ג’ היה מיואש. אחרי זוגיות של 5 שנים עם אזרחית ישראלית, קיבל הודעה ממשרד הפנים כי בקשתה להכיר בו כבן זוגה נדחתה, ועליו לעזוב את ישראל
בת הזוג: ” ידענו מחברים שהולכים לעשות לנו צרות. אבל לא חשבתי שיגרשו אותו אחרי שנים של טירטורים”
בית הדין להגירה, דחה את הערר וקיבל את עמדת משרד הפנים
בני הזוג לא ידעו מה לעשות
“המעביד הודיע לי שהוא לא יכול לחכות ושעם כל הצער וההבנה, הוא ייאלץ לחפש מחסנאי אחר. את לימודי העברית באולפן הערב, כבר הבנתי שאאלץ להפסיד. למרות שכבר שילמתי. ויתרנו על ערעור לבית המשפט המחוזי, פשוט כי לא היה לנו כסף”
ואז הגיע הרעיון
“עברתי על חשבונות שהיה לשלם. אשתי הייתה על הפייסבוק, מחפשת פתרון. ואז היא אומרת לי : אתה יודע שאם תובעים אותך, אתה יכול לחזור?”
וזה מה שעשינו
לקחתי הלוואה מהחשבון שלי לסגירת אוברדרפט וטסתי.
כשחזרתי, לא רצו לתת לי להיכנס אפילו לביקור בתור תייר.
עד שהתברר שיש תביעה תלויה ועומדת נגדי על חוב של 3,000 שקל.
נכנסתי כמובן
מה הלאה?
“ממשיכים בטיפול עם עורך הדין. מקווים שמתישהו הסיוט הזה יסתיים”