א’, מתגורר בצפון תאילנד. גרוש עם ילדים.

הייתה לו תביעה כספית בנושא תקבולים ממכירת נכס נדל”ן. התביעה התנהלה בישראל בייצוג עו”ד מטעמו.

איומים

באחד הימים א’ קיבל שיחת טלפון לנייד שלו בתאילנד, מאדם לא מוכר לו – שדיבר עברית במבטא ערבי.

המתקשר הציג עצמו בשם משפחה של אחת ממשפחות הפשע הערביות הידועות בגליל.

האיש דרש מא’ לבטל את התביעה המתנהלת בבית משפט, ולא – יבולע לו ולבני משפחתו.

איך מאיימים

בדרך כלל שיחת האיום מגיעה בוואטסאפ ממספר לא מזוהה. קשה להקליט שיחה בוואטסאפ, ולכן עבריינים משתמשים באפליקציה לאיומים. 

ניתן כמובן להעביר את השיחה לרמקול, ולהקליט דרך מכשיר טלפון נוסף. אפשרות נוספת היא להתקין אפליקציה המקליטה את הרמקול/מיקרופן הפנימי של הטלפון – כל מה שמושמע במכשיר. התקנה כזו דורשת מיומנות גבוהה מהממוצע.

השיחה יכולה להגיע לקרוב משפחה של המאויים, או ישירות למאויים.

האדם בשיחה לא יזדהה בדרך כלל בשם.

האיום יושמע בנוסח, שיהיה קשה מבחינת ראייתית לייחס לעבירת איום לפי החוק. לדוגמא: “תגיד לו שיתקשר, חבל על הטירחה שנצטרך לסוע לאמא/אבא שלו” וכדומ

בהדרגה האיומים יחריפו יותר ויותר. חלקם ילוו בביקור אצל קרובים או בני משפחה.

מי איים? עבריינים כבדים או מתחזים

הנתבע בישראל הכחיש כל קשר לשיחת האיומים שא’ קיבל.

מי לדעתך התקשר?

א’: “לא יודע. יכול להיות שמי שתבעתי, פנה למשפחת פשע. יכול להיות שזה סתם איזה מנוול אחר, שמי שתבעתי שכר כדי לאיים עלי.

מספיק מבטא ערבי ושם ידוע מהחדשות, כדי שיתעורר חשש שאולי זה איום שצריך להתייחס אליו ברצינות. ניצול פשוט של ה”פרסומת” שיש למשפחות פשע ערביות. בתקופה האחרונה. מחסלים כל הזמן אנשים, והמשטרה לא עושה להם כמעט שום דבר. אז מתקשרים ומזדהים בשם משפחה מוכר, ומאיימים ב”שיטת מצליח”.

למה לא פנית למשטרה?

א’: “יכולתי להגיש תלונה למשטרה אונליין. יכולתי גם לטוס לבנגקוק ולהגיש תלונה בפגישה עם נספח משטרת ישראל בשגרירות ישראל בבנגקוק.

…ומה הוא היה עושה? כלום.

בדרך כלל סוגרים את התלונה מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור. במקרה הרע, אם יש להם איזו חקירה, ינסו להפוך אותי לעד. כלי לצורך השגים בחקירה שלהם. בלי לתת לי הגנה מספקת מהאיומים והסכנות שבמתן עדות כזו”.

אז מה עשית?

א’: עוה”ד המליץ לי להמשיך בתביעה, אבל לא רציתי לקחת סיכון.

מכרים הציעו לי לפנות לגורמים עבריינים כדי להציג את העמדה שלי ולאיים בחזרה.

בסוף החלטתי לא להתעסק בזה כרגע. לא רוצה ללכלך את עצמי במגע עם העולם התחתון.

תלונות חוזרות

ישראלים המתגוררים בתאילנד, התלוננו בשנים האחרונות על פגישות איום ואיומים טלפוניים מצד עבריינים ישראלים בתאילנד, במהלך סכסוכים עסקיים.

באחג המקרים, ישראלי שנראה נורמטיבי, הגיע לתאילנד עם משפחתו, ופתח עסק משותף עם ישראלי אחר המתגורר שנים רבות בתאילנד. בהמשך השניים הסתכסכו משפטית, והחליטו לפרק את השותפות. אז התברר כי בעל המשפחה, הוא בעצם חייל של משפחת פשע עבריינית מישראל. הוא “הוגלה” לתאילנד לתקופת זמן קצובה. הסכסוך הפך אלים משולב באיומים שהגיעו מתאילנד ומישראל.

השתלטות פשיעה ערבית-ישראלית מאורגנת

ערבים ישראלים מהווים כ21% מאוכלוסית ישראל. מתחילת המאה ה21 יש עליה קבוע ברמת הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית בישראל. הברחות סמים, הלבנת הון, גביית דמי חסות, פשיעה חקלאית כולל פגיעה ביבולים וציוד חקלאי, סחר באמצעי לחימה, מעשי רצח תכופים כולל על רקע כבוד המשפחה ומריבות. לאחרונה הוצף הנושא בחדשות עם גל הירי והרציחות היומומי באזורי התיישבות ערבים וזליגה לאזורים נוספים בארץ.

שיעור ערבים מבוגרים המורשעים בעבירות פליליות בישראל בשנת 2017 היה 7.1 מורשעים לכל 1,000 תושבים. יותר מפי 2 מאחוז המבוגרים היהודים שהגיע ל3.2 מורשעים לכל 1000 תושבים.

ב2018 93% מעבירות הירי, 64% ממקרי הרצח, ו61% מעבירות ההצתה, בוצעו על ידי ערבים.

מי אחראי?

כתבות רבות מייחסות את המצב להזנחה מתמשכת של שנים בחינוך, אכיפה, ותשתיות בחברה הערבית.

בנוסף, רשויות וקהילות מתנגדות לשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ורשויות האכיפה. בין הסיבות להתנגדות: חוסר אמון, סיבות לאומניות, ועוד.

וועדת המנכ”לים להתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית ציינה, חוסר בתשתיות כולל תחנות משטרה וכיבוי אש ושירותים חברתיים. עוני, אבטלה וחוסר מעש של צעירים. העדר משילות ואכיפה חלקית של חוקי עזר עירוניים, יוצרים נורמות של חוסר ציות לחוק.

חוסר אמון במשטרה וברשויות האכיפה נוצר בשל חוסר באכיפה ובשל מקרים של אכיפת יתר כנגד ערבים. כך נוצר מעגל בו חוסר שיתוף פעולה מקשה על אכיפה. הירידה באכיפה, יוצרת חוסר אמון שמוריד את יכולת האכיפה. בהמשך, אזרחים נורמטיבים נאלצים לקחת את החוק לידיים, ואוגרים נשק לא חוקי להגן על עצמם.

ארגוני הפשיעה הערבם-ישראלים מתחזקים על רקע עסקאות מזומן רבות בחברה הערבית, ויצירת מנגנון בנגקאות חלופי לסליקה שלהם. בשנות האלפיים, בוצעה פעילות אכיפה מוגברת נגד ארגוני פשיעה יהודים. החלשות ארגוני הפשיעה היהודים, העבירה חלק מהפעילות לארגוני הפשיעה הערבים.

גם השינויים החברתיים בחברה הערבית יוצרים מצע נוח להתפתחות פשיעה. מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. החלשות הכוח של זקני העדה, מול השתלבות שעדיין לא הסתיימה עם החברה היהודית.

הפשיעה הערבית המאורגנת התפשטה בישראל גם לתפירת מכרזים לתשתיות, וכן מערכת בנקאות מקבילה וחלופית. מי שלא מחזיק חשבון בבנק, לא יקבל הלוואות ולא משכנתא. כך מתפתח שוק אפור של הלוואות, ומקרי רצח על רקע אי תשלום חובות.

“איום אסטרטגי”: כך השתלטו משפחות ערביות על הפשיעה בישראל

ברקע ניסיון החיסול של מנכ”ל עיריית קלנסווה, טען הקרימינולוג ד”ר וליד חדאד בריאיון לאולפן ynet כי המשטרה אפשרה למשפחות פשע ערביות לתפוס מקום: “זה לא היה בתום לב, רצו שהחברה הערבית תהפוך לחצר אחורית”.

ארגוני פשיעה ערבים ישראלים

בין ארגוני הפשיעה הערבים-ישראלים הגדולים:

משפחת חרירי – פועלת בצפון ישראל.עיסוק מרכזי בסחר בסמים ואמצעי לחימה, הלבנת הון, הלוואות שוק אפור, גביית דמי חסות.

ארגון אבו לטיף (בראשו עומד דרוזי) – פועל חיפה והצפון. מרכז: ראמה.עיסוק מרכזי בהברחות סמים ממדינות ערביות שכנות, הלבנת הון, מכרזים תפורים, וחדירה למוסדות שלטון.

ארגון הפשיעה עראר – פועל בג’לג’וליה והשרון.עיסוק מרכזי בסחר בנשק ובסמים, והונאות בעיקר בתחום הרכב.

ארגון משפחת כראג’ה – פועל בבאקה אל-גרבייה, ג’ת, חריש ,ומחוז חוף. קשרים עם ארגוני פשיעה בנתניה ובשרון. עיסוק מרכזי בהלבנת הון, סחר בסמים ואמצעי לחימה, סחיטה באיומים, השתלטות על קרקעות.

ארגון משפחת ג’ארושי – פועל ברמלה. משתף פעולה עם ארגוני פשיעה יהודים. עיסוק עיקרי כיום – בעיקר סמים. בעבר גם סחיטה באיומים.

כנופיית אבו אל-קיעאן – פועל בדרום ישראל. עיסוק עיקרי בסחר בסמים ואמצעי לחימה, שוק תחנות דלק ופריצה לעסקים.

כנופיית אל-ערייש – פועל באום אל פאחם. הלוואות בשוק האפור וגבייה אלימה של חובות.

הנתונים בכתבה על פשיעה ערבית ישראלית מגיעים מוויקיפדיה ופרסומי מחקרים וכתבות ברשת.

פשיעה ישראלית מאורגנת בתאילנד

בתאילנד פורסמו מספר רב של מקרים בהם עבריינים מישראל החלו לפעול בתאילנד, באותן שיטות בהן פעלו בישראל.

סחיטת פרוטקשן באיומים, מעשי מרמה. לדוגמא עבריין ישראלי שהציע להשיג “תושבות” לישראלים תמורת תשלום גבוה. בסופו של דבר, קיבלו הלקוחות המרומים תעודה זמנית הניתנת בדרך כלל לעובדים בורמזים המגיעים לתאילנד. התשלום לא הוחזר עד היום.

באי סמוי בוצע חיסול ישראלי, בין עבריינים מנתניה:

קוסמוי אקספרס

“גאנג מאפיה צ’או איס-ר-אן” – “כנופיית המאפיה הישראלית”, כך מכנה אותם התקשורת התאילנדית. אם יורשעו, הם עלולים לקבל עונש מוות. אייל בוקל (26) ודולב זוארץ (24) החשודים ברצח של מאור מלול באי קוסמוי בחודש שעבר, יושבים בתא צפוף, עם עוד 60 אסירים, עם צינור מים במקום מקלחת, ג’וקים וחולדות.

עמיר מולנר פעיל בתאילנד בעסקאות שונות וכך גם עבריינים נוספים מישראל המרחיבים פעילות בתאילנד.

יגאל מכלוף, אסיר בגין סחר בסמים שהועבר לאחרונה להמשך ריצוי מאסרו בישראל, הואשם על ידי המשטרה בעבודה עם משפחת אברג’יל. הוא הכחיש, וסירב לעסקה עם כוחות הביטחון.

גם משפחת זגורי, מוזכרת בנושא עברינות ישראלית מאורגנת בתאילנד:

איך הפכה קוסמוי לאי הכי מפחיד בתאילנד?

אל תתנו למים הכחולים, החול המוזהב ועצי הקוקוס להטעות אתכם, משהו לא טוב קורה באי האהוב על הישראלים – קוסמוי. מרגע שהעבריינים בארץ גילו אותו, הם הקימו בו רשת מתוחכמת של פרוטקשן והלבנת הון. קצין משטרה מיוחד בסיוע של המשטרה המקומית, עושים כעת הכל כדי להחזיר את השקט לרחובות

פשיעה ערבית-ישראלית מאורגנת, מוזכרת פחות בתקשורת הישראלית. אולם, ישראלים בתאילנד העידו על מספר מפגשים עם עבריינים ערבים-ישראלים יחד עם ערבים ממדינות אחרות.

אחת מנקודות ההשקה הייתה תשלומים לא חוקיים לשחרור אסירים ישראלים. התיאום מול גורמים תאילנדים, בוצע לכאורה על ידי שוטר תאילנדי בעל מועדונים באזור רחוב הקאוסאן, ושותפו הערבי.

אותו שוטר היה בקשר קרוב עם בעליה של סוכנות טיולים ישראלית מובילה בתאילנד.

תתחילו לפחד: רוצח התיירים השתחרר! על רוצחים סדרתיים בתאילנד ובישראל