הממשל באי סמוי (קוסמוי) מדווח באופן קבוע על חוסר מתמשך במים מתוקים.

מאגרי מי גשמים באזור קוסמוי קטנו בצורה המסכנת את אספקת המים הסדירה באי. מדידות תקופתיות מעלות כי כמות המים הכוללת במאגר לא תספיק ליותר מ30 יום.

הסיבה לחוסר החריף במים היא ירידה בכמות הגשמים, ועליה בצריכת המים עקב כמות התיירים ההולכת וגדלה בהתמדה.

הפסקות מים באי קופנגן השכן, הן אחד מפתרונות הביניים למצב של חוסר במים.

סגן מושל האי הסמוי, סוטן סאמטונג, האיץ בתושבים לצמצם בצריכת המים. הוא ציין כי הממשל מביא מים מאזורים אחרים בממלכה, ומספק פתרונות זמניים לחודש חודשיים נוספים. כל זאת בהמתנה לגשמים שימלאו את מאגרי המים המנוצלים.

תאילנד מזהירה: בשל מחסור במים, קוסמוי עלול להפוך ל”אזור אסון” | כלכליסט

תשתיות המים המתוקים באי מתקשות לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה בשל צמיחת התיירות. על כך נוסף החשש מכמות גשם מועטה, שלא תמלא את המאגרים. עובד במכון עיסוי: “מעולם לא חווינו מחסור כה חמור”

בעיה עם זקן

הבעיה לא חדשה. העונה היבשה בתאילנד, במיוחד בסופה בין מרץ למאי, מציפה שוב ושוב את חוסר המים הכרוני בקוסמוי.

סופת אל ניניו, עם פחות משקעים (גשמים) היא דוגמא, לאירוע שעלול להחמיר את חוסר המים במהלך 2023.

תושבים בקוסמוי דיווח על בעיות בזרימת המים בברזים, שאילצו אותם לקנות מים בסכומים שהחלו ב250-300 באהט לרכישת מים לשימוש יומיומי.

בקוסמוי כבר חזרה כמות התיירים לזו שטרם הקורונה, ואיתה בעיית המים וניהול המאגרים. קניית מים, עלולה להעלות את מחיר הביקור בסמוי. שם כבר שנים, גובים מתיירים מחירים גבוהים יותר עבור סחורה בהסבר שמביאים הכל על מעבורת מהיבשה הקרובה בסורטאני.

הבעיה עלולה לפגוע בעתיד הקרוב גם בחקלאות וביבולי הסוכר והאורז שמחירם יעלה בהתאם. נשמע רחוק, אבל משבר האורז כבר בעיצומו בעולם. עליות המחירים יגיעו גם למי “שבמקום אורז אוכלים לחם ועוגות”.

מחיר האורז, וראש ממשלת תאילנד שברחה מאישום על קניית אורז

סגן מושל סמוי ציין כי כיום, אוכלוסיית תושבי האי והתיירים צורכת כ30,000 מטר מעוכב של מים ליום. רוב הכמות מסופקת מאזורים מחוץ לאי. הממשל התאילנדי מתח צינור מים תת קרקעי. בחודש יולי סיפק הצינור כ 24,000 מטר מעוכב של מים ליום, מסורטאני על היבשה הקרובה לאי.

ניתן לומר שהתיירים מסייעים בצורה עקיפה לפתרון מואץ של הבעיה, בשל החשיבות הכלכלית של שמירת האי סמוי פתוח למבקרים, המביאים כסף זר לקהילה המקומית ולתאילנד.

כולנו זוכרים את השנים הרבות של פרסומות על ישראל המתייבשת. עד שהממשלה יישמה פתרון ישן, להתפיל מי ים, והבעיה נפתרה ברובה.

מים כסימפטום

גם בקופנגן סובלים מבעיה דומה של חוסר במים, ונעזרים במיכלי מים.

אלא שסיפור המים, הוא סימפטום לעומס של מבקרים בתאילנד, בדומה לאתרים נוספים בעולם. עומס שהודגם בתקופת הקורונה, תקופת הסגרים בהם החל הטבע להתאושש.

פעילי איכות הסביבה, מסבירים כי צריכת התיירים המדלדלת את מאגרי מי הגשמים על האי סמוי, היא רק סימפטום לעומס הכבד על הטבע, באזורי תיירות בכל העולם. האם מדובר בסכנה חמורה לסביבה, או בצורך שנדחה יותר מדי זמן, להתקין צינור לאספקת מים מהיבשה אל האי.