ילי שטיניץ 
נַקְהוֹן פְּהַנוֹם นครพนม, צפון מזרח תאילנד
ג’ונגל וכפרים בעמק סביב נהר המקונג, בחבל איסאן. שם המחוז “נקהון פהנום” הוענק על ידי המלך ראמה ה1. בתרגום לעברית: “עיר ההרים” או “העיר ממנה ניתן לצפות על ההרים” המתנשאים מעברו השני של הנהר, בלאוס השכנה לתאילנד.
גבול שקט
במאה ה15 שכנה באזור נקהון פהנום ממלכה עתיקה בשם סיקהוטבון Sikhottaboon. הממלכה נכבשה על ידי אימפריית “קמר” שמרכזה היה בשטח קמבודיה של ימינו.
במלחמת ויאטנם (1967-71) פעלו בנקהון פהנום כוחות אמריקאים שיצאו לקרבות עם כוחות צפון ויטנאמים קומוניסטים. מאז האזור שקט. עיירה סמוכה לגבול שאין בו מלחמה.
סטה הומסון Settha Homsorn בן המקום, נרצח בסכסוך אחר, הרחק מעבר לים בישראל. עכשיו הוא חוזר לכאן, אל נוף מולדתו. הביתה בארון.
סטה עבד בישראל יחד עם אחיו התאום ואח שלישי, ונרצח בכפר עזה בידי מרצחי חמאס ב7 לאוקטובר 2023. האחים השכולים כאן בתאילנד, אבלים עם שאר בני המשפחה.
שבעה
יושבים “שבעה”. בני משפחה ומנחמים, מדברים על סטה ז”ל (טום). אבא פנג הומסון, האחות הגדולה נטנפה, ושני אחיו של המנוח – ג’טסדה “טם” (36), ואנוואט “פום” (32).
הבת של סטה, בת 8 התייתמה מאב.
הסבתא, אמו של סטה, נפטרה בחודש אוגוסט.
גופתו של סטה הוחזרה לתאילנד ב9 בנובמבר, בטקס כפול בצאתה מישראל ובהגעתה לתאילנד. אורנה שגיב שגרירת ישראל בבנגקוק , הגיעה לתת כבוד לכל אחד מהנרצחים, עם נחיתתם בשדה התעופה בתאילנד.
סטה היה בן 36 במותו, כשנרצח על ידי טרוריסטים של חמאס ב7 לאוקטובר בקיבוץ כפר עזה.
בתאילנד מנהגי האבלות, דומים בחלקם למנהגי האבל ביהדות. מכסים מראות. יושבים בין שבעה לשלושים יום, בין השאר לפי יכולת המשפחה לממן את הסעדת האורחים המגיעים לנחם. המת נמצא בבית, לבוש בבגדיו האהובים, בארון מקורר עמוס פרחים. מבקרים מגיעים ומעלים קטורת. נזירים מתפללים. לפי האמונה המקומית, הנשמה מתרגלת בהדרגה למצבה החדש. קל לנשמה במצבה החדש להבחין באנרגיה של נרות המודלקים לצד הארון. נהוג גם להניח ארוחה קטנה, דרך נוספת לתת לנשמה תחושה שהכל כרגיל, עד שתסתגל למצבה החדש. אולי, בדומה למנהגי האבל היהודיים, זוהי גם דרך להרגיל את המשפחה האבלה למצב.
סטה “TOM”
סטה ציין בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא עובד בישראל מ2020. בין התמונות, ביקור בים המלח, עבודה על טרקטור, קטיף, צילומים עם חיילים בעוטף.
במבצע שומר חומות סטה שיתף תצלומים של ירוטים על ידי כיפת ברזל ושריפה שפרצה בעקבות נפילות.
פיאק סאיופו ספד לחברו סטה:
“תמיד קיבלת אותי כשהייתי קופץ אליך לאכול ולצפות יחד בסרט. מאחל לך שתהפוך לכוכב בגן עדן”
נטנפה אחותו של המנוח מתגעגעת. מספרת איך סטה היה שולח כל באהט מהמשכורת לתאילנד עבור בתו, אביו ואמו לפני פטירתה:
“כל פעם שאני חושבת על החלום שלך …לחזור ולגור עם הבת שלך, הלב שלי נשבר”
חטיפה ורצח
חברו של סטה, וואיו יאמה סיפר כי בשעה שהחלו הרקטות להתפוצץ, רצו כולם לחפש מקלט באזון מוגן. זמן קצר אחר כך הופיעו ארבעה גברים חמושים בבגדים אזרחים רימונים וסכינים.
“טום” לא ידע למה אנשים רצים. לכן פתח את הדלת. רוצחי חמאס היו מצדה השני.
“אני מתאילנד, אני מתאילנד” אמר “טום”, אבל הם לא הקשיבו ולקחו אותו”
יאמה וסטה (טום) נקשרו וראשיהם כוסו, הם נגררו יחד עם חטופים נוספים לבית אחר בקיבוץ עזה. יאמה ניצל הזדמנות בה מרצחי חמאס היו עסוקים, וקפץ מחלון החדר בו הוחזק וברח.
סטה נרצח יחד עם חבר נוסף ניטיקון סוונג (“לי”) Nitikorn Seawang.
יאמה ראה הכל אבל לא יכול היה לעזור. מתוך צער גדול הוא מתגעגע, ומוסר אהבה לנרצחים שלא היה יכול להציל.
תפקיד ראשי בסרט
בין המבקרים גם ג’ונתן (יונתן עומר מזרחי). אמן וידאו ישראלי שסטה ז”ל היה אחד מכוכבי סרט שצילם במשך כשנתיים על חיי הפועלים התאילנדים בעוטף עזה. זה לא סרטו הראשון על אזור הגבול עם עזה, אבל הפעם הסוף היה שונה.
בסרט שטרם הושלם, סטה ז”ל שיחק בתפקיד פועל על גבול עזה, אשר לבסוף נהרג בידי חמאס. באופן טרגי הסרט הפך למציאות.
באפריל סטה פרסם תצלום ושאל มื่อไหร่จะถ่ายเสร็จสักที – “מתי כבר יסתיימו הצילומים. הוא לא שיער את סופם הטרגי המתקרב.
“יונתן עומר מזרחי, בוגר האקדמיה לאמנויות מדיה קלן (KHM), הוא יוצר ואמן העוסק בעיקר בווידאו ומיצג. בעבודות המדיה המעורבת שלו, מזרחי חוקר דימויים מן הסביבה ויחסם לכוח ותרבות. עבודותיו ממוקמות ברגע המפגש בין יצירתיות וחירום”. מזרחי צילם ויצר באזור עוטף עזה, ומעביר הרצאה בנושא. (ארטפורט).
אחד הפרויקטים של מזרחי בעוטף עזה היה “קוד נחש”. “הקלטת המקום נעה בין התמונה הפורנזית לתמונת הנוף, בין טריטוריה, אדמה ופיח”. (דוקואביב).
הסרט בו כיכב סטה ז”ל, עדיין לא יצא לאקרנים.
סצינת הסיום
יונתן הבימאי החליט לטוס ולהגיע לכאן, לביתו של סטה בתאילנד, כדי לצלם את הפרק האחרון בסרט הדוקומנטרי. הלוויה אמיתית של אחד מכוכבי הסרט שלו, אשר נרצח בידי חמאס.
יונתן תיקשר עם בני המשפחה באמצעות מתורגמן וסיפר על הסרט בו כיכב סטה המנוח. סרט המציג את האתגרים והסכנות בפני עובדים תאילנדים בעוטף עזה, כולל בריחה מרקטות וטילים הנורים מרצועת עזה.
התאום ששרד
ג’טסדה הומסון Jessada Homsorn שכינויו TUM , התאום ששכל את אחיו הצעיר ושרד, סיפר על העצב והשכול שלו, ושל האח הצעיר יותר פום Pom. כל השלושה עבדו בישראל.
השלושה הזמינו זה את זה להגיע לישראל, כיוון שהיו מרוצים מהמשכורת והתנאים. אזור גבול עזה היה ידוע להם כאזור מלחמה. הם חוו טילים ורקטות, אולם מעולם לא ראו אלימות במקומות בהם עבדו, עד אותו יום נורא בו התאום שלו נחטף והוכה למוות בידי מרצחי חמאס.
ג’טסדה עבד במקום אחר, והצליח להיחלץ ולברוח. מאוחר יותר שמע על גורל אחיו התאום שנרצח בידי חמאס.
ג’טסדה רוצה לחזור לעבוד בישראל ומדגיש את חשיבות החזרה למקום עבודתו למען עצמו ועתיד משפחתו.
לבנות מחדש עתיד
סמל מחוז נקהון פהנום הוא פגודה שנהרסה והוקמה מחדש. ג’טסדה אחיו של הנרצח מתאבל עכשיו. בסיום האבל, ירצה לחזור לעבוד בישראל אם יתאפשר. לבנות את עתידו ועתיד משפחתו.
“פגודת פרה טהט פנום” Phra That Phanom. הפגודה נבנתה בסגנון קמרי ב535 לפני הספירה, התמוטטה ב1975 ונבנתה שוב בסגנון לאוסי.
נזכור:
129 חטופים עדיין מוחזקים בידי מרצחי חמאס. הצלב האדום הפועל ומסייע ברצועת עזה, לא נפגש עם החטופים הישראלים ולא העביר להם תרופות חיוניות להצלת חיים. זאת בניגוד להסכם עם חמאס בהפסקת האש הראשונה, בו חמאס התחייב לציית לחוק הבינלאומי ולאפשר לנציגי הצלב האדום לפגוש את החטופים הישראלים והזרים ולהעביר להם תרופות.
תגובה אחת