מה עשו הפיליפינים בטבח ג’יהדיסטי בסגנון חמאס – במַרַאוִוי Marawi בדרום המדינה
ארגונים אסלמסטיים ג’יהדיסטים נאמנים לדאעש ISIS (המדינה האיסלמית) פתחו ב23 במאי 2017 במתקפה מתואמת על העיר מרוואי באי מינדנאו בדרום הפיליפינים. העיר לחופי אגם לנאו, היא בירת המחוז המוסלמי לנאו דר סול שעל האי. הטרוריסטים המוסלמים וטבחו בתושבים הנוצרים, ורצחו חיילים ושוטרים. בהמשך הגיעו למקום כוחות פיליפינים אשר לחמו והשיבו את הסדר והשליטה במקום.
כל התצלומים בכתבה מהמתקפה במרוואי ב2017 באדיבות גולשים
הקרב במרוואי והרקע שקדם לו בסכסוך עם חלק מבני המיעוט האיסלמי בפיליפינים, מזכירים מאוד את השתלשלות הסכסוך הפלסטיני-ישראלי כולל הסכמים שנכרתו שם, והתפרצות דומה של טרור ג’יהדיסטי.
נקודה למחשבה על הסכסוך אצלנו בישראל.
מַרַאוִוי Marawi
ביום שלישי 23 מאי 2017 פרצו לוחמי דאע”ש מוסלמים-פיליפינים ממספר ארגונים, במתקפה מתואמת על המחנה הצבאי ראנאו ועמדות משטרה וצבא בעיר מראווי. בתוך יומיים השלטתו הג’יהדיסטים על רוב העיר. הטרוריסטים השתייכו לארגון “אבו סיאף” ומיליציית “מאוט”. הג’יהדיסטים חטפו, רצחו, והבעירו בניינים. חלף זמן עד להגעת תגבורת כוחות צבא פיליפינים. הלחימה נמשכה 5 חודשים.
הדיווחים לגבי האירועים בימים אלה סותרים, ומתבססים על עדויות תושבים, חיילים וגורמי ממשל פיליפינים וכן דיווחים מטעם ארגוני הטרור.
לפי דיווחי הממשל הפיליפיני, העימות החל לאחר מבצע משולב של הצבא הפיליפיני עם המשטרה בעקבות מידע מודיעיני כי מנהיג בארגון “אבו-סיאף” נמצא בעיר לפגישה עם ראשי מיליציית מאוט. לפי דיווח הממשל הפיליפיני, השליטה הושגה בעיר כבר ביום השני. תושבים וטרוריסטים דיווחו כי המצב בפועל היה שונה. יתכן ודיווח זה נועד לצרכי הסברה מצד הממשל, כדי להפגין שליטה ולהמעיט בהשפעתה של ההתקפה המתואמת של ארגוני הטרור.
כחצי שנה לאחר ההתקפה, באוקטובר 2017, הכריז שר ההגנה הפיליפיני על סיום הקרבות. בקרבות חוסלו מנהיגי המיליציה עומאר מאוט ואיסנילון הפילון. נשיא הפיליפינים דאז, רודריגז דוטרטה Rodrigo “Rody” Roa Duterte, הכריז על שחרור האזור מהשפעה איסלמית. בהמשך: בשבוע שעבר, 6 שנים לאחר מכן, התפוצץ מטען במהלך תפילה בכניסה וקטל ופצע מתפללים רבים.
לאחר התקפת חמאס על ישראל ב7.10.23, הכריז הנשיא בדימוס דוטרטה (שהיה בתפקיד בזמן קרב מרוואי) כי היה מרסק את חמאס, והופך את עזה לבית הקברות הגדול ביותר בעולם. אמירתו גונתה על ידי מנהיגים מוסלמים באזור מרוואי. דוטרטה ידוע בשפתו החריפה.
רודריגו דוטרטה
הקרב על מראווי הגיע אחרי שורת הסכמים לאוטונומיה מוסלמית באזור. חלק מארגוני המוסלמים לא קיבלו את ההסכם והמשיכו בלחימה.
רגע לפני תיאור הקרבות במרוואי, קצת על הפיליפינים, ועל טרור איסלמי במדינות השכנות למלזיה.
טרור איסלמי בדרום תאילנד והפיליפינים
האי מינדנאו בדרום הפיליפינים הוא האי השני בגודלו במדינה. במינדנאו פועלים בדלנים מוסלמים שחלקם נשבעו אמונים לדאע”ש – ארגון המדינה האיסלאמית. הבדלנים המוסלמים מבצעים פעולות טרור נגד אזרחים נוצרים, נגד זרים, ונגד הממשל הפיליפיני.
האיסלאם הגיע למזרח אסיה כנראה עם סוחרים בסביבות המאה ה14. אינדונזיה ומלזיה הן מדינות איסלמיות. בתוכן וסביבן פועלות גם קבוצות בדלנים מוסלמים קיצונים, שפעילותם מגיעה גם לאזורים אתנים מוסלמים בדרום הפיליפינים ודרום תאילנד – שכנותיה של מלזיה מצפון ומערב.
מדינות ערב מעורבות בסכסוך ובתיווך, לאורך היסטוריה ארוכה ועקובה מדם.
האי מינדנאו בדרום הפיליפינים, מאוכלס בנוצרים ובקבוצה אתנית מוסלמית הנקראת “מורו”. ארגוני בדלנים מוסלמים לוחמים בדרום הפיליפינים נגד השלטון המרכזי, בדרישה לאוטונומיה מוסלמית באזור, כבר משנות השישים של המאה ה20. ה”מורים” לחמו גם בשלטון האמריקאי והספרדי לפני עצמאותה של הפיליפינים ב1946.
Repúbliká ng̃ Pilipinas הרפובליקה הפיליפינית היא דמוקרטיה נשיאותית, עם אוטונומיה מוסלמית בדרום מערב המדינה. המדינה מורכבת מ7,641 איים במערב האוקינוס השקט, סמוך לתאילנד וסין. מתגוררים בה כ113 מיליון תושבים. רוב האוכלוסיה נוצרית קתולית. דת שהגיעה עם הספרדים ששלטו בפיליפינים מהמאה ה16 עד ה19, לאחר שכבשו אותה מידי השליטים הפיליפינים המקומיים. ממלכת “טונדו” שקמה במאה ה9, ואחריה ממלכת מנילה – בירת הפיליפינים בימינו. השם “פיליפינים” ניתן על ידי הספרדים על שם הנסיך פליפה שהפך מלך ספרד. הספרדים דיכאו את המרד הפיליפיני שפרץ נגדם, ושלטו במשך 333 שנים. בתקופה זו רצחו אנסו והמירו את דתם של תושבים רבים מהדת הפגאנית המקומית. הספרדים לחמו גם בקהילה המוסלמית-פיליפינית לה קראו “מורו” השם שניתן למוסלמים בספרד.
האיסלאם הגיע לפיליפינים במאה ה 13-14 מהאי בורניאו השכן. בורניאו הוא האי השלישי בגודלו בעולם הנמצא היום תחת שליטת מלזיה אינדונזיה ובורניי. האיסלאם הגיע למלזיה על ידי סוחרים מוסלמים, שהגיעו בהמשך ממלזיה גם לפיליפינים דרך האי בורניאו. הסוחרים המוסלמים התישבו בפיליפינים, התחתנו עם התושבים, והקימו קהילות מוסלמיות. אחרי הסוחרים הגיעו גם אנשי דת ומטיפים מוסלמים.
במאה ה19 כבשו האמריקאים את הפיליפינים. במלחמת העולם השנייה כבשו היפנים את הפיליפינים וביצעו רצח אונס ושיעבוד של התושבים. ב1945 חזרו האמריקאים בסיוע תושבים מקומיים. הפיליפינים סייעו ליהודים שברחו מהנאצים, קיבלו אותם, והצילו רבים ממוות.
הסכסוך בין מוסלמים לנוצרים בפיליפינים פרץ שוב ב1968 לאחר התחזקות קשרים של קהילת המורו הפיליפינית עם מדינות ערב, והגעת פיליפינים-נוצרים שעברו להתגורר באזור.
קהילות המורו בפיליפינים דיברו בניבים שונים, ולא היו מאוחדות (בפיליפינים ניבים רבים. הניב הרשמי הוא טגלוג, אולם המדינה מתנהלת גם באנגלית, בגלל הניבים הרבים). גם האמונה הדתית בקהילות המורו השתנתנה במשך השנים, ובחלקן הייתה מעורבת עם לא מוסלמים.
בחצי השני של המאה העשרים, התחזקו הקשרים של המורו עם מדינות ערב. לפיליפינים הגיעו מטיפים מוסלמים בעיקר מהמזרח התיכון שהתעניינו בקהילה המוסלמית המקומית. חברי קהילת המורו הוזמנו לכנסים פאן איסלמיים, החלו לקיים את מצוות החאג’ – עליה לרגל למכה ומדינה, וכן קיבלו השקעות ממדינות ערב. זהותם האיסלמית התחזקה.
השלטון המרכזי שיפר בהדרגה את התנאים בדרום, ותושבים החלו להגיע מאזורים אחרים בפיליפינים בהם התגוררו נוצרים. המוסלמים שמרו על רוב ב5 מתוך 23 האזורים בהם התגוררו באי מינדנאו, סולו ופלאוואן.
נוצרים נגד מוסלמים
מיליציות נוצריות ומוסלמיות החלו להילחם זו בזו. הצבא הפיליפיני התקשה להפריד ביניהן.
המוסלמים הקימו את החזית הלאומית לשחרור בני המורו MNLF. חבריה התאמנו מחוץ לפיליפינים, בסיוע מדינות ערב.
מקים הארגון היה קומוניסט שהחליט שהקומוניסטים לא מקדישים מספיק תשומת לב לבעית קהילת המורו. התנועה, שכללה בין 5,000 ל30,000 לוחמים, דרשה שחרור כל אדמות המורו והקמת מדינה איסלמית עצמאית על השטח. הלא מוסלמים יורשו להישאר אם יוותרו על אזרחותם הפיליפינית.
המקל והגזר
נשיא הפיליפינים דאז, פרדיננד מרקוס נקט בשיטת “המקל והגזר”. פיתוח וסיוע כלכלי לאזור משולב בהתקפות צבאיות ולוחמה פסיכולוגית נגד מנהיגי המורו הלוחמים הדורשים עצמאות.
מדינות ערב על הגדר
בוועידת שרי החוץ של המדינות המוסלמיות, הדעות היו חלוקות. ערב הסעודית ולוב לחצו לפעול ועזור למורו. אינדונזיה ומלזיה התנגדו מחשש שהמודעות האתנית תגיע אליהן ותיצור פילוג בתוכן.
אוטונומיה וטרור
נשיא הפיליפינים מרקוס חשש מאמברגו נפט ממדינות ערב ופתח במו”מ עם נציגי המורו בוועידת טריפולי. (מועמר קדאפי היה הפטרון העיקרי של המורו ונתן ללוחמיהם מימון, אימון ומקלט).
ועידת טריפולי בלוב ב1976, הביאה להסכם שהעניק אוטונומיה למורו. לפי החוקה הפיליפינית נערך משאל עם ב13 המחוזות המועמדים לאוטונומיה מוסלמית. הרוב הנוצרי דחה את ההצעה ב8 מהם. האזורים אוחדו וניתנה אוטונומיה בחלקם.
ב1977 התפצל הארגון לשחרור המורו MNLF , לארגון נוסף MILF חזית השחרור האיסלמית של המורו. קמו גם מיליציות נוצריות לאומיות, שהתנגדו לאוטונומיה.
נשיאת הפיליפינים קוראסון אקינו, שהחליפה את מרקוס, הגיעה לבסוף להסכם בו החבלים המוסלמים יקבלו אוטונומיה. מנהיג החזית הלאומית לשחרור המורו MNLF הפך למושל עם סמכויות ביצוע ולא חקיקה. חלק מאנשי MNLF הפכו לשוטרים אשר ביצעו אכיפה באוטונומיה.
אלא שרבים מחברי MNLF (החזית הלאומית) עברו לארגון MILF (חזית השחרור האיסלמית) ופיגועי הטרור האיסלמי נמשכו למרות ההסכם.
ב2014 חתמה ממשלת הפיליפינים על הסכם גם עם חזית השחרור האיסלאמית של המורו. ההסכם אושר בקונגרס הפיליפיני ב 2018.
ב2019 נערך משאל-עם שהקנה סמכויות אוטונומיות רחבות יותר לאזורים המוריים באי מינדנאו שהוגדרו כמחוז חדש.
הגי’הדיסטים
לא כל הגופים האיסלמים קיבלו את הסכם טריפולי. ארגונים ג’יהדיסטים ששאפו להקים מדינה איסלמית קיצונית, המשיכו להילחם בממשל. לדוגמא: אבו סיאף שנשבע אמונים לאבו בכר אל-בגדאדי יחד עם מיליציות נוספות השואפות להקים באי מינדנאו תחילה מדינה איסלמית קיצונית לפי חוקי השריעה.
הארגונים הג’יהדיסטים מתואמים ביניהם באמצעות ארגון גג הנקרא: הח’ליפות האסלאמית במינדנאו.
הקדמה להתקפה הגדולה
ב2016 מיליציית מאוט נסוגה מהמפקדה הראשית בעיר בוטיג במחוז לאנאו דל סור, לאחר פשיטה של צבא הפיליפינים, שהגיעה בעקבות פעולות טרור של המיליצייה בעיר כולל תקיפת בסיס גדוד חיל רגלים.
בסוף השנה כבשו 300 לוחמי מיליציה את האזור העירוני של בוטיג למספר ימים, ונסוגו לאחר הגעת כוחות צבא פיליפינים גדולים שהרגו רבים מהם.
כנקמה ביצעו כוחות המיליציה פיגוע התאבדות בדבאו-סיטי בירת האי מנדנאו.
ארגון אבו סיאף פעל במקביל בהתקפות באזורים שונים כולל באי בסליאן.
תיאום בין ארגוני טרור ג’יהאדיים
באפריל, חודש לפני הקרב במרוואי, תקפו 11 לוחמים מכח משולב של אבו סיאף, מיליציית מאוט ואנצר אל-ח’ילאפה, את כוחות הצבא הפיליפינים. המתקפה בוצעה באי בוהול באזור ארכיפלג ויסאיאס בפיליפינים. רחוק יחסית מהאזור בו יושבות המפקדות הראשיות של ארגוני הטרור באי מינדנאו.
באמצע הדרך
מעל 200,000 תושבים גרים בעיר מרוואי Marawi, בירת מחוז לאנאו דל-סול. סביב העיר כפרים וישובים.
מרוואי נמצאת במרכז האי מינדנאו. מיקום נוח לשיתוף פעולה בין ארגון אבו סיאף הפועל בצפון האי, למיליציית מאוט הפועלת בדרום האי.
טבח וקרבות עקובים מדם במַארַאוִוי Marawi
הממשל הפיליפיני דיווח כי הכל החל, ממבצע צבאי בעקבות מידע מודיעני על קבוצת לוחמי אבו סיאף בפיקודו של איסנילון הפילון, שהגיעה לעיר לפגישה עם נציגי מיליציית מאוט. הכוח הגיע במטרה ללכוד או לחסל את הטרוריסט המבוקש ביותר בפיליפינים באותה עת.
יתכן, וגירסה זו נועדה לצרכי הסברה, כדי להמעיט מגודלה וחשיבותה של ההתקפה המתואמת של ארגוני הג’יהאד.
איסנילון הפילון
היום הראשון | 23 מאי 2017
לוחמי דאעש כבשו את בית החולים עמאי פקפק והורו לעובדיו לצאת ממנו. על גג בית החולים הונף דגל המדינה האסלאמית.
בשכונת בסק מלוטלוט בעיר, התנהל קרב בכוח שהורכב מלוחמי אינסילון הפילון, שקראו לתגבורת של מיליציית מאוט.
500 לוחמי דאעש תקפו את חטיבה 103 של הצבא הפיליפיני, במחנה ראנאו בעיר.
(מספר החמושים מארגוני הג’יהאד שפלשו לעיר, משתנה בין דיווחים ממקורות שונים. כמות ההרס וההרוגים בעיר, והחודשים שנדרשו לסיים את הלחימה, מביאים להנחה שכוחות הטרור מנו הרבה יותר מ50 חמושים כפי שעלה בחלק מדיווחי השלטון המרכזי).
תושבים צילמו לוחמי דאעש חמושים בנשק קל בכל רחובות העיר. הג’יהדיסטים הקימו מחסומים ועמדות בידוק ברחובות.
הצבא הפיליפיני חסם את דרכי הגישה לעיר. חלק מקווי התקשורת והחשמל נותקו במהלך הלחימה.
בלילה נכבש הרחוב הראשי של העיר. הטרוריסטים הציתו בתים שעלו באש. בין הבניינים שהוצתו הייתה כנסיית סנט מרי, בית ספר נינוי איקנו ומכללת דנסלאן.
הטרוריסטים חטפו כומר קתולי ו12 חברי כנסיה כבני ערובה, כדי למנוע מהממשלה להתקיף אותם.
עשרות חמושים כבשו את בניין העירייה ואת בית הכלא בעיר. הם שחררו מהכלא מעל 100 אסירים.
לאחר מכן כבשו הטרוריסטים את תחנת המשטרה הראשית בעיר. הם הוציאו ממנה שלל כולל נשק וציוד לחימה. לאחר מכן שרפו את הקומה העליונה של התחנה , וערפו את ראשו של מפקד המשטרה המקומי.
היום השני | 24 מאי
הממשל הפיליפיני דיווח על תגבורת צבא פיליפינית שנחתה בשדה התעופה לגואינגנדיאן ובאמצעות ספינות משמר החופים. הממשל דיווח כי הצבא הצליח להשתלט על בית החולים ושחרר 120 אזרחים שנלקחו על ידי לוחמי דאעש כמגן אנושי.
הממשל דיווח כי הצבא חילץ גם 42 מורים ממצור של לוחמי דאעש, שרצו לחטוף אותם.
תמונות וסרטונים
סוכנות הידיעות של המדינה האסלאמית – אעמאק, פרסמה שלוחמיה כבשו את רוב העיר מאראווי. הסוכנות דיווחה כי לוחמיה הרגו 75 אנשי כוחות ביטחון פיליפינים. הסוכנות פרסמה תמונות של מחסומים דאעשים בעיר, ושל כלי רכב ותחמושת שנלקחו כשלל.
הממשלה טענה שעד סוף היום, כוחות הצבא כבשו את אוניברסיטת מינדנאו ואת בית העירייה.
טבח בתושבים
אלפי תושבים התפנו מהעיר ביומיים הראשונים ויצרו פקקי תנועה בכבישים המובילים לערים ליגאן וקגאיאן דה אורו.
לפחות 11 אזרחים נרצחו ברחובות. מספר הנרצחים שנמנו הלך ועלה. לוחמי דרעש תפסו גם שני חובשים שענו לשיחות חירום ו8 אזרחים שנעצרו במחסומים שהציבו חמושי דאעש.
חטופים מוצאים להורג
שני החובשים שנעצרו על ידי לוחמי דאעש בעת שענו לשיחות חירום, ו8 האזרחים שנעצרו במחסומים של דאעש בעיר, הוצאו להורג ביריות כשהם כפותים.
הממשל דיווח על חמישה חיילים הרוגים, שני שוטרים ומאבטח אחד שנהרגו. כן דווח על 31 חיילים פצועים.
היום השלישי | 25 מאי
דיווחים מהשטח העלו כי לוחמי דאעש סיימו לכבוש את כל העיר למעט רצועה במערב. במרכז העיר שרר שקט עם ירי צלפים.
תגבורות צבא נחתו אל חופי האי מינדנאו. הצבא הקים מחסומים בכניסות לעיר שאיפשרו יציאה רק לאזרחים.
חטיבה 103 של חיל הרגלים הפיליפיני, חדרה לעיר ממזרח והחלה בלחימה מול הטרוריסטים של דאעש.
מסוקי קרב של חיל האוויר הפיליפיני ביצעו תקיפות ממוקדות בעיר.
הממשל דיווח על חילופי אש במרכז העיר בין טרוריסטים של דאעש לחיילים שהגיעו ממערב.
הממשל הפיליפיני דיווח על חיסול 13 לוחמי דאעש. כן דווח כי בלחימה נהרגו 6 חיילים נוספים.
חיל האוויר הפיליפיני תקף מהאוויר 3 כפרים סביב העיר מראווי בהם אותרה נוכחות דאעש.
ניסיון להרחיב את הלחימה לזירות נוספות
לוחמי דאעש מארגון אבו סיאף הרגו 10 חיילים פיליפינים באי סולו המרוחק ממינדנאו. הממשל הפיליפיני העריך כי מטרת החיסול הייתה לגרום להידרדרות המצב בזירה נוספת באזור האוטונומי המוסלמי.
דיווחים סותרים
הממשל הפיליפיני דיווח כי בניגוד להערכות, במתקפה השתתפו כ50 לוחמי דרעש ולא מאות כפי שדווח. כן דווח כי הצבא מטפל בכיסי התנגדות של טרוריסטים ברחבי העיר ומחפש אחר איסנילון הפילון, שלא הצליח להיחלץ מהעיר. לפי פרסומי הממשל, הכוחות הדאעשים עדיין שלטו באותו יום על מספר גשרים. לדברי השלטון: התצלומים שתושבי העיר הפיצו, יצרו תחושה שגויה כאילו לוחמי דאעש השתלטו על כל העיר.
לפי הדיווח הממשלתי, שני טרוריסטים בכירים ממלזיה, שדחפו להצטרפות ארגון אבו סיאף לדאע”ש, היו בעיר יחד עם אינסילון הפילון מנהיג כוחות אבו סיאף שהגיעו לעיר. לפי הדיווח הממשלתי שניהם חוסלו.
כן פורסם כי לפי מקורות מודיעינים, בכוחות דאעש גם לוחמים מאינדונזיה וסעודיה.
כמות החיילים, ממדי ההרס, וחמשת חודשי הלחימה שנדרשו עד להשבת השקט, מביאים להנחה כי מספר החמושים בכוחות דאעש היה גבוה הרבה יותר. דיווחים ממקורות שונים, ציינו מאות חמושים שפלשו לעיר.
מקורות זרים
סוכנות ידיעות צרפתית דיווחה כי 26 טרוריסטים של דאעש נהרגו, ובעיר נותרו 25 לוחמים בלבד. כן דווח כי מתחילת הלחימה נפצעו כ39 חיילים פיליפינים.
שטח צבאי סגור
דוטרטה, נשיא הפיליפינים באותה עת, היה בביקור מדיני ברוסיה כשהמתקפה החלה.
הנשיא הכריז משטר צבאי על האי מינדנאו למשך 60 יום, והוסיף אפשרות להכריז על משטר צבאי בכל המדינה.
דוטרטה הגיע לחדר המלחמה בעיר דבאו באי מינדנאו, במהלך היום השלישי, לאחר שקיצר את ביקורו המדיני ברוסיה.
מלזיה השכנה הידקה את השמירה בגבול, ובריטניה הוציאה אזהרת מסע לאזרחיה להימנע מביקור באי מינדנאו.
החטופים במקום הראשון
ביום השני של הלחימה, ביקש נשיא ארגון הבישופים הקתולים בפיליפינים מכל האזרחים לשאת תפילה לשלומם של החטופים. נשיא ארגון הבישופים דרש מכוחות הממשלה שביטחונם של בני הערובה יהיה בעדיפות ראשונה.
6 חודשי לחימה
הקרבות באזור נמשכו כחצי שנה, עד לחיסול ראשי המיליציות, והכרזה רשמית של הממשל הפיליפיני על סיום הלחימה.
כחצי שנה לאחר ההתקפה, באוקטובר 2017, הכריז שר ההגנה הפיליפיני על סיום הקרבות. בקרבות חוסלו מנהיגי המיליציה עומאר מאוט ואיסנילון הפילון. נשיא הפיליפינים דאז, רודריגז דוטרטה, הכריז על שחרור האזור מהשפעה איסלמית.
אלא שהסכסוך כנראה, רחוק מלהסתיים.
2023 : רצח מתפללים
בשבוע שעבר (3 דצמבר 2023), שש שנים אחרי סיום הקרבות במרוואי, התפוצץ מטען חבלה במהלך תפילה בכנסיה בעיר. מתפללים נרצחו ונפצעו.
אזור ישיבה שלם בכנסיה, התעופף באוויר במהלך מיסת סוף שבוע בכנסיה באוניברסיטה ממשלתית. 4 מתפללים נרצחו, כ40 פצועים פונו לבתי חולים לטיפול רפואי, ופצועים קל טופלו במרפאת האוניברסיטה.
דאע”ש ISIS: “פוצצנו התארגנות של לא-מאמינים”
ארגון המדינה האיסלמית דאע”ש לקח אחריות ופרסם ברשת, כי הארגון הטמין פצצה בהתארגנות של לא-מאמינים נוצרים. חלק מבני המיעוט המוסלמי בדרום הפיליפינים, מאמינים באידאולוגיה של ארגון הטרור חמאס: מלחמת ג’יהאד לכינון מדינה איסלמית-קיצונית בפיליפינים תחילה, ואחר כך בשאר העולם. שחיתות הקצנה ושלילת זכויות נשים ולהט”ב.
נשיא הפיליפינים פרדיננד ג’וניור מרקוס: “פיצוץ אכזרי ללא היגיון בשיתוף גורמי טרור זרים”
נשיא הפיליפינים פרדיננד מרקוס ג’וניור Ferdinand Marcos Jr ציין כי הפיצוץ בוצע באכזריות, ללא היגיון, בשיתוף גורמי טרור זרים. “קיצונים הפוגעים בחפים מפשע, שתמיד יהיו אוייבנו” אמר והוסיף כי כוחות ביטחון נוסבים הוצבו באזור לסייע בתגובה למתקפה הרצחנית.
ארה”ב פרסמה גינוי למתקפת הטרור האיומה. דובר הסטייט-דיפרטמנט האמריקאי ציין כי ארה”ב עומדת לצד העם הפיליפיני נגד המעשה.
מינדנאו האי השני בגודלו בפיליפינים, עדיין נתון תחת מתקפה גי’הדיסטית.
בחזרה לישראל
ניתוח של פרשנים ביניהם ד”ר קידר, מציגים תמונה בה הארגונים הג’יהדיסטים פועלים בתפיסה שונה מזו של צה”ל ואזרחי ישראל. לפי ניתוח זה, הארגונים הג’יהדיסטים מתבססים על קנאות דתית ועל שיבטיות.
הסתכלות רחבה יותר על ארגון חמאס, מראה צדדים נוספים בהם שחיתות ונהנתנות, כמו זו של חברי הזרוע המדינית במדינות ערב, צורך לשלם משכורות לטרוריסטים לפרנסת משפחותיהם ועוד.
גישה רחבה המקובלת היום, דנה בניהול סכסוך ולא פתרון שלו. הערכה המתבססת על תקופות הזמן הארוכות הנדרשות ליצירת שינויים חברתיים ופוליטיים.
תורות ניהול שונות לקבלת החלטות, דוגמת “מודל קולומבוס”, דנות גם בצורך לבחור פתרון ודרך ביצוע המתאימות לתרבות והאופי של מקבלי ההחלטות ואלו המוציאים אותן לפועל.
בישראל מדובר בדרג המדיני, בכוחות הביטחון הכוללים את חיילי צה”ל הסדירים וחיילי המילואים, וכן באזרחים.
יורם הראל 
