were plotting to attack Israeli diplomats, bolstering claims by Israel that the group was part of an Iranian-backed network of terror.

ב1972 השתלטה חולית מחבלים מארגון ספטמבר השחור על שגרירות ישראל בבנגקוק במקומה הקודם  בבית פרטי באזור צ’יטלום. הנוכחים בשגרירות נלקחו כבני ערובה בידי המחבלים. לאחר מסע ומתן עם כוחות הביטחון התאילנדים, שוכנעו המחבלים להניח את נשקם, והורשו לעזוב את תאילנד.

משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (1972) – ויקיפדיה

משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק היה פיגוע מיקוח שבוצע בבניין שגרירות ישראל בבנגקוק ב- 28 בדצמבר 1972, אשר במהלכו חטפו ארבעה חברי ארגון ספטמבר השחור שישה דיפלומטיים ישראלים, בהם פנחס לביא ושגריר ישראל ב קמבודיה שמעון אבימור, והחזיקו כ בני ערובה.

בני ובתי יצאו לאזור הלחימה

שגיב: מה שקרה בסוף השבוע הוא אירוע מאוד לא רגיל. אנו מדינה קטנה. כל אחד מכיר מישהו/י שנהרג/ה או נחטף. חבר/ה או חבר של חבר… לכן זה קשה מאוד.

ברמה האישית, בתי הצעירה התגייסה ממש עכשיו לצה”ל. היא צעירה מאוד. סיימה את לימודיה בתאילנד, ובמקום להמשיך לקולג’, חזרה לישראל והתגייסה. עתה היא נמצאת בדרום, לא רחוק מאזור הקרבות. בני האמצעי הוא סטודנט, היה כאן בביקור בתאילנד כשהחלה הלחימה, ונקרא לחזור לישראל להתגייס למילואים. הוא משרת ביחידת תותחנים, וישוב הלילה לישראל כדי להצטרף לכוחות הלוחמים.

כולנו דואגים מאוד ליקירינו, וגם לאלה שכלל איננו מכירים. כבר יומיים אני לא ישנה. חושבת כל הזמן על אימהות עם ילדים קטנים שברגע זה אין להן אוכל, אין להן חיתולים, והן אי שם במנהרה מתחת לעזה. חושבת על האנשים המבוגרים. קשישים בגילם של הורי. חלקם בכיסא גלגלים, ועכשיו הם נמצאים אי שם בעזה. חושבת עליהם וליבי נשבר.

אני דיפלומטית 30 שנה ומתקשה להסביר. הייתה לנו שיחה מאוד רציונלית בריאיון, אבל אחרי הכל מדובר באנשים. בקשישים, בילדים, בנשים, בסבים וסבתות, שהיו בביתם. במקום המוגן שלהם. מישהו נכנס וירה בתוך הבית שלהם. אם לא יצאו – שרפו את הבית כשהם בפנים. כשיצאו, נטבחו בידי המחבלים. זה קשה באופן אישי, ולא קל לנו כאומה. אני מקווה שאף אחד בעולם לא יחווה דבר כזה.

ליבי גם עם הפועלים התאילנדים, שהם חלק ממשפחת החוואים והחקלאים בישראל. ליבי גם עם המשפחות שלהם כאן בתאילנד מעבר לים. משפחות שלא בדיוק מבינות מה קורה בישראל, ודואגות מאוד ולא יודעות מה גורל היקרים להם. כל זה בגלל שארגון טרור תפס שליטה. אני לא מבינה מה החמאס רוצה להשיג. אבל ישראל היא ארץ חזקה. אנחנו נשרוד, ובסוף ננצח. אבל הימים האלה מאוד קשים לכולנו.

מצטערת שזה היה ארוך, אבל הרגשתי צורך וחובה להגיד זאת.

תודה על הזמן שהקדשת. אני בטוח שתאילנדים רבים חשים עצב גדול על מה שקורה. מקווים שבמוקדם או מאוחר יושג שלום. מאחל רק טוב לאנשים בישראל ולאנשים באזורים הפלסטינים.

תגובות לריאיון

חלק מעשרות התגובות בעמוד הריאיון. תורגמו בהתייחס לרוח הדברים, באופן כללי/חופשי.

ดุจดาว ดุจเดือน להתחיל להקשיב מהסוף. צריכים לעזור זה לזה ולהתפלל לשלומם של כולם, כולל מי שאינו תאילנדי. כולם חפים מפשע. לא צריך להתמקד במה ששגוי. הדרך הטובה ביותר היא עזרה הדדית. לשמור על בטחונם של הכל, והשלום יחזור.

สุทธิศักดิ์ มหาพรจำเริญ (ศักดิ์.) מאחל לשגרירה הגנה וביטחון משמים. דואגת לילדים שנלחמים בחזית.

พีรวิชญ์ มงคลทรัพย์ עצוב על התאילנדים שלא יודעים מי נגד מי ומה קורה איתם.

Yaso Datepalm העם התאילנדי לא יכול לקבל את מעשי קבוצת הטרוריסטים של חמאס שתוקפים והורגים עובדים תאילנדים ולוקחים אותם כבני ערובה. התאילנדים שם הם עובדים ולא צד לסכסוך.