בריחה
עשרות אלפי בורמזים בורחים לתאילנד, בשל לחימה ערה במינאמר השכנה.
כוחות הצבא נלחמים ביחידות חמושות של קבוצות אתניות.
תאילנד חולקת גבול ארוך עם בורמה השכנה ממערב וצפון מערב.
בריחת הפליטים הבורמזים התגברה לאחרונה, אחרי חודשים של תנועה ערה של פליטים החוצים את הגבול.
זוהי זרימת הפליטים הגדולה ביותר מאז ההפיכה הצבאית במיאנמר בפברואר 2021, שהציתה לחימה מול כוחות המתנגדים לשלטון הצבאי.
סבב הלחימה הנוכחי
סבב הלחימה האחרון במיאנמר החל באפריל. צבא השחרור הלאומי הקארני KNLA ובני בריתו, פתחו בפעולות נגד בסיסים ועמדות צבאיות באזור Shwe Kokko. כוחות הצבא בעיר מגינים גם על פעילות קזינו להימורים בעיר הגבול.
הצבא המיאנמרי לא הצליח להשתלט על אזורים שונים במדינה. רבים מהאזורים שאינם בשליטת הצבא, נמצאים באזורי ספר על הגבול. אזורים בהם מתנהלת לחימה עם קבוצות אתניות במשך עשרות שנים.
“כוחות ההגנה העממיים” People’s Defence Forces (PDFs) הוא שם חדש לקבוצה של לוחמים כנגד שלטון הצבא.
מצוקה
לפי הערכות מערביות, אלפי אזרחים נהרגו במיאנמר, וכמיליון וחצי תושבים נעקרו מבתיהם בניסיון להתרחק מאזורי לחימה.
לפי הערכות האו”ם, כשליש מאוכלוסיית המדינה זקוקים לסיוע בצרכי קיום בסיסיים. אבטחת תזונה וכדומ.
ארגוני סיוע באזור “מה סוט” במחוז טאק בתאילנד, זועקים לסיוע. רבים מהם מתבססים על תרומות ונדרשים לאכסן פליטים רבים.
הצבא הבורמזי רואה איום בחלק מהמוסדות העצמאים, כולל מרפאות, בתי ספר, ואוניברסיטאות. אחת הסיבות היא מפוטרים ממערכות ממשלתיות, המאיישים חלק מהמשרות. חלקם מתנגדים לשלטון הצבאי.
פליטים בתאילנד
תאילנד אינה חתומה על אמנות בנוגע להכרה ומעמד פליטים, למרות השתתפותה בוועדות בינלאומיות בנושא.
לפי הערכות ארגון האו”ם UNHCR שוהים בתאילנד כ96,000 פליטים ממיאנמר. מעמדם הוא “שוהים בלתי חוקיים “illegal aliens” שאינם יכולים לחזור לארצם, ללא הגדרה מסודרת מיהו פליט.
אין להם אפשרות לעבוד באופן חוקי, מה שהופך אותם ליעד לניצול והדרדרות כלכלית.
מכיוון שרבים מהבורמזים חיים במשך דורות רבים במחנות פליטים בתאילנד, ללא מעמד, הם כבר מזמן אינם זמניים אלא תושבים קבועים. כך אומר ד”ר צ’אין וודנפוט מאוניברסיטת צ’יאנג מאי. ד”ר צ’אין מציע לפתוח את המחנות ולספר לפליטים הקבועים אפשרויות לקיום חיים נורמלים.
תאילנד מאפשרת לבורמזים, קמבודים, ולאוסים, לעבוד בשטחה. כך שייתכן והפיתרון יגיע מלגליזציה של הפליטים הקבועים. אחד הפתרונות המוצעים בנושא על ידי ארגוני סיוע שונים הפועלים למיסוד הטיפול בפליטים מבורמה ויישוב מחלוקות על רקע אתני.
במחנות פליטים משני צידי הגבול, הוקמו בתי ספר ואוניברסיטאות מאולתרות. בוגרי אוניברסיטאות אלה בעלי הכשרה ויכולת.
אוכלוסיית הפליטים מגוונות. יש גברים נשים וילדים וכן קשישים. רבים מצביעים על צורך בטיפול מותאם לפי אזור ואופי אוכלוסיית הפליטים.
כיום הממשל התאילנדי עובד עם הפליטים רק בהיבטים של ביטחון לאומי. שאר השירותים והצרכים מסופקים על ידי ארגונים אזרחיים שרבים מהם מבוססים על תרומות והתנדבות.
רשויות אזוריות בצד התאילנדי על אזור הגבול, העלו הצעה לשנות את חוק ההגירה התאילנדי מ1979. לדוגמא: להוסיף בו התייחסות לפליטים הממתינים לקבלה למדינה שלישית ועוד.
מיעוטים אתניים
פליטים רבים שייכים למיעוטים אתנים. שבטים החיים על הגבול. בין השבטים: בני קארן שחלקם נוצרים. בני רוהינגה שחלקם אוחזים במסמכים שהנפיק להם האו”ם בו מצויין שמוצאם בנגלי בלי לציין אם הם מבנגלדש או מיאנמר ועוד.
תגובה אחת