רכבת

הרכבת המגיעה עד גבול מיאנמר בצד הסיני עוברת בסיום מסעה באזור יונאן. המשך הקו הנבנה כעת במיאנמר יחבר את הרכבת עד לאוקינוס ההודי.

חלקים גדולים מאזור יונאן חקלאיים. רכבת הקליע, חיברה את יונאן באופן הדוק יותר למרכז סין וסייעה להתפתחות מואצת של האזור.

הרכבת עוברת דרך דאלי בסין, עד סיום הקו הפעיל היום בעיירה לי צ’אנג Lincang בסין.

לפני רכבת הקליע, הדרך מיונאן לאזורים מרוחקים בסין, ארכה יום שלם של נסיעה, כ7-10 שעות ברכבת או באוטובוס.

רכבת הקליע מקשרת כבר היום מעבר סחורות מהיר מאזור צ’נגדו עד האוקינוס ההודי. הסחורה מהרכבת, מועמסת על משאיות החוצות את מיאנמר בדרכן לים.

בישראל עדיין מתכננים את רכבת הקליע שתקשר את הפריפריה למרכז. לאחרונה התגלעו וויכוחים בין שרת התחבורה רגב לשר האוצר סמוטריץ, בשאלת תוספת תקציב לתחילת תכנון הקמת הרכבת. יש הטוענים שהעיכובים נגרמים גם בשל חשש לפגיעה במחירי הדירות, כשיתאפשר לגור בצפון ולהגיע תוך פחות משעה בלי פקקים למרכז. ירידת מחירים או עלייתם בפריפריה, תשפיע על המערכת הכלכלית בישראל. כל מי שקנה דירה ועדיין משלם משכנתא, יחוש בכך. כיום משלמים על נכס שמחירו עולה בהתמדה. המצב עלול להשתנות כשהדרך מהפריפריה למרכז תתקצר באופן משמעותי.

למרות חוסר היציבות במיאנמר

טרמינל הרכבת בלי צ’אנג, משובץ אזורי מטען גדולים. מכאן יוצאות משאיות לתוך מיאנמר. כשתסתיים בניית קו הרכבת – הסחורות ימשיכו עליה לתוך מיאנמר השכנה.

הטרמינל המסחרי נפתח ב2021.

סין היא הרוכשת העיקרית של סחורות ליצוא המיוצרות במינאמר, בין השאר עקב סנקציות בינלאומיות על השלטון הצבאי במיאנמר. 27% מהמתכות, אבני החן, ומחצבים נוספים ממינאמר – נמכרים לסין. בנוסף, סין רוכשת 38% מעודפי הגז ממיאנמר.

סיוע סיני ורוסי

סין ורוסיה תומכות ומסייעות לשלטון הצבאי במינאמר.

מיאנמר משמשת מעבר לסחורות מסין לאוקינוס ההודי. חיבור יעיל מלב סין, דרך מיאנמר, עד לאוקינוס.

הסחורה החוצה את סין ברכבת, עוברת דרך מיאנמר עד לחופי האוקינוס שם היא מועמסת על ספינות משא (גם הנמל במימון סיני) ויוצאת בדרך הים אל מדינות כמו סינגפור.

האינטרסים שמניעים את רכבת הקליע הסינית למיאנמר, ואיך מתקדמת הרכבת לאילת

תשתיות סיניות בישראל

גם בישראל מבוצעים פרויקטים של תשתיות, על ידי חברות ענק סיניות.בין הפרויקטים: מבנים, נמלים ותשתיות נוספות.

ישראל מקיימת קשרים ערים עם סין, במקביל לברית ההדוקה עם ארצות הברית.

חבל דק, היוצר פעמים רבות חיכוכים עם ארה”ב, ידידתה הטובה ביותר של ישראל מזה שנים רבות.

אחד החיכוכים המתוקשרים היה מכירת פרויקט הלביא שנגנז בלחץ אמריקאי, והופעת מטוס דומה לו בייצור סיני. זירת החיכוך על השפעה סינית מול אמריקאית, מגיעה לאפליקציות בבעלות סינית, דוגמת “טיקטוק”. ארה”ב מגיבה בהגבלות על מוצרי חברות סיניות דוגמת טלפונים ניידים של חברת “הואיי”. בין הטענות המושמעות, גם מידע על ריגול תעשייתי ושימוש בנתונים הנאספים ממכשירים אלקטרונים.

חברת אפל במהלך להעברת יצור מחשבי מקבוק לתאילנד, בהמשך לשעונים החכמים

פרשנים מציינים את מלחמת הסחר בין שתי המעצמות, ומאבק השפעה עולמי, כגורמים מרכזיים ליריבות עם סין. מלחמה דומה התרחשה בתקופת האימפריה הבריטית. הבעיה הייתה דומה: הקיסרות הסינית מכרה סחורות לאירופה, אולם לא קנתה הרבה. בריטניה פתרה את חוסר האיזון על ידי יצירת מוצר צריכה המוני: אופיום, באמצעות חברת הודו-סין שהייתה זרועה הארוכה בעולם. השימוש המתרחב באופיום וההתמכרות ההמונית לסם, גרמו נזק גדול לציבור הסיני והאיצו תהליכי השתלטות של מדינות זרות ששלחו כוחות צבא לתוך סין.

המקור ההיסטורי, להתנגדות הסינית לדתות וכתות

הרכבת בעיניים מערביות

מדינות המערב בראשן ארצות הברית, הטילו סנקציות על השלטון הצבאי אשר עלה לשלטון בהפיכה, לאחר הבחירות האחרונות ב2020 בהן זכתה אנג סאן סו צ’י. אנג סאן סו צ’י היא מנהיגה דמוקרטית ילידת 1948 זוכת פרס נובל לשלום.

מדינות המערב מציינות כי סין המתינה כשנתיים לאחר ההפיכה, ואז זכתה מיאנמר לביקור סיני רשמי. סין לדבריהם, מעבירה ב”בולט טריין” גם נשק למיאנמר השכנה. שומרת על קשר והשפעה, ופתח למעבר סחורות דרך בורמה אל הים וממנו לשאר העולם.

לפי דו”ח של האו”ם, חברות סיניות חלקן בבעלות המדינה הסינית, מכרו נשק לחונטה הצבאית במיאנמר בסכום כולל של כM 261 $ מיליון דולר.

יש לציין שגם מדינות כמו ארה”ב התומכות בשלטון דמוקרטי, מקיימות קשרים עם מדינות טוטאליטריות דוגמת סעודיה.

כך גם ישראל, המתקרבת למשטרים באירופה המצויים בקונפליקט עם מדינות דומיננטיות באיחוד האירופאי. ישראל מקבלת קול מתנגד להחלטות שאינן מתאימות לה באיחוד האירופי. בצד האירופאי – הקשר לישראל מהווה סוג של חותמת כשרות. זאת כמובן בנוסף, לקשרי סחר וקשרים בטחוניים בינמדינתיים החשובים לשתי המדינות.

מיאנמר – כרטיס ביקור

מדינה מורכבת ממיעוטים. בעבר קראו לה בורמה
בורמה זכתה לעצמאות מהמנדט בריטי ב1948, אותה שנה בה זכינו לעצמאות בישראל.
1961 הצבא הבורמזי תופס את השלטון.
2011 תחילת מהלכים לקיום בחירות, כש25% ממושבי הפרלמנט שמורים לצבא.
2015 אנג סאן סו צ’י זוכה בהנהגה בבחירות. אנג סאן סו צ’י היא פעילה דמוקרטית, שזכתה בפרס נובל לשלום. שהתה כ15 שנים במעצר בית בתקופה של כ20 שנה. אחת הסוגיות אליהן נדרשה, היא האישום של הרג המוני של המיעוט המוסלמי של בני הרוהינגה במדינה. אנג זכתה שוב בבחירות ב2020.
2021 הצבא תופס שוב את השלטון, בטענה שהבחירות היו מושחתות ותוצאותיהן זוייפו. ראש המדינה הוא Min Aung Hlaing, אשר בעבר עבד עם אנג סאן סו צ’י, ואף תמך בקיום בחירות במדינה. כרגע לא ברור האם ואיך יתקיימו בחירות במדינה
מהומות נגד השתלטות הצבא, דוגמת מחאת הנזירים, מדוכאות ביד קשה.
במדינה מוכרז מצב חרום והצבא הבורמזי המכונה “טמדור” שולט מאז במדינה, בלחימה ערה עם קבוצות בדלנים בעיקר בשטחי ספר באזורי הגבול.
דיווחים המגיעים מעבר לגבול, מצביעים על מעצרים והרג רב של אזרחים ומתנגדי שלטון.

על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, התעשיות הצבאיות של ישראל מכרו אמצעי לחימה שונים לצבא הבורמזי. לכאורה בניגוד לסנקציות הבינלאומיות על השלטון הצבאי במיאנמר.

מיאנמר | חשד לסחר נשק של התעשייה האווירית, אלביט, ומספנות ישראל, עם השלטון הצבאי בבורמה